תעלומה של 82 מיליארד דולר - ואולי הרבה יותר - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעלומה של 82 מיליארד דולר - ואולי הרבה יותר

טראמפ ופוטין נראים מיודדים מתמיד, אך רק לפני כמה חודשים צימצמה רוסיה את החזקותיה באג"ח אמריקאי בצורה משמעותית. המכירה מעלה שאלות רבות - והמעניינת ביותר היא האם סין תלך בעקבות רוסיה

תגובות
טראמפ, פוטין ומלניה טראמפ בהלסינקי
SPUTNIK/רויטרס

השבוע נערכה פגישה מדינית-פוליטית שזכתה להדים בכל העולם, ובסופה נערכה מסיבת עיתונאים שבה נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, דחה את הערכות סוכנויות המודיעין בארה"ב, שלפיה רוסיה התערבה בבחירות האמריקאיות ב-2016 שבמסגרתן נבחר טראמפ לנשיא. עיתוי מסיבת העיתונאים הזו נראה מאוד משעשע, עם היוודע התנועות שביצעה רוסיה באחזקותיה באג"ח אמריקאי בחודש האחרון ובחודשים האחרונים בכלל.

מאוחר יותר חזר בו טראמפ, ואמר כי הוא התבלבל במהלך מסיבת העיתונאים וכי הוא רצה לומר בדיוק את ההפך ממה שנאמר, אולם את הנעשה לא ניתן לתקן, דבר ההתנצלות לא נתפס כאמין, והשווקים נותרו בתדהמה ובסערה גדולה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

כמה חודשים לפני שמנהיגי המעצמות טראמפ ופוטין נראו מיודדים מתמיד, רוסיה ביצעה צעד חד צדדי משלה, שהושלם ממש לאחרונה, כשיצאה מרשימת המדינות המחזיקות אג"ח אמריקאי בשווי של יותר מ-30 מיליארד דולר. כמה משמעותית היתה המכירה הרוסית? במארס 2018 החזיקה רוסיה אג"ח אמריקאי בשווי של 96.1 מיליארד דולר, וכעת מחזיקה היא ב-14 מיליארד דולר בלבד, צניחה של 82 מיליארד דולר בתוך כשלושה חודשים. במאי 2017 החזיקה רוסיה באג"ח אמריקאי בשווי של 109 מיליארד דולר.

רוסיה נחשבה בעבר לאחת מ-10 המדינות בעלות ההחזקה הגדולה ביותר באג"ח של ממשלת ארה"ב. למרות החוב הממשלתי האמריקאי העצום, בהיקף של יותר מ-15 טריליון דולר, בכל זאת למכירה כל כך נרחבת ובתוך פרק זמן של חודשים מועטים מעלה כמה תהיות, ובעיקר עניין מצד משקיעי שוק ההון, מבקשים להבין מה הסיבות לנתונים.

הפעם האחרונה שבה החזקות רוסיה באג"ח אמריקאי היתה כה נמוכה, היתה במארס 2007, כשהיקף ההחזקה הסתכם ב-7.4 מיליארד דולר. עם זאת, באותה התקופה, היקף החוב האמריקאי של טרום משבר הסאב פריים של 2008 היה נמוך לאין שיעור מהיקפו כיום, ועמד על פחות מ-10 טריליון דולר. כך שביחס להיקף החוב, שיעור ההחזקות של רוסיה הנו נמוך מאוד.

מימוש ההחזקות אינו משום מכירה שגרתית, הוא נתפש בשווקים כאירוע חריג המעלה שאלות רבות. הבולטת שבהן היא האם המכירה נובעת מצעד של החלטה פיננסית להימנעות מהעלייה בתשואות האג"ח של ארה"ב, והמכירה הנה פעולה שבה רוסיה ניסתה לתזמן את תנודות השערים בשוק ולהימנע מהפסדי הון עם עליית התשואות? אם כן, הרי שהמכירה אינה מהלך חריג ומדאיג כשלעצמו, מאחר שהכסף בחלקו לפחות יחזור לשוק האג"ח האמריקאי, כך שהמהלך אינו נובע מחשש מפני משבר אמריקאי.

בחודשים האחרונים דווח כי רוסיה החליפה את ההחזקות באג"ח של ממשלת ארה"ב ברכישת זהב, אולם טרם התבהרה התמונה באשר למכירה שביצעה רוסיה במאי, אם גם מכירה זו שימשה להגדלת האחזקות בזהב. ייתכן כי שינוי ההחזקות של רוסיה בזהב מעיד על חששותיה אולי מזעזוע גיאופוליטי משמעותי או משבר כלכלי, כמו המשבר הפיננסי של 2008.

מטילי זהב
בלומברג

הצעד של רוסיה מעניין מסיבה נוספת: הזהב הפיזי הוא נכס פיננסי, שמי שרוכש אותו מרוויח ממחירו בלבד, ובעת עליית ריבית הוא הופך למבוקש פחות, משום שנכסים כמו אג"ח אמריקאי הם מניבים. בזמנים של עליית ריבית, משקיעים מעדיפים פחות להשקיע בזהב ולהשקיע יותר באג"ח.

מדינות נוהגות לרכוש אג"ח של ממשלת ארה"ב ושל מדינות אחרות בפרט, כדי לאזן את הגירעון המסחרי שיש להן עם אותה מדינה. שורש הרעיון הוא לעשות שימוש בכספים העודפים שמתקבלים מתמורות היצוא למדינת היעד ברכישת איגרות החוב של אותה המדינה. לחילופין, מכירת איגרות החוב מסוג זה מטרה גם לתרום לפיחות בשער החליפין של המטבע המקומי אל מול הדולר.

ולמרות הכל, הכלכלה האמריקאית צומחת בקצבים מהירים, והיא אמורה להיות הנפגעת האחרונה ממלחמת הסחר שעליה הכריזה בעצמה. בפועל, מי שייפגעו ממלחמת הסחר הן מדינות יצואניות.

האם סין תעניש את ארה"ב ותלך בעקבות רוסיה?

טראמפ הוציא החודש לפועל את תוכניתו לתקן את תנאי הסחר. מלחמת סחר המכוונת בעיקר כנגד סין, ומטרתה לגרום לאיזון גירעון הסחר האדיר של ארה"ב אל מול סין. רבים העריכו שהצעד עלול לפגוע בצמיחה הכלכלית העולמית, ובכך גם לחלחל לפגיעה בצמיחה בארה"ב. סין אמנם מנסה צעדים שונים כדי לצמצם את הפגיעה ביצוא ממנה לארה"ב, אך לא שלפה קלף משמעותי במלחמת הסחר עד כה.

הסכנה הגדולה היא שסין, המחזיקה הכי גדולה באיגרות החוב של ממשלת ארה"ב, תחליט על צעדי מחאה או ענישה כלפי ארה"ב בשל הטלת המכסים שנכנסה לתוקף ממש החודש.

אכן, גם סין תיפגע מהמהלך, מאחר שמכירה מסיבית של איגרות חוב אמריקאיות תפגע בערכן הרב המוחזק בין היתר גם על ידי סין עצמה, ואף עלול לגרום לה להפסדי הון ניכרים. אבל לא הכל שחור או לבן, סין יכולה בהדרגה לצמצם את היקף רכישות האג"ח שבידיה, ופשוט לא לרכוש איגרות חוב חדשות במקום אלה שמועד פירעונן מגיע.

אם תעשה כן, הנזק שארה"ב תספוג יהיה משמעותי מאוד, ויביא לעלייה נוספת בעלויות גיוס החוב שלה. אם השווקים הפיננסים יבינו כי סין הוציאה לפועל מהלך שכזה, גם אם לא תכריז עליו כצעד תגובה, המשמעות תהיה פגיעה מסוימת באמון של השווקים באג"ח האמריקאי, דבר העשוי לגרום לשינוי מהותי ונרחב, תרחיש משתנה בעל פוטנציאל לשינוי מקצה לקצה. גם סין מודעת להשפעה החוזרת ולהשלכות של צעד כזה גם עליה בחזרה, כך שנראה שצעד כזה יהיה של מוצא אחרון בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

משה כחלון, שר האוצר

כחלון הוא הדמות הקומית בסיטקום - אבל הוא גם המרוויח הגדול מהסיבוב האחרון בעזה

מחירי הדיור לא ירדו בקדנציה של כחלון כשר אוצר, להפך - הם עלו. תוכנית מחיר למשתכן התגלתה ככישלון קולוסאלי, וכחלון סירב לנקוט במהלכים שעשויים באמת להועיל. אז למה שיצביעו לו שוב? לרועי שוורץ תיכון הפתרונים

כתבות שאולי פיספסתם

*#