טראמפ רוצה להרעיב את עניי איראן דרך האינפלציה - ולהפיל את המשטר - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טראמפ רוצה להרעיב את עניי איראן דרך האינפלציה - ולהפיל את המשטר

סיבוב הסנקציות השני שהטיל דונלד טראמפ על איראן תפס אותה יותר מוכנה הפעם - כשתפוקת הנפט שלה נמצאת בשיא. אבל זה לא הספיק למדינה בשביל להתאושש מהסיבוב הקודם, ועם אינפלציה בשיעור דו ספרתי, הלחץ בתוך המדינה גובר

10תגובות
מפגינים נגד הממשלה באיראן ליד אוניברסיטת טהראן
אי-פי

סוגיה שמטרידה לא פעם משקיעים ישראלים, מנהלי סיכונים ואת מי שביטחון ישראל בראש מעייניו, היא הסוגיה האיראנית. המדינה, שזוכה לקמפיין אישי מראש ממשלת ישראל ומדירה שינה מאנשי מערכת הביטחון היא אגוז קשה לפיצוח, ובעלת פוטנציאל השפעה נפיץ ורגיש, כאחד הגורמים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית.

איראן הנה גורם משמעותי בתכנון הוצאות הביטחון המאמירות, שגורעות משאבים מהשירותים החברתיים שממשלת ישראל יכולה ומבקשת להעניק. כשהסנקציות של הממשל האמריקאי שבות לככב והן נכנסות לתוקף באופן מדורג, בחרנו לנתח את מצבה של איראן ולדון בהשלכות שלהן.

איראן היא סוגיה שיש לה השפעות על כלכלת ישראל, גם כשבוחרים לנתק את הסוגיות הביטחוניות לחלוטין. הסנקציות על המשטר האיראני נכנסו לתוקף, ועלולות להביא את הכלכלה האיראנית למשבר חמור מאוד.

נתחיל מההיסטוריה: המהלך הנוכחי הוא סיבוב שני של סנקציות שמוטלות על המשטר האיראני. הסנקציות הקודמות הוטלו לראשונה ב-2006 על ידי האו"ם, וכללו מגבלות על השקעות נפט, גז, תעשייה פטרוכימית וקשרים עם משמרות המהפכה. ב-15 באוקטובר 2012 הצטרף גם האיחוד האירופי לסנקציות, הצטרפות שהחריפה מאוד את מצבה של המדינה ופגעה מאוד בתפוקת הנפט שלה, מקור מרכזי בהכנסות המדינה. כשאין למי למכור את הנפט, אין סיבה להפיק אותו, וקופת איראן הריקה גררה את התקרבות איראן לדרישות המערב.

כלכלה לא יציבה

אין ספק שהסנקציות הקודמות שהוטלו על איראן הם אלה שהביאו אותה לחתימה על הסכם ביולי 2015. מיד לאחר הסרת הסנקציות, הגבירה איראן את תפוקת הנפט שלה בצורה דרמטית, עד לחודש האחרון שבו היא הגיעה לכמעט 5 מיליון חביות מדי יום, לעומת 3.2 מיליון חביות ליום בימי השפל. מצב תפוקת הנפט היה תמונת ראי לתוצר האיראני שנפל ב-2015 ל-386 מיליארד דולר, משיא של 599 מיליארד דולר ב-2012. בשנה החולפת עמד התוצר האיראני על 439.5 מיליארד דולר, מה שמלמד כי הכלכלה לא הצליחה להבריא מהסנקציות הקודמות.

עם זאת, הסנקציות החדשות של הנשיא טראמפ תופסות את איראן כשתפוקת הנפט היומית שלה נמצאת בשיא של כל הזמנים. נראה שאיראן התכוננה מבעוד מועד ליום שבו תידרש לחוסן כלכלי, אולי מהחשש שמא יחזרו הסנקציות, והחליטה הפעם לצבור עודפים שישמשו אותה בתקופות קשות וישפרו את חוסנו וכושר ההישרדות של המשק האיראני. ללא ספק מהלך של חישוב אסטרטגי, אף שהמדינה לא הצליחה ליישמו במלואו ולצבור את היקף העודפים המספיקים לצלוח משבר ממושך לכשיבוא. נשיא ארה"ב וצוותו מודעים לחולשת הכלכלה האיראנית, ולכך שאיראן נתונה כיום בעמדה שבירה יותר משהיתה ב-2012.

