כסף להמונים: אחד הניסויים המרתקים בהיסטוריה הכלכלית יוצא לדרך - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כסף להמונים: אחד הניסויים המרתקים בהיסטוריה הכלכלית יוצא לדרך

על רקע הערכות כי עידן הטכנולוגיה יביא לאובדן המוני של מקומות עבודה - בארה"ב ייצא לדרך בקרוב הניסוי המקיף ביותר מאז ומעולם בנושא ההכנסה הבסיסית לאזרחים ■ כיצד ניתן יהיה ליישם את הרעיון בישראל?

תגובות
משאל עם הכנסה בסיסית
generation basic income switzerl

סוגיית ההכנסה הבסיסית של אזרחי המדינה היא ללא ספק אחד הנושאים המרכזיים המעסיקים ממשלות רבות ברחבי העולם. על רקע ההערכות לנסיקה במחירים ולאור השינויים הטכנולוגיים המשמעותיים העוברים על מדינות העולם המערבי בשנים הקרובות, נושא ההכנסה הבסיסית קיבל משנה חשיבות ועבר לחזית הבמה.

בישראל הדיון על הכנסה בסיסית נדחק מעט לשוליים, אך נראה כי על רקע השינויים המבניים הצפויים הוא יתחיל לעלות על סדר היום התקשורתי במוקדם או במאוחר. שיעור האבטלה בישראל - במיוחד בקרב בני הגילים 64-25, שהם מנוע התעסוקה והצמיחה של המשק, שעמד בחודש האחרון על שיעור אבטלה של 3.4% (ירידה נוספת מרמת חודש יוני בה עמדה האבטלה על 3.6%) - הוא נתון הקרוב לרמות שפל של כל הזמנים.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

כלכלנים רואים ברמת האבטלה הנמוכה רמה הקרובה לשיעור האבטלה המבנית - החיכוכית של המשק, כזו המשקפת את תנועת העובדים בין מקומות עבודה שונים וכו'. כלכלנים ועתידנים הבוחנים את המגמות בשוק העבודה הגלובלי מעריכים כי שיעור האבטלה ושיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, כפי שמודדים אותם כיום, לא יוכלו להישאר כך בעוד 20 ו-30 שנה - כשעידן האוטומציה והטמעת טכנולוגיות מתקדמות יגרע משרות משוק העבודה בקצב מסחרר ובכל תחומי התעסוקה.

בדיוק בשל הצורך לייצר אלטרנטיבה לאזרחים, החלו ניסויים שונים בעולם במטרה למדוד את מהות ההשפעה של הכנסה בסיסית מרמת הפרט ועד למדינה והחברה. כך למשל, הסטארט-אפ Y Combinator עומד להתחיל בתחילת 2019 את אחד הניסויים הכלכליים המרתקים בהיסטוריה, כדי לבחון את ההשפעה בפועל, זו האמיתית, של הכנסה בסיסית. מדובר בניסוי המקיף ביותר מאז ומעולם לגבי שאלת ההכנסה הבסיסית. ולא רק, זהו ניסוי הנהנה מתקציב נדיב וחסר תקדים למחקר, שייערך בשיתוף אוניברסיטת מישיגן.

במסגרת אותו ניסוי, יעבירו החוקרים ל-3,000 משתתפים, בשתי מדינות שונות, הכנסה בסיסית בתקציב כולל של 60 מיליון דולר, ו-75% מהתקציב יועבר באופן ישיר כשכר עבודה למשתתפים. מתוך 3,000 המשתתפים, ל-1,000 משתתפים תועבר הכנסה חודשית נטו של 1,000 דולר, ומנגד קבוצת הבקרה של הניסוי תקבל הכנסה חודשית של 50 דולר (סכום המזכיר במשהו את סכום קצבאות הילדים בישראל). הניסוי יתחלק לשניים, כאשר חלקו יימשך באופן שיאפשר למשקי בית שישתתפו בניסוי לקבל את אותה הכנסה בסיסית על פני 3 שנים, בעוד חלקן יקבל את ההכנסה הבסיסית החודשית על פני 5 שנים.

