האם 6 ביולי 2018 ייכנס לספרי ההיסטוריה? - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם 6 ביולי 2018 ייכנס לספרי ההיסטוריה?

כפי שזה נראה כעת, כנראה שכן: ממשל טראמפ החליט להפסיק עיוות ארוך שנים, שבו הציפה סין את העולם המערבי בשפע של מוצרים זולים, ופתח במלחמת סחר. הכלכלנים מתנגדים, המשקיעים חוששים, אך ייתכן שהמהלך יסייע לארה"ב לפתור את אחת הבעיות שפוגעת בשכבות החלשות

תגובות
דונלד טראמפ
KEVIN LAMARQUE/רויטרס

ב-6 ביולי 2018 החלה בפועל מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין - מלחמת הסחר שעשויה להיות הגדולה בהיסטוריה הכלכלית. מאות מיליארדי דולרים בשנה מונחים על כף המאזניים, ומבחינתו של הנשיא טראמפ מדובר בהימור לא קטן, שמטרתו לשנות מציאות לא צודקת.

מהומת מלחמת הסחר מגיעה לאור האסטרטגיה של ממשל טראמפ, שבמרכזה ההחלטה להפסיק עיוות ארוך שנים, ובכך להחזיר את אמריקה לגדולתה. במשך שנים ארוכות נוצר מצב שבו סין הזולה הצליחה להציף את העולם המערבי, ובפרט את אמריקה, בהיצע גדול של מוצרים. היבוא הזול נוצר בין היתר בשל עיוות בתנאי הסחר ופתיחות הממשל בארה"ב כלפי היבוא הזול, וגרם לארה"ב לגירעון סחר (שהוא הפער בין היקף היצוא לסין, בהשוואה להיקף היבוא מסין) של 375 מיליארד דולר בשנה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

ארה"ב ייצאה לסין סחורות בהיקף של 129.9 מיליארד דולר ב-2017 וייבאה סחורות בהיקף של 505.5 מיליארד דולר. כיום, לאחר כישלון השיחות לתיקון העיוות בתנאי הסחר, מנסה ממשל טראמפ לעבור לשלב הסנקציות, ופתח במלחמת הסחר עם ההכרזה כי יטיל מכסים על מוצרים המיובאים מסין כדי להעלות את מחירם, ובכך יעודד יצרנים אמריקאים לחזור לייצר בארה"ב.

פעולות כה דרמטיות גוררות בטווח הקצר להתייקרותם של אותם המוצרים, אולם בטווח הארוך השווקים מתאימים עצמם ונפתחים למקורות אספקה, חדשים ובחלקם מעודדים חזרה הביתה לאמריקה, ובכך תורמים ליצירת מקומות עבודה לאמריקאים.

עבודה במפעל בסין. היבוא הזול נוצר בשל עיוות בתנאי הסחר ופתיחות הממשל
Bloomberg

הכלכלן הנודע פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה, כתב טור רועש לניו יורק טיימס, יום לאחר תחילת מלחמת הסחר, שכותרו היא "איך להפסיד במלחמת סחר", כשהוא מתכוון לנשיא דונלד טראמפ. קרוגמן סבור שמלחמת הסחר מצד טראמפ היא צעד שגוי שייפגע בכלכלה האמריקאית - והוא אינו לבד בדעה הזאת.

כלכלנים ברחבי העולם מעריכים כי ארה"ב עלולה להיפגע ממלחמת הסחר לא פחות מסין. מארק קרני, נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, העריך בשבוע שעבר שארה"ב תספוג ירידה של 2.5% בתמ"ג, כתוצאה מירידה בהיקפי הסחר עם העולם. מי שעוד נפגעים מהמהלך הן שלל חברות, ובהם נותני שירותים כמו רואי חשבון ועורכי דין, כמו גם חברות השילוח וההעברה, שעליהן כעת להתמודד עם רגולציה חדשה של מכסי סחר.

