שוק המט"ח מאלץ את בנק ישראל לדחות את העלאת הריבית ל-2019 - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוק המט"ח מאלץ את בנק ישראל לדחות את העלאת הריבית ל-2019

בנק ישראל נמצא מול דילמה לא פשוטה: מצד אחד, הבנק נדרש להעלאת ריבית בשל מחויבותו ליציבות מחירים, ומצד שני הוא נדרש לשמור על תנאי הסחר הנוחים ועל רווחיות היצוא

דולרים אמריקאיים
Jose Luis Gonzalez/רויטרס

בנק ישראל ציין בהודעת הריבית האחרונה כי האינפלציה מתחילה להתבסס בתחום יעד יציבות המחירים של הבנק. בכך ניתן איתות נוסף לשווקים על כך שתנאי מקדים התממש, ובבנק בוחנים את העלייה בריבית השקל. אולם, בנק ישראל ציין עוד באותה ההודעה כי הסיכון העיקרי להתבססות האינפלציה טמון באפשרות לייסוף חד בשקל.

בשבועיים שקדמו להודעה, התחזק השקל בצורה משמעותית, ולאחריה נמשכה מגמת ייסוף השקל. האם בנק ישראל ישנה את הטון בהודעת הריבית הבאה, שתתפרסם רק בחודש הבא? או שמא, בשלב המיידי, לא צפוי שינוי משמעותי בנוסח הודעות בנק ישראל, והשווקים יאלצו להמתין להתפתחויות בשוק המט"ח העולמי?

שער החליפין הנומינלי אפקטיבי, שעוקב אחר סל של 26 המטבעות של 33 שותפות הסחר העיקריות של ישראל, ירד במהלך החודש האחרון מרמה של 80 נקודות לרמה של 76.6 נקודות. עיקר הירידה מיוחסת לירידה בשער הדולר אל מול השקל - ייסוף של כ-4%, כשבמהלך החודש האחרון נחלש הדולר מרמה של 3.72 שקלים לדולר לשער של 3.58 שקלים, ביום שישי האחרון.

הירידה החדה מוסברת מגורמים חיצוניים, כמו חולשת הדולר בעולם, ומגורמים פנימיים כמו היצע מוגבר של מטבע זר בשלהי חופשת הקיץ, החזרה לשגרה ולקראת החגים הקרבים. הרמיזות של בנק ישראל על כוונה לסיים את עידן הריבית הנמוכה עשו את שלהם ותרמו את חלקן להתחזקות השקל, בפרט מול הדולר, שמשקלו כ-25% מהשער הנומינלי אפקטיבי, והמשמש כעוגן בעסקות בין מטבעיות, ובעסקות יצוא של המשק הישראלי.

שער חליפין נומינלי אפקטיבי

השאלה היא מה יעשה בנק ישראל במצב שבו שער החליפין הנומינלי אפקטיבי ימשיך להדרדר, ומנגד קצב האינפלציה מתגבר? כלכלנים ימהרו להסביר כי ייסוף השקל הנו גורם הבולם לחצים אינפלציוניים, בכך שתורם לירידת המחיר בשקלים של מוצרי יבוא ומוצרים מקומיים מתחרים, שכן הייסוף ממתן לחצים לעליות מחירים. בסביבה של מחיר חומר גלם קבוע, ייסוף השקל, דינו כירידת מחיר החיטה בשקלים וכך בדלקים, ייסוף השקל יגרור לירידה במחירו בשקלים ובכך יעודדו ירידה במחיר הלחם והתחבורה הציבורית.

אם כך, הרי שהחשש מלחצים אינפלציוניים במצב של ייסוף השקל נראה פחות סביר. אולם האם זה אפשרי שבבנק ישראל חששו מהיווצרות אינפלציה גם בתקופה של ייסוף השקל? אפשר שהדבר נובע מהחשש מהשפעת גל התייקרויות של מוצרים שעלולים ללבות את אש האינפלציה במשק. גל ההתייקרויות עם העלייה במחיר חומרי גלם, או התייקרויות יזומות מצד יבואנים ותעשיינים מקומיים, ישפיעו על האינפלציה ארוכת הטווח שתרים ראשה ולא תהיה אפסית בטווח הנראה לעין. כלכלנים מלומדים יסבירו כי כל עוד תנאי השוק מורים כי לא צפוי משבר כלכלי כלל עולמי, כשהמחירים עולים בעולם הרי שגם המשק הישראלי צפוי להתמודד עם עליות מחירים, ולחצי אינפלציה של לפחות 1% בשנה, ובהעדר ייסוף של ממש, נראה אף אינפלציה שמעבר לכך.