הסנקציות שהוביל ממשל אובמה הביאו לכך שבמשך שנים איראן היתה מבודדת משאר העולם. הסכם גרעין שעליו חתמו הנשיא לשעבר ברק אובמה והמעצמות בוטל על ידי הנשיא המכהן, דונלד טראמפ, באופן חד צדדי. הפעם, טראמפ מוביל את הסנקציות לבדו, כשמעצמות מרכזיות ברחבי העולם כבריטניה וצרפת בחרו להתנגד למהלך הנשיאותי ולא להיות שותפות לו. ניתוח צעדי ההחרפה בסנקציות על איראן, מלמד כי צעדים אלו משפיעים בצורה אפקטיבית ויעילה יותר כשההאיחוד האירופי הצטרף להטלת הסנקציות. כפי שניתן לראות בגרף המייצג את תפוקת הנפט היומית של איראן.

העניים נפגעים יותר

הסנקציות על איראן הן דוגמה למצב שבו מספרי התמ"ג מתארים את מצבו הכלכלי הקשה, אולם, נתון המקרו מסתיר את מצב המיקרו של הפרט, הבודד, נתונים שיש בהם כדי להכריע את היקף הלחץ על המשטר האיראני. הנפגעים העיקריים מהעיצומים הכלכליים שמובילה ארה"ב כיום הנם העניים והמעמדות החלשים באיראן, שכן העניים הם הקורבנות הגדולים ביותר של עליות המחירים והאינפלציה, הנוסקת מכ-9% ליותר מ-11%.

טראמפ במעמד החתימה על הצהרת הפרישה של ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן, במאי
Jonathan Ernst/רויטרס

כשהאינפלציה מזנקת היא פוגעת הרבה יותר בעניים מאשר בעשירים, מאחר שבסל המזון הדל של עניי איראן שיעור מוצרי המזון, ביחס להיקף ההוצאה הכולל של מעמדות נמוכים, הוא הגבוה ביותר.

רבים מהאזרחים האיראנים אינם שבעי רצון מחלוקת תקציב המדינה. תושבי איראן סובלים רבות מהעובדה שכספי הממשל אינם מושקעים בתושבים, אלא במימון פעילות טרור מחוץ לאיראן, כמו בארגון החמאס בעזה, החותים בתימן והחיזבאללה בלבנון.

העובדה הזאת יוצרת תסכול רב באיראן, ומבחינתם הם רוצים לייצר הזדמנות ולשינוי במדיניות המתעלמת מצורכי המשק פנימה ומעניקה עדיפות לצורכי זרים. ספק אם טראמפ יהיה זה שישנה סדרי עולם באיראן, ויהפוך את המדינה תומכת הטרור למדינה הנייטרלית בעולם הערבי. איראן, הסובלת גם מבידוד יחסי בעולם הערבי, לא מצליחה לממש את הברכה והיתרון הגדול שלה, הטמון בעתודות נפט וגז עצומות.

איראן היא המדינה הרביעית במניין המדינות עם עתודות הנפט הגדולות בעולם, ונמצאת במקום השלישי ברשימת המדינות עם עתודות הגז הגדולות בעולם.

נערכת ליום הדין

כיצד הסנקציות החדשות באות לידי ביטוי?

הריאל האירני סופג מהלומות רבות ברציפות מאז אפריל, המועד שבו הכריז  טראמפ על פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין. מאז אותה הכרזה, איבד הריאל האיראני מחצית מערכו ביחס לדולר האמריקאי. הקריסה בערך הריאל האירני מול מטבעות שותפות הסחר של המדינה מביאות למצב שבו כל מחירי היבוא מזנקים בצורה חדה. הסנקציות גוררות לעליות מחירים ומייצרות אינפלציה מהירה וחדה, המערערת את הכלכלה האיראנית. מחקרים שנערכו על פני שנים הצביעו שאינפלציה בשיעורים דו ספרתיים, לא רק שמסתיימת בעליות מחירים, אלא יש לה השפעה שלילית מאוד על הפעילות הכלכלית, התעסוקה, המסחר ועוד.

השימוש באמצעי הסנקציות מביא להרעת המצב הכלכלי באיראן, ומטרתו להפעיל לחץ על המשטר ולזרזו, כך שייכנס למשא ומתן מחודש עם הממשל בארה"ב באשר להסכם גרעין חדש.

הקולות שנשמעים מאזרחי איראן מתארים מצב שבו הבחירה ביצירת גל חדש של סנקציות מערער את אמון הציבור האיראני במשטר האייתולות, ומייצר פתח למהפכה חברתית ושלטונית שהתבשלה, אך לא התרחשה בסיבוב הקודם. הצלחת טראמפ תימדד אם יצליח להביא למצב שבו יסודות המשטר יתערערו, והמדינה תהיה נתונה בחשש של ערב הפיכה. למרות זאת, הסיכון הוא שההפיכה לא תוליד את התוצאה הרצויה, וגורמים עוינים בממשל האירני, ישתלטו על המדינה ולא קול העם.

מאידך, הנשיא רוחאני, הנתון ללחץ גובר מבית ומחוץ, יכול לבצע צעדים קיצוניים במטרה להיחלץ, ואף יטיל ספק בכל הקשור לסופיות ההסכם. שכן, אם לא ניתן לכבד הסכמים ולסמוך על שרידותם לאורך זמן, הרי שאין טעם מבחינתו לחתום על הסכם חסר חוסן נוסף, ועדיף לאיראן לעשות שרירים וללכת עד הקצה - כדי לגרום נזק מקסימלי לארה"ב ולעולם.

נשיא איראן רוחאני על רקע תמונתו של האייתוללה חמינאי, בטהראן
בלומברג

זבנג וגמרנו

איך כל זה משפיע על ישראל? החלשת הכוח האיראני והקטנת האיום האיראני מפחיתה את הסיכונים הביטחוניים המיידיים של ישראל. ישראל מתמודדת עם שלל תרחישי ייחוס לסיכון שעמו היא נדרשת להתמודד, ובמיוחד עם החשש מפני אירוע ביטחוני בעל משמעויות אסטרטגיות שייפגעו בביטחון של תושבי ישראל. השגת הסכם גרעין טוב יותר, אם אכן תתרחש, מגדילה את הוודאות שבהשקעות בכלכלה הישראלית, מפחיתה את צורכי ההוצאות הביטחוניות ותורמת לתחושת הביטחון של האזרחים. הסנקציות מחלישות את יכולת המשטר האיראני לספק תמיכה לשונאי ישראל הנאבקים בגבולות, ופוגעת בלגיטימציה של פעולות אלה.

השאלה היא לגבי יכולת הסנקציות להכריע הכרעה שתספק את הממשל בארה"ב ואת מדינת ישראל. כל עוד האיחוד האירופי לא מצטרף למערכה, המשטר האיראני נהנה מחלון זמן לשרוד לזמן מה, ובכך נמנעת מערכה של קרב מהיר. סוגיה נוספת היא מועד הבחירות לנשיאות ארה"ב בעוד כשנתיים וחצי, כך שקיים אי ודאות באשר להמשך כהונת טראמפ, וכן קיימת האפשרות כי הנשיא הבא של ארה"ב יוכל לשנות את מדיניות הסנקציות אף מבלי שהושגה ההכרעה הרצויה. ממשל טראמפ יבקש לחץ מהיר ויעיל, ואילו באיראן חפצים בהליך אטי וממושך עד להחלפת הנשיא בארה"ב.

מפגינים בבזאר הגדול של איראן
/אי־פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

קו התפר בין בינה מלאכותית ליצירתיות: ד"ר שחף בודקת האם מחשבים באמת יכולים לחשוב

תארו לעצמכם תוכנת מחשב שאפשר לשאול אותה שאלות ולקבל תמונת מצב ויזואלית של האינפורמציה סביב נושא מסוים בעל מורכבויות ורבדים רבים ■ זה רק אחד מני מחקרים מרתקים שמבצעת ד"ר שחף במסגרת מחקריה באקדמיה

חניה בתל אביב

ההימור שמסתתר מאחורי "חניה חינם", ולמה מקבלי ההחלטות צריכים להתחיל לחשוש

מי שהשקיע סכומי עתק על חניה עלול לראות בטווח הקצר את השווי שלה עולה והולך. בטווח הארוך, אם יתממש החזון האוטונומי-שיתופי, שווי החניה כנראה יתאדה. יש מי שיגידו שהשאלה איננה אם החזון הזה יתממש, אלא מתי הוא יתממש

כתבות שאולי פיספסתם

*#