"הקדמה לאזרח המודאג": הכלכלן שהבין מי באמת יציל את כדור הארץ - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הקדמה לאזרח המודאג": הכלכלן שהבין מי באמת יציל את כדור הארץ

מחקריהם של זוכי פרס נובל לכלכלה, וויליאם נורדהאוס ופול רומר, התפרסמו לפני שנים רבות - אך רק עכשיו הם זכו להכרה. בבחירתה, קבעה ועדת הפרס כי אין כלכלה - בלי סביבה

הפגנה מול הבית הלבן נגד הצו הנשיאותי בעניין הגנת הסביבה
Pablo Martinez Monsivais/אי־

כלכלנים רבים מאוד נטו במשך שנים ארוכות להתעלם מההשלכות של מהלכים כלכליים, דוגמת צמיחה כלכלית ושיפורים תעשייתיים, על הסביבה שבה אנו חיים. כלכלנים בעלי התמחות סביבתית זכו למעט תשומת לב אקדמית לעומת עמיתיהם, בדומה גם למחקרים שהתמקדו בהשלכות סביבתיות של אורבניזציה, תיעוש, קידמה טכנולוגית ועידוד הפריון התעשייתי והמפעלי.

אולם במצב זה חל שינוי מהותי, ממש השבוע, בזכות ועדת פרס נובל, שמוכיחה שתפקידה היה ונשאר הרבה מעבר להוקרה והערכה על אירועי העבר. הפרסים המחולקים הם עניין סימבולי, בעוד ההכרה הגדולה וההד הציבורי הם הפרס המשמעותי.

הכרזת פרס נובל לכלכלה - דלג

למרות שמחקריהם של זוכי הפרס, וויליאם נורדהאוס ופול רומר, התפרסמו לפני שנים רבות, בדומה לכלל פרסי הנובל, ההכרה במחקר מגיעה לאחר שנים ארוכות שבהן מחקריהם צוטטו אלפי פעמים במחקרים של חוקרים אחרים. המעניין בתהליך הבחירה וההערכה, הוא בכך שלעתים האקדמיה משמשת כאקוסיסטם סגור עד למועד הזכייה בפרס, כשזו יוצרת את הפומביות ואת ההד המשמעותי למחקרים ולפרסומים.

נורדהאוס הוא מבין החוקרים החלוצים ברחבי העולם שחקרו את הקשר שבין סביבה לכלכלה, וזכה בפרס הנובל בשל עבודתו האקדמית שקושרת בין שינויים בכלכלה להתפתחויות סביבתיות. אחד המחקרים הבולטים של נורדהאוס שהתפרסם ב-2007 נקרא האתגר של התחממות גלובלית, שבו טען כי ההתחממות הגלובלית מייצרת ועוד עלולה לייצר בעיות ואתגרים גדולים מאוד בשנים הקרובות.

נורדהאוס גם פיתח מודלים כמותיים, שהראו את ההשפעה של הצמיחה והשינויים הכלכליים על הסביבה ועל ההשלכות הסביבתיות. המחקר של 2007 למעשה הסתמך והתבסס על מחקריו הקודמים, שהחלו להתפרסם עוד בראשית שנות ה-70. למרות שמחקריו של נורדהאוס, כדרכם של מדענים דגולים, כתובים בשפה אקדמית מוסדרת ומוגדרת, ועמוסים במודלים מתמטיים, במחקר הוא מייחד לפחות חלק מההקדמות "לאזרח המודאג". במקום לייחד את מאמריו לקובעי מדיניות ופוליטיקאים, הוא בחר לפנות אל האזרחים, וקיווה ומקווה שדרכם תבוא הדרישה לשינוי.

אולם, כידוע, המציאות איננה פשוטה כלל. אם המחיר של שמירה על הסביבה היה מזערי, ברור שממשלות כל העולם היו בוחרות להעדיף לשמור על הסביבה. לבחירה בפתרונות סביבתיים יש עלות כלכלית וזו אינה מבוטלת. כשלמדינה אין משאבי טבע, הרי שעבורה שימוש בפחם להפקת אנרגיה הוא זול יותר מהאלטרנטיבות ואף מהגז טבעי. הבחירה על שמירה של הסביבה כרוכה בעלויות גם לאזרח - למכונית היברידית, למשל, עלות הגבוהה משמעותית ממכונית הנוסעת על דלקים מסורתיים. עלות ייצורן של המכוניות הסביבתיות גבוהה יותר.