מרתף מלא בדולרים

המשך הדרדרות שער החליפין הנומינלי אפקטיבי יחייב את בנק ישראל להתמודד עם דילמה כלל לא פשוטה. הבנק יידרש מחד להעלאת ריבית בשל מחויבותו ליציבות מחירים שהיא גם היציבות הכלכלית של המשק, ומאידך – יידרש לשמור על תנאי הסחר נוחים ועל רווחיות היצוא, בין היתר באמצעות שמירה על רמת שערי החליפין.

בעבר נעשה שימוש נרחב במכשיר רכש המט"ח, אולם, בשלב הנוכחי, ההנחה הרווחת היא כי מכשיר ישיר זה מיצה עצמו, כשיתרות המטבע הגיעו לרף של יותר מ-30% מהתוצר. בנק ישראל מילא את מרתפיו בדולרים וזימן בכך ביקורת הולכת וגוברת מצד פולטיקאים, החוששים מהיום שבו יהפוך היתרון שביתרות לנטל מימוני כבד על קופת המדינה. מצב הדברים מחדד את החשיבות בעצמאותו של בנק ישראל כגוף בלתי תלוי הפועל על בסיס שיקולים מקצועיים בבמסגרת יעדיו המוגדרים: כשמירת יציבות מחירים, תעסוקה, צמיחה, צמצום פערים בחברה ויציבות המערכת הפיננסית.

בתרחיש שבו שער החליפין הנומינלי מידרדר לרמות שפל, ומנגד קצב האינפלציה השנתי מתגבר ועולה בתוך תחום יעד האינפלציה של הממשלה, שהוגדר ל-1%-3%, יוכל בנק ישראל לתמרן ואף להשהות את העלאת הריבית. אולם, באינפלציה של מעבר לכ-3% בשנה, יידרש בנק ישראל לפעולה, בכללה להעלות את ריבית השקל, ובו זמנית, יידרש הבנק לטפל בשער החליפין הנמוך, בכדי למנוע את קריסת היצוא והצפת המשק ביבוא מתחרה זול.

להערכתי, על רקע העליות הצפויות בריבית הדולר והחזרה לתחום יעד האינפלציה, בבנק ישראל יבקשו לאותת על החזרה לנורמה, גם בישראל. אולם, על רקע חולשת הדולר בזירה המקומית והייסוף החד, העלאת הריבית של בנק ישראל עשויה להתקבל במינון נמוך מהצפוי כשהריבית תעלה בכ-0.15% בלבד, לכדי 0.25%. העלאה משמעותית יותר בריבית השקל אינה צפויה להתרחש בפועל לפני אמצע 2019. בתנאים של ייסוף מתמשך בשער השקל, סביר יותר שהעלאת ריבית אל מעבר ל-0.5%, תתרחש במחצית השנייה של 2019, בתנאי שהתנאים בשוק המט"ח יאפשרו אותה.

נגיד חדש - מדיניות חדשה?

נגידת בנק ישראל היוצאת, קרנית פלוג, מיישמת מדיניות הדוגלת בהרחבה כמותית והרואה במערכת הפיננסית רגל מרכזית ביציבות המשק. פלוג צפויה להתחלף בנובמבר 2018, אולם נכון לעכשיו, על רקע העובדה שטרם פורסם שם הנגיד החדש, קיימת האפשרות שהנגיד הבא שייבחר יביא עימו בשורה של שינוי, גישה חדשה ורוח שונה המצדדת במדיניות מצמצמת של העלת ריבית אגרסיבית יותר.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג
אוליבייה פיטוסי

