טראמפ מלמד את טורקיה לקח - ומאיים עליה בקריסה כלכלית - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טראמפ מלמד את טורקיה לקח - ומאיים עליה בקריסה כלכלית

השאלה הראשונה האמורה להטריד את הציבור וקהל מנהיגיו היא מה יקרה ביום שבו טורקיה לא תוכל לממן יבוא של מזון ואנרגיה; וחמור מכך, אם תכריז על שמיטת חובות ואי עמידה בהתחייבויות?

תגובות
כרזה של ארדואן ודגל טורקיה באיסטנבול
אי־אף־פי/ אוזאן ק

ביום שישי האחרון צנחה הלירה הטורקית בשיעור החד מזה 17 שנה, אל מול שותפות הסחר של המדינה ואל מול הדולר, לשפל של כל הזמנים. הבורסה באיסטנבול נפלה וגררה איתה גם את הבורסות באירופה ובוול סטריט ליום של ירידות. מה שהיה נראה במהלך החודשים האחרונים כמשבר פנימי זמני של טורקיה עלול להתגלגל לפתחן של כלכלות אחרות, ואולי גם לשמש כזרז למשבר כלכלי גלובלי.

אמנם הדרך למשבר שייפגע בכלכלת העולם עוד רחוקה מאוד, אולם על רקע גודלו של המשק הטורקי, חברות טורקיה בברית נאט"ו ויחסי ארה"ב אל מול אירופה, הרי שהכל אפשרי, כל עוד המצב לא יירגע ויתייצב.

איסטנבול, טורקיה
GORAN TOMASEVIC/רויטרס
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

עליית המדרגה והחרפת המשבר הטורקי היא תוצאה ישירה של החלטת הממשל בוושינגטון, בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ, שהחליט להכפיל את התעריפים על יבוא פלדה ואלומיניום מטורקיה, מוצרים משמעותיים ובעלי מעמד מיוחד בסחר החוץ של טורקיה. כמגרסה הגדולה של אירופה ומדינות המזרח התיכון, לטורקיה מעמד של יצואנית מרכזית של מתכות רבות, מתוצרי גרוטאות ועד מוצרי אלומיניום איכותי.

הבעיות בטורקיה החלו הרבה לפני צעדיו של הנשיא טראמפ, שהחליט כי ראוי שהממשל באנקרה יפנים ויחשוב כמה פעמים טרם יבחר לפגוע בכומר אוונגליסטי, שבעיני הנשיא טראמפ, הנו בשר מבשרה של האומה האמריקאית. ואולם, הסנקציות של טראמפ מחמירות את מצב טורקיה בצורה משמעותית.

ההסתברות לקריסתה בכלכלית של טורקיה עלתה ל-20%

טורקיה מבודדת כיום מהעולם ומאירופה, והיא בעיקר כלכלה המבוססת על מחזור של מתכות ופלדה מכל רחבי העולם. טורקיה היא המדינה המובילה בעולם בכל הנוגע למחזור של מתכות שנעשה בהם שימוש תעשייתי. היא פועלת כך שהיא מחזירה לשימוש את כל המתכות המשומשות המגיעות מרחבי העולם, ומייצאת אותן לעולם לאחר עיבודן מחדש. ארה"ב היא היבואנית הכי גדולה של מתכת מטורקיה על פי נתונים רשמיים. מעניין לראות שהיבואנית השנייה של מתכות מטורקיה אחרי ארה"ב היא ישראל. 52% מייצוא המתכת הטורקי מרוכז בידי 10 מדינות והיתר מפוזר בין מדינות העולם.

ישראל מובילה

הגם כי הצמיחה בטורקיה מסתכמת ב-7% במהלך השנה האחרונה, הבעיה הגדולה של המדינה היא נסיקת האינפלציה לרמה דו ספרתית, שעלולה, בדומה לחברתה הפרסייה איראן, לנסוק לרמות שיא ולהגיע למצב של חוסר שליטה. המצב חמור במיוחד לאור הפיחות המהיר והפתאומי בשער המטבע הטורקי, והתנגדות הנשיא לעלייה בריבית הלירה הטורקית. הריבית על הלירה הטורקית היא 17.75%, אחרי ששיעור האינפלציה במדינה היה 15.4% בסוף יוני - רמת שיא מאז 2003. האינפלציה השנתית בטורקיה גבוהה כעת פי 3 מהיעד שהציבה הממשלה.

במאמר מוסגר, נאמר כי המקרה של טורקיה, ושל כלכלות רבות בעבר, שוב מעלה את האזהרה כיצד מדינה עשויה לגלוש למשבר כלכלי קולוסלי חמור בתוך חודשים בודדים. שוב, כמה חשוב הניהול הכלכלי ההדוק של אוצר המדינה יחד עם הבנק המרכזי כדי להעניק חסינות מלאה מזעזועים פיננסים.

