האם השווקים המתעוררים יגררו את העולם למשבר כלכלי? - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם השווקים המתעוררים יגררו את העולם למשבר כלכלי?

להעלאת הריבית הצפויה מחר בארה"ב יהיו השלכות הרות גורל על הכלכלה הגלובלית, אולם מי שעשויות להיפגע במיוחד יהיו מדינות כמו הודו, טורקיה וארגנטינה ■ אחרי עשור של צמיחה כלכלית, האם אנחנו בדרך למפולת נוספת?

תגובות
איסוף בקבוקים בצ'אנדיגאר, הודו
AJAY VERMA/רויטרס

הכלכלה העולמית מסכמת בימים אלה כעשור של צמיחה כלכלית - המחזור הכלכלי הנוכחי הוא אחד הארוכים בהיסטוריה הכלכלית. מחזור כלכלי מאופיין בתקופות של מיתון ושפל, אל מול התאוששות וגאות.

הביטוי הכלכלי בא לידי ביטוי בנתוני אבטלה, צמיחה, מדדי המחירים, תוצר מקומי ולאומי גולמי (תל"ג) ושלל מדדים נוספים המעידים על מגמת התרחבות בפעילות הכלכלית או בתקופת שפל והאטה בירידה במדדים מורכבים אלה. התארכות המחזור הכלכלי הנוכחי מעלה בקרב רבים את הספק באשר לעתידו וכושר שרידותו לאורך זמן.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

אירועי השבועות האחרונים, ובהם ירידות שערים חדות במדדי מניות, כמדד הבווספה בברזיל (BVSP), הבורסה הטורקית ומדד ג'קרטה של הבורסה באינדונזיה (JCI), שרשמו בשבועות האחרונים ירידות חדות ומנגד הציפייה לעלייה קרובה בריבית הדולר; כל זאת כשברקע נשמעים תופי המלחמה הכלכלית המתפתחת לאטה בין ארה"ב לשותפות הסחר המרכזיות שלה - קנדה, סין, גרמניה, צרפת ובריטניה - עוררו חשש כי מהלכי הממשל עשויים לגרור לסיום ההתאוששות הכלכלית והעליות שנרשמו במחזור הכלכלי הנוכחי.

המגמות המנוגדות בשווקים - כשמחד בשווקים המתעוררים נרשמות ירידות שערים משמעותיות, ומנגד בשווקים המפותחים מדדי המניות נותרו ברמתם או אף נסקו לגבהים חדשים, כמדד הנאסד"ק שרשם שיא חדש - מחייבות להציב תמרור אזהרה. השאלה העולה בקרב כלכלנים היא אם חוסר האיזון שבתגובת השווקים מצביע על שינוי מגמה, או שמא עשויה להימשך לאורך זמן? ואם כך, מה עתיד הצמיחה והמחזור הכלכלי?

מחקרים שפורסמו באחרונה באשר לניתוח מחזורי העסקים בעולם והמחזור הכלכלי, חלוקים בדבר מועד מיצוי המחזור הכלכלי הנוכחי. נתונים בדבר התרחבות בהשקעות בקרב חברות Capital Expenditure (CAPEX) מלמדים על הציפייה בקרב מנהלי החברות לצמיחה וההתרחבות הצפויה, בין היתר עם הגידול בהשקעות התורמות להרחבת כושר הייצור, לביקוש לעובדים והתרחבות הסחר. נתונים המאותתים על כך כי בקרב מנהלי החברות טרם מוצה הפוטנציאל להתרחבות בפעילות הכלכלית במסגרת המחזור הכלכלי הנוכחי.

הפער הנוצר במגמות המנוגדות בשוקי ההון מלמד כי בשווקים המתעוררים יירשם "ריבאונד" צעדים לעידוד הצמיחה, הילודה והצריכה במטרה לחזור לתווי של עליות, שאם לא כן - השווקים במדינות המפותחות ייבלמו וירשמו תיקון בשיעורי הצמיחה.

הוויכוח העיקרי בין הכלכלנים ברחבי העולם נוגע לשלב במחזור העסקים שבו נמצאת הכלכלה העולמית. מרבית הכלכלנים גורסים כי מחזור העסקים נמצא קרוב לשיאו, אולם סימני הדעיכה לא ניכרים עדיין. מעטים מאמינים שהמיתון מתקדם לאטו, והביטוי לכך ייראה בהקדם, או כפי שכבר בא לידי ביטוי באחרונה עם הורדת יעד הצמיחה הגלובלי הצפוי להסתכם השנה ב-3.9% וב-2019 ב-3.8%. נתונים אלה נמצאים הרבה מעל רמת הצמיחה הגלובלית של הטווח הארוך שהיא כ-3.5% לשנה.