שינוי בגישת בנק ישראל באשר לקצב השינוי וגובה הריבית, וכן באשר למדיניות רכישות המט"ח, טומן בחובו סיכון משקי משמעותי, בין היתר בריצה להחזקה במט"ח ובזעזוע במערכת הבנקאית. על רקע הסיכון הגבוה, ראוי ששינוי מדיניות יתבצע באופן מדורג ולאורך פרק זמן ממושך, על מנת לאפשר לפעילים במשק להסתגל ולהתאים עצמם לסביבה החדשה. המדיניות המרחיבה הנוכחית הוכיחה את עצמה עם אשראי זול ועידוד הצמיחה הגבוהה לרמה הגבוהה מזו שבמרבית המדינות המערביות, אך עם תרומה להיווצרות בועות פיננסיות, כעליית מחירי הנדל"ן ושערי המניות.

נראה שבנק ישראל לא יוכל להתחיל לעלות ריבית כל עוד שער הדולר לא ישוב להתייצב על רמה שמעל לרף 3.72 שקלים לדולר. בסביבה של עודפי מט"ח מובנים, מתמורות יצוא והשקעות ישירות של זרים (FDI) ומנגד ביקושים ערים למט"ח מצד גופים מוסדיים ומנפיקים מקומיים וזרים, הצמאים למט"ח להשקעה בשווקים הגלובליים, סביר להניח שלצורך העלאת ריבית השקל יידרש בנק ישראל לשער דולר/שקל גבוה, שהנו גורם אינפלציוני המעודד עליות מחירים ולחצים אינפלציוניים. בסביבה של שוק הון פורח, עליות שערים בשוק המניות ובסחורות, חומרי הגלם, עודפי הביקוש למט"ח לרכש ולהשקעה עשויים מעת לעת לגבור ולעודד את תנודות השערים, פיחות השקל ועליות הגוררות ללחצי מחירים.

על רקע הציפייה שריבית הדולר תעלה לפחות עוד פעמיים עד לסוף 2018, ועל רקע הירידה בהשפעת פער הריבית שבין הדולר לשקל, על הפעילות בזירת שער החליפין, יקל הדבר על בנק ישראל בהחלטה לעלות את ריבית השקל, ובכך לתרום לצמצום מחודש בפער הריביות.

לסיכום, במבחן גורמי ההשפעה על שער החליפין במסגרת הטווח הקצר, נמצא שפער הריביות מאבד את שיעור השפעתו על הפעילות המטבעית. מהלך שיאותת לשווקים על החלטה צפויה בדבר צמצום פער הריביות, יתרום לחזרה לשיגרה, יפגע בבועות פיננסיות, ולעלייה בריבית השקל במסגרת החוזים הנסחרים. מהלך כזה יגרום לצמצום פער הריביות ויאתגר את בנק ישראל בזירת המסחר המטבעי המקומי ובצורך לשמור על רווחיות היצוא בכלל ועתיד התעשיות הרגישות להשפעת שער החליפין והחשיפה ליבוא מתחרה וזול, בפרט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

חנות בארה"ב

האם ישראל תיהפך לכלכלה ללא מזומן - ומה השימוש בצ'קים מלמד אותנו

על פי סקירה שנתית של בנק ישראל, בסוף 2017 עמד מחזור המזומן בישראל על 82 מיליארד שקל, כשכ-73 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה הוחזקו בידי הציבור. זהו הכסף בארנקים, בכספות בבתים פרטיים, במעטפות מהחתונה ומתחת לבלטות

דגם מכונית המציג חיישן של מובילאיי בביתן אינטל בתערוכת טכנולוגיה בינלאומית בלאס וגאס

מובילאיי היא רק ההתחלה: ההיי-טק הישראלי יוביל בעידן הרכב האוטונומי

האתגר הכרוך במעבר לעולם הרכב האוטונומי מושפע גם מתקופת מעבר שבה יימצאו על הכביש כלי רכב אוטונומיים ורגילים זה לצד זה, כך שהמכוניות האוטונומיות יצטרכו ללמוד לצפות ולזהות התנהגות אנושית בלתי צפויה ומסוכנת

כתבות שאולי פיספסתם

*#