מדובר בניסוי הייחודי והמשמעותי ביותר בהיקפו שנערך עד היום. ניסויים קודמים נערכו בפינלנד, ובמסגרתם הוענקה הכנסה בסיסית ל-2,000 משתתפים, עומדים להסתיים בינואר 2019. על אף החשיבות והמשמעות הרבה, ממשלת פינלנד, שמממנת את הניסוי, סירבה להאריך אותו. ניסוי דומה, שנערך במימון ממשלת קנדה ובו 4,000 משתתפים המקבלים הכנסה בסיסית הפתיע את המשתתפים, שנדהמו מהעובדה שקנדה החליטה לפתע להפסיק את הניסוי במהלך החודש האחרון. לדעת גורמים מקצועיים, ייתכן שעצם הפסקת הניסוי היא חלק מהניסוי, שהרי אחת המטרות שמבקשים החוקרים בניסויים שכאלה היא לבדוק את מידת התלות וההשפעה של אותם מקבלי הכנסה בכספים. שהרי אם מקבלי ההכנסה אינם תלויים בהכנסה לצורכי מחיה, הרי שהיא לא מחליפה את המשכורת והשפעתה על תכנון אורח החיים, הזמן הפנוי והתעסוקה שלהם אינו בא לידי ביטוי. מטרת הניסוי היא לבחון את השפעת ההכנסה המתקבלת, כאשר יש וודאות בקרב משקי הבית באשר להכנסה בפועל ומשק הבית מסתמך עליה.

אי-פי

מהי בכלל הכנסה בסיסית (Basic Income), ומדוע הנושא הזה זוכה כיום לכותרות הרבה יותר מבעבר? על פי מחקרים והערכות שונות, עידן הטכנולוגיה והאוטומציה צפוי להביא לגריעה של עשרות ואולי אף מאות תחומי עיסוק שונים המעסיקים ציבור עצום של עובדים ברחבי העולם. המשותף לאותם תחומים נכחדים הוא שכולם פועלים בסביבה של רוטינה קבועה שאותה הרובוט יכול לחקות.

כלכלנים חלוקים בשאלה אם בעתיד שיעורי ההשתתפות בשוקי העבודה יירד אף הוא באופן דרמטי? כלומר, האם שיעור האנשים שעובדים מתוך אלה שיכולים לעבוד יהיה נמוך עד כדי כך שהממשלות ידרשו להבטיח הכנסה ולממן את מי שאינם עובדים. הנחת העבודה היא שלא יהיה מנוס, ולא כל עובדי העולם יצליחו להשתלב במהפך ולהפוך לעובדי פיתוח טכנולוגיה או מקצוע עתידני - כך שמהפכת הרובוטיקה הבלתי נמנעת תגרור אבטלה המונית, בעולם תחרותי המחפש אפשרויות להשאת הפריון, יעילות וחיסכון. זאת, למרות שההיסטוריה הוכיחה כי העובדים הצליחו להתאים את עצמם למהפכות הטכנולוגיות ולשינויים בדפוסי החיים שהתרחשו ב-300 השנים הקודמות, כולל המהפכה התעשייתית של המאה 18 וה- 19, עם המצאת מנוע הקיטור והשינוי בהרגלי הצריכה, שאפשר והיא הביטוי הקרוב ביותר הניתן להשוואה למהפכה הטכנולוגית של ימינו.

אפשר כבר כיום לשער מה יהיו התוצאות של הניסוי על אלה שיקבלו הכנסה בסיסית בהיקף נמוך, שלא מאפשר להם להישאר בבית ולא לעבוד. ניתן להניח ששעות העבודה יפחתו, והיקף המשרה יקטן - תוך הפניית יותר שעות לצריכת פנאי ולזמן עם המשפחה.

איך זה מתקשר אלינו בישראל? בצירוף מקרים נדיר, בנק ישראל פירסם השבוע מחקר שבדק את ההשפעה של גובה קצבאות הילדים על היצע העבודה בישראל. המחקר של יובל מזר ויניב ריינגוורץ מחטיבת המחקר של בנק ישראל בחן את מידת ההשפעה של הפחתת קצבאות הילדים על שילוב ההורים בשוק העבודה.