פרופ' פול רומר (משמאל) ופרופ' וויליאם נורדהאוס
אי.פי וייל

במקביל, פירסם האו"ם דו"ח מיוחד, שסוקר את השינוי באקלים עד ל-2040, ומזהיר כי ללא שיתוף פעולה וצמצום דרמטי בפליטת גזי החממה, הרי שכבר ב-2030 תעלה הטמפרטורה הממוצעת בעולם בצורה כה הרסנית, שתגרום לנזקים סביבתיים אדירים ואף תוגבל היכולת לחיות באזורים מסוימים. על פי הדוח של האו"ם, כדור הארץ התחמם בכמעט ב-0.87 מעלות צלזיוס בשנים 2015-2006, מה שאומר שעד 2040 תעלה הטמפרטורה הממוצעת בעוד 3 מעלות, ותהפוך את החיים במדינות רבות לקשים מאוד, וזאת מבלי שניתן כלל משקל להשפעות סביבתיות אחרות כמו התחממות הקרחונים, היעלמותם של זנים של צמחים, בעלי חיים ועוד.

מדענים נדרשים לשאלה בדבר הפתרונות הזמינים לטיפול בזיהום הסביבתי העולמי. הגישה המקובלת גורסת כי עיקר הפתרון טמון בצד הטכנולוגי - בפיתוחים וחידושים. אולם לצד זאת נדרשת התגייסות נרחבת של ממשלות בעולם, ובמיוחד בקרב מדינות העולם המערבי, הנדרש לנדיבות בהענקת תמריצים כלכליים למיזמים השונים, במטרה שאלו יפתחו פתרונות יצירתיים ומהפכניים לצמצום הנזק הסביבתי בכלל והזיהום בפרט.

נקווה שפעולה אקטיבית ומשמעותית באופן גלובלי של מדינות העולם תתרחש עוד טרם נחווה שנים של אסונות אקולוגיים ופגיעה קשה באקלים, כאלו שחוקרי סביבה מרבים לנבא. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בחר לאחרונה במהלך המקשה עוד יותר את ההתמודדות עם הפגיעה בסביבה, כשבחר לפרוש מהסכם האקלים, מהלך שעלול עוד יותר להגביר את זיהום האוויר המגיע מהכלכלה הגדולה בעולם.

אנו, ככלכלנים וחוקרים בעולם, רואים את הסכנה הגדולה ביותר טמונה בכך ששמירה על הסביבה תהא עניין מקומי בלבד, שלפיה על המדינות לדאוג לעצמן ולבעיות הכלכליות הפרטניות שלהן, ובעיות גלובליות אקסוגניות יידרשו לפתחן של מדינות אחרות שיידרשו לטפל בסביבה.

במצב שכזה, כלל תושבי כדור הארץ ייפגעו, וטיפול בכשלים ידרוש צעדים משמעותיים הרבה יותר יקרים וכואבים. התקווה היא שקובעי המדיניות יבחרו במחויבות לטווח הארוך, ולא רק בפתרונות מקומיים ו/או קצרי טווח, בידינו האזרחים לתרום לשינוי ולפתרון, באמצעות עידוד ותמיכה של הנציגים המפגינים אחריות ומחויבות לתוכניות בעלות אופק ארוך טווח ברמה המקומית והגלובלית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

חנות בארה"ב

האם ישראל תיהפך לכלכלה ללא מזומן - ומה השימוש בצ'קים מלמד אותנו

על פי סקירה שנתית של בנק ישראל, בסוף 2017 עמד מחזור המזומן בישראל על 82 מיליארד שקל, כשכ-73 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה הוחזקו בידי הציבור. זהו הכסף בארנקים, בכספות בבתים פרטיים, במעטפות מהחתונה ומתחת לבלטות

דגם מכונית המציג חיישן של מובילאיי בביתן אינטל בתערוכת טכנולוגיה בינלאומית בלאס וגאס

מובילאיי היא רק ההתחלה: ההיי-טק הישראלי יוביל בעידן הרכב האוטונומי

האתגר הכרוך במעבר לעולם הרכב האוטונומי מושפע גם מתקופת מעבר שבה יימצאו על הכביש כלי רכב אוטונומיים ורגילים זה לצד זה, כך שהמכוניות האוטונומיות יצטרכו ללמוד לצפות ולזהות התנהגות אנושית בלתי צפויה ומסוכנת

כתבות שאולי פיספסתם

*#