למרות מבול של כותרות בעיתונים ברחבי העולם והרעש הגדול שנוצר, המשקיעים ברחבי העולם אינם מראים סימני לחץ או חשש לקראת "צונמי כלכלי". מדדי המניות בארה"ב רשמו עליות בסוף השבוע האחרון, וככל הנראה המשקיעים לא ממש יודעים כיצד לעכל ולהעריך מה תהיה ההשפעה בפועל של מלחמת הסחר על ביצועי החברות - אם בכלל.

אמנם, בשבועות ובחודשים האחרונים, מאז החלו ההצהרות על תחילתה של מלחמת סחר, נרשמה תנודתיות גדולה במדדי המניות ובשערי המטבעות ברחבי העולם. הגדילו לעשות מדדי המניות ושער היואן הסיני - מדדי המניות בסין הספיקו לרשום ירידה של 20% ולהתאושש בחזרה. הוויכוח הגדול כעת אינו עוד על עצם הסבירות למלחמה, אלא מה תהיה ההשפעה שלה בפועל על הכלכלה העולמית? שאלה שנותרה פתוחה, ואפשר ורק הרעה במצבן של החברות, ותחילת הצהרות וחששות מצידן, תחולל את אפקט כדור השלג שייצור את הפניקה בשווקים.

דיווחים מעידים כי חברות קמעונאיות כבר מצהירות על כך שמלחמת הסחר עלולה לפגוע בהיקפי המכירות שלהן לחג המולד וברווחיהם. לטענת אותן החברות, המכסים עלולים להביא להתייקרות במחירי המוצרים המיובאים לארה"ב, ולמצב שבו הצרכנים ירכשו פחות מוצרים.

אחת הסכנות הן שמלחמת הסחר העולמית, שתגרור לעליות מחירים, תביא עמה לעלייה באינפלציה העולמית. אמנם, מוקדם לדבר על מצב של גלישה למיתון, אך החשש הוא כי אובדן שליטה עלול לגרור להתפתחות שלילית ולמעבר לתרחיש של סטגפלציה זמנית, מצב שאינו דימיוני במלחמת סחר גלובלית. כלומר, תרחיש שבו גם נרשמת אבטלה בחלק מהמדינות בעקבות מדיניות המכסים, וגם נרשמת עלייה במחירים, מצב האפשרי בתנאים הנוכחיים.

צעד אמיץ לתיקון עיוות היסטורי

לפי שעה, אם חוסן המטבע מייצג את המנצח, אזי ידה של ארה"ב על העליונה במלחמת הסחר שפתחה. שכן, שער הדולר הוא המרוויח העיקרי מהמצב העכשוי. מחוסן הדולר דווקא מרוויחות המדינות המייצאות לארה"ב, שכן לשער הדולר החזק השפעה מקזזת.

הדולר התחזק בשבועות האחרונים אל מול סל המטבעות. ארה"ב איננה מעודדת או רוצה בדולר חזק, מאחר שדולר חזק פוגע בכושר התחרות ובתנאי הסחר ומקשה על מלאכת קיזוז וצמצום גירעון הסחר, היות שהתייקרות הדולר פוגעת במכירות והתמורה המתקבלת מהייצוא האמריקאי קטנה במצב כזה. לעומת זאת, בישראל, ברמה המקומית, חוסנו של הדולר בעולם עבור בנק ישראל והאוצר הוא בשורה טובה, המספקת רגיעה זמנית במאמצים ובדאגות מהתחזקות שער השקל.

סוחר בארה"ב
בלומברג

שאלות שנותרו פתוחות הן מה המטרות של הנשיא טראמפ? איזה צמצום בגירעון הסחר הוא מנסה להשיג? השאלות הללו הן חשובות כדי לאמוד את הסבירות למשבר גלובלי, משום שממשל טראמפ עלול לפעול להעלות את היקפי המכסים במידה והיעדים אינם מושגים. ומנגד, האם ממשל טראמפ יבטל את המכסים במידה שסין תגיש הצעה נגדית משלה לפתרון המשבר, או שמא ההחלטה של הנשיא טראמפ אינה תלויה רק במהלכים הסיניים? ייתכן שלממשל טראמפ יש אסטרטגיה רחבה הרבה יותר, והוא בחר בטקטיקה מצוינת, כשהמטרות פנטסטיות לטובת המשק האמריקאי במבט גלובלי ולא רק כלפי סין בלבד. ואולם, כל עוד היעדים והמטרות לא נחשפים ולא נמצאים על השולחן, לא יהיה אפשר לבחון האם מהלכיו של ממשל טראמפ הצליחו או לא.

פעולת התגמול הסינית על מדיניות המכסים של טראמפ היא מעניינת בפני עצמה: סין אינה מטילה מכסים על מוצרים שאינם מוגמרים וסחורות, אלא החליטה להטיל אותם על המוצרים הסופיים. בעוד האסטרטגיה של טראמפ אינה ברורה, סין החליטה לפגוע במוצרים שמייצרות אותן מדינות שהצביעו לדונלד טראמפ. סין רוצה לייצר לחץ פנימי בארה"ב שיביא את המצביעים הרפובליקנים לגרום לטראמפ לסגת מהמדיניות שלו וכמה שיותר מהר.

הפרוטוקולים האחרונים של ועדת השוק הפתוח (FOMC) של הפדרל ריזרב (FED) הצביעו על אזורים נרחבים בארה"ב החוששים ממלחמת הסחר. הבעיה הגדולה ביותר היא שחוסר ודאות ומלחמה כלכלית פוגעים בפועל בכלל מדיניות הההשקעות. משקיעים חוששים מאי וודאות, ואם נוסיף לכך את מדיניות הפדרל ריזרב במישור הריבית, הרי שהעלאת הריבית הפדרלית, הגורמת לעלייה בריבית חסרת הסיכון, לצד העלייה בחוסר הוודאות, אינם מעודדים השקעה ולא יביאו בטווח המיידי לאפקט חיובי.

לסיכום, ממשל טראמפ יצא בצעד אמיץ לתיקון עיוות היסטורי שאף נשיא אמריקאי לפניו לא עשה ולא שקל לבצע. ייתכן ששלל המבקרים והכלכלנים טועים, ובסופו של מהלך התוצאות יסייעו לארה"ב לפתור את אחת הבעיות המרכזיות והמדאיגות ביותר שפוגעת בשכבות החלשות, ויוצרות קיטוב בין עובדי השירותים ואנשי ההיי-טק העשירים לפועלים וכורי הפחם העניים. נותר לבחון את המצב לאורך זמן, ולקוות שהניסוי הכלכלי שעורך הנשיא טראמפ יצליח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שחקני ליברפול

"אם אני נכנסת לישיבה עם גבר המחשבה הראשונית היא שהוא הבוס"

השבוע נרשמה היסטוריה בענף הכדורגל: סוזנה דיאנג' מונתה לאישה הראשונה שתכהן כמנכ"לית הפרימייר-ליג, הליגה האנגלית הבכירה. שרון תמם, המשנה למנכ"ל מכבי ת"א בכדורגל: "כשאני הולכת לעצרת הכללית של התאחדות מועדוני הכדורגל האירופי רואים נשים, אבל הן מהוות 10% מסך המשתתפים"

משה כחלון, שר האוצר

כחלון הוא הדמות הקומית בסיטקום - אבל הוא גם המרוויח הגדול מהסיבוב האחרון בעזה

מחירי הדיור לא ירדו בקדנציה של כחלון כשר אוצר, להפך - הם עלו. תוכנית מחיר למשתכן התגלתה ככישלון קולוסאלי, וכחלון סירב לנקוט במהלכים שעשויים באמת להועיל. אז למה שיצביעו לו שוב? לרועי שוורץ תיכון הפתרונים

כתבות שאולי פיספסתם

*#