החוקרים בחנו את ההשפעה של הקיצוץ בקצבאות שנעשה בשני העשורים האחרונים. בתחילת שנות ה-2000 החליטה הממשלה על הפחתה משמעותית של גובה קצבאות הילדים כדי להגדיל את שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה. בנק ישראל בדק אם להפחתה הזאת ולהפחתה נוספת שביצע שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, היתה אכן השפעה של גידול בשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה.

המסקנות העיקריות של המחקר היו כי הפחתת הקצבאות הביאה לעלייה משמעותית בהיצע העבודה של נשים וגברים מעוטי ילדים. נמצא כי הפחתת הקצבאות הביאה לעלייה משמעותית של 3.6% בהיצע העבודה של משפחות מרובות ילדים. בנוסף, נרשמה עלייה של 2.3% בהיצע העבודה של גברים מרובי ילדים.

חשוב לציין כי השנה האחרונה שנכללה במחקר היא 2011 , שכן החל בשנת 2012  הממשלה הגדילה את היקף הסבסוד למעונות הילדים והחילה חוק חינוך חובה חינם מגיל 3. חוק זה משפיע על היצע העבודה באופן ישיר וכמעט ודאי, ולכן היה צורך להתעלם מהשפעות אלה.

אם נחזור לניסוי הענק שעומד להתחיל בארה"ב, הרי שבישראל הוכח כי קיטון בהכנסה הבסיסית דווקא משפיע לחיוב על כמות המשתתפים בשוק העבודה ועל היצע העבודה. למרות זאת, אין הכרח שהגדלת ההכנסה הבסיסית בהכרח יביא לצמצום שעות העבודה.

אבל מה לגבי העתיד הטכנולוגי, ומה שהוא צופן למדינת ישראל ? מחקרים מלמדים שלמדינת ישראל יש מאפיינים שונים מיתר מדינות אירופה בכל הנוגע להרכב האוכלוסייה. משקל האוכלוסיות של החרדים והערבים מתוך כלל האוכלוסייה יגיע לשיא בדיוק בשנים שבהן צפויות המדינות המערביות ליישם מדיניות של הכנסה בסיסית, עם הטמעת הטכנולוגיה הרובוטית ובשינוי בהרגלי הצריכה והבילוי.

כיצד תוכל מדינת ישראל להעניק הכנסה בסיסית על חשבון הקופה הציבורית למספר כה רב של משפחות מרובות ילדים שזוג ההורים העובדים בהם יתקשה למצוא עבודה בעתיד? מצב המשק הישראלי כיום הוא הטוב ביותר מאז ומעולם, אך קובעי המדיניות צריכים להיערך כבר כעת לעולם העתידי, שבו חלק גדול מהאוכלוסייה יעבוד במשרות חלקיות וייהנה מהכנסה בסיסית מקופת הממשלה.

כיצד ישראל, כ"אומת סטארט-אפ", תצליח להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים הגלובליים והמקומיים, בעוד ששיעור האוכלוסייה בקבוצות הנתמכות על ידי תקציב המדינה צפוי רק לגדול? בהתחשב בהשפעת מבנה האוכלוסייה הייחודי למשק הישראלי, ובשינויים הטכנולוגיים והחברתיים, יצטרכו ממשלות ישראל לפעול - ועדיף כמה שיותר מוקדם, בטרם יהיה מאוחר והמשק יגלוש למשבר כלכלי בעקבות מציאות גלובלית חדשה.

 

 

 

 

 


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גילי גולנדר

המיזם שהחל כקטלוג אופנה והפך לעורך תמונות במובייל

גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה

שנגחאי, סין

למכור את המערב ולקנות את המזרח: חברות האינטרנט בסין מעולם לא היו זולות יותר

ב-2020 צפוי התוצר הסיני לעבור את רף ה-17 טריליון דולר. על פי הערכות, ב-2032 יעבור התוצר של סין את התוצר של ארה"ב לראשונה בהיסטוריה. הכיוון הכללי ברור – הצמיחה המטאורית בסין תימשך, והרבה תודות לטכנולוגיה הסינית

כתבות שאולי פיספסתם

*#