השווקים רואים במצב בטורקיה בעיקר כסיכון פיננסי, אולם לפי שעה לא מתמחרים אותו בגדר סיכון שעלול להרעיד את הכלכלה העולמית ולהביא למשבר בסגנון 2008. עם זאת, אפשר לומר שאם ביום חמישי ההסתברות שטורקיה תקרוס כלכלית היתה 5%, כיום ההסתברות הזאת עלתה ל-10% ואף 20%. מה שלימד משבר החובות באירופה את הכלכלנים הוא שאפקט ההדבקה עלול להיות מהיר ואלים, חד ומסוכן.

איסטנבול, טורקיה
Getty Images IL

הנפילה החדה של הלירה הטורקית אומנם מסייעת לחברות היצואניות, אולם בשלב הנוכחי, עלולה להכניס את החברות במדינה והמערכת הבנקאית במיוחד לבעיה גדולה מאוד, במאמצן למחזר חובות הנקובים במטבעות זרים בהיקף של כחצי טריליון דולר. הפיחות הפתאומי עלול להביא חברות למצוקת מזומנים וקריסה, ומכאן הדרך לאבטלה המונית ובעיות נוספות היא קצרה מאוד.

החובות של טורקיה למדינות העולם הם לא מוקד ההדבקה היחיד, כי אם היקף הסחר של טורקיה עם מדינות אירופה. מדינות אירופה מייצאות לטורקיה בהיקף של 85 מיליארד דולר בשנה ומייבאות ממנה סחורות בהיקף של 70 מיליארד דולר בשנה.

טורקיה מגיעה למשבר הנוכחי דווקא כשהיקף החוב הממשלתי ביחס לתמ"ג הוא נמוך, אך עם רזרבות מט"ח עלובות של 74 מיליארד דולר. כלומר, היקף רזרבות המט"ח של המדינה לא מספיקות אפילו לחודש אחד של יבוא. רק לשם השוואה, רזרבות המט"ח של מדינת ישראל הסתכמו ב-115.7 מיליארד דולר נכון לסוף יולי 2018. כך שלבנק המרכזי בטורקיה יש מעט מאוד מרחב פעולה במטרה לעזור לממשלת טורקיה לצאת מהמשבר.

נראה כי על רקע ניסיון העבר ומצב הכלכלה בטורקיה, היא תיאלץ לבקש סיוע חיצוני ממדינות העולם במהלך השנה הקרובה ולא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. ככל שטורקיה תתעכב בבקשת הסיוע, רמת אי הוודאות והחשש מפני בעיות במערכת הבנקאות באירופה, שאינן צפות על פני השטח, עלולה להביא להמשך הסנטימנט השלילי בשוקי העולם, לפחות בתקופה הקרובה.

עלייה חדה

פוטנציאל ההדבקה נמוך אבל קיים

המקרה של טורקיה שונה מאוד מהמצב של יוון. במשבר החובות היווני הבנקים באירופה היו שקועים עמוק בתוך הקלחת והזרימו ליוון הלוואות, וככל שהמדינה הסתבכה הם עצמו עין והגדילו את חשיפתם ליוון. בכל הנוגע לטורקיה, עקב עלייתו של ארדואן לשלטון לפני כ-15 שנה, אירופה הפחיתה בהדרגה את החשיפה שלה לכלכלה הטורקית, והעובדה הזאת היא שצימצמה עד מאוד את אפקט ההשפעה וההדבקה של טורקיה.

חשיפת טורקיה לאשראי מתרכז כיום באשראי מבנקים בספרד בהיקף של כ-83 מיליארד דולר, כ-38 מיליארד דולר מבנקים בצרפת ובכ-17 מיליארד דולר באשראי מבנקים באיטליה. מנגד, האשראי מבנקים בארה"ב עומד על כ-18 מיליארד דולר בלבד - פחות מ-10% מהיקף האשראי הבנקאי הישיר. נסיקת מדד סיכון אשראי מדינות (CDS) שעליו פירטנו רבות בעבר, שעלה כעת ל-25% מלמד על הנסיקה בסיכון/סיכוי למשבר אשראי קולוסלי והדרדרות טורקיה למעמד של חדלות פירעון.

השאלה הראשונה האמורה להטריד את הציבור וקהל מנהיגיו היא מה יקרה ביום שבו טורקיה לא תוכל לממן יבוא של מזון ואנרגיה; וחמור מכך, אם תכריז על שמיטת חובות ואי עמידה בהתחייבויות? נראה שהכלכלה העולמית והשווקים באירופה, שחלקם בהנהגת בנקים מובילים ומוסדות פיננסים שלא חששו לממן את טורקיה, יידרשו להכיר בהפסדי ענק, ובכך יהיו למכשול ולגורם ממתן בהתאוששות הכלכלית הגלובלית. המשבר הטורקי הוא לא אירוע שיחלוף בשווקים כלא היה, אך נכון לרגע כתיבת שורות אלה הוא לא בעל פוטנציאל להפיל את השווקים ולהכניס את העולם למיתון.

מפת טורקיה עם דגל טורקיה
Dreamstime


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#