אפקט הדומינו של הבנק הפדרלי

ההיסטוריה מלמדת כי התרחבות בהשקעה ובפעילות הכלכלית בקרב מדינות מתפתחות משמשת קטר ומאיצה את הצמיחה הגלובלית. הנתונים מצביעים על כך כי כשהכלכלה צומחת והריבית הפדרלית נמצאת במגמת עלייה, שוקי המניות מגיבים דווקא בחיוב ובמגמת עלייה בטווח הקצר והבינוני. לא, זו אינה טעות, העלאת שיעורי הריבית אכן מייקרת את עלות הכסף, מעלה את שערי ההיוון ובכך פוגעת בשווי החברות - אך השפעת השיפור בכלכלה דומיננטית יותר בהשוואה לתופעות אלה. בקרב כלכלנים מקובל לראות בריבית האג"ח לעשר שנים גורם שמשפיע על שוקי המניות יותר מהשפעת השינוי בריבית הקרנות הפדרלית, שהיא ריבית לטווח קצר.

למה זה מתרחש למעשה? הריבית הפדרלית בארה"ב נהפכה במרוצת השנים לריבית העוגן הגלובלית, כך שההתייחסות לריביות ביתר חלקי העולם למעשה כפופה לשינוי בריבית הדולר ולהשפעה של השינוי בתשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב.

ברגע שהבנק הפדרלי מעלה את הריבית, הדבר פועל כאפקט הדומינו וגורר לעלייה בתשואות האג"ח ברחבי העולם שמתייקרות בין היתר בשל אפקט האלטרנטיבה ותמחור הסיכון היחסי. ציבור רציונלי בוחר ביחס תשואה-סיכון מיטבי, כך שעלייה בתשואה הנובעת מאירוע חיובי, כמו התרחבות וצמיחה בשעה שהסיכון יוצר חוסר איזון, וגורר לתנועות הון עד למצב בו התשואות בשווקים עולות ומתאימות את עצמן למצב החדש כשהאיזון חוזר בשווקים. 

מחר (רביעי) צפויה ועדת השוק הפתוח של הבנק הפדרלי להעלות את גובה הריבית ב-0.25% מטווח של 1.5%-1.75% ל-2%. העלאת ריבית נוספת של הבנק המרכזי האמריקאי, בין אם היא מתומחרת בשווקים או לאו, תביא להגברת מפלס החששות. העובדה שהבנק הפדרלי אינו מתרגש לפי שעה מהשלכות המדיניות שלו על השווקים הגלובליים בכלל, והמתעוררים בפרט, ואינו רואה בהעלאות הריבית בהם כסימן אזהרה, נובעת מכך שהבנקים המרכזיים בשווקים המתעוררים לא החלו לנהוג במדיניות מצמצמת חריגה, שעשויה לפגוע בצמיחה המקומית והגלובלית כאחד.

עם זאת, החשש שמא תגובת הפדרלי תהיה מאוחרת מדי, כשבשטח כבר יתחולל משבר - ממשיכה לשמש נושא מרכזי בוויכוח שמא צעדי הבנק מסכנים את עתיד התאוששות המשק, שכן הצמיחה הצפויה השנה בארה"ב היא 2.7%, ואילו בצל העליות בריבית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור מתון של 2.2% בלבד.

גם האירופים מצטרפים לחגיגה

מי שמגביר את חששות המשקיעים הוא גם הבנק המרכזי באירופה (ECB), שבאופן  מקרי למדי, צפוי השבוע גם לרמוז בהודעתו על כוונתו לסגת מתוכנית התמריצים שלו, ולמעשה להכין את הקרקע לקראת תחילת העלאות הריבית. נראה שבדומה לצעדים שנקט הבנק הפדרלי, העלאת הריבית אינה צפויה להתרחש בטווח המיידי, אולם שינוי המדיניות הוא חיובי, ומצביע על המגמה הכלכלית החיובית, ומנגד האירוע שלילי בשל השפעתו על השווקים.

על רקע נתוני הצמיחה המצביעים על כך שהשנה צפויה צמיחה של 2.1%, ואילו בשנה הבאה צפויה צמיחה של 1.9% בלבד, ניתן לצפות כי בקרב קובעי המדיניות יבקשו לוודא כי השינוי במדיניות ההרחבה המוניטרית, ברכישת אג"ח ובריבית לא יפגע במגמת הצמיחה וההתאוששות הכלכלית.

השווקים המתעוררים נפגעים

כיצד מתגלגל המשבר מהעלאת הריבית אל השווקים המתעוררים? מנגנון האיזון של הכלכלות המתפתחות עובד באופן כזה שהעלאת הריבית בארה"ב גוררת ללחצים להתאמה, ובכך מביאה לפיחות בערכי המטבע של מדינות כמו טורקיה, הודו, ארגנטינה ועוד.

אותן מדינות נאלצות לשמור על חוסנו של המטבע המקומי, בין היתר באמצעות העלאת ריבית לעתים אף מאוד אגרסיבית, כפי שמוכר לרבים מפעילותו של המשקיע ג'ורג' סורוס במשבר הליש"ט בתחילת שנות ה-90. כדי למנוע את פיחות המטבע המקומי, ולמנוע נסיקת אינפלציה עתידית גבוהה הועלתה הריבית בחדות.

העלאת הריבית האחרונה והמשמעותית שהתרחשה באחרונה היא זו שבהודו - כלכלה חשובה ובעלת השפעה רבה בשווקים המתעוררים. הבנק המרכזי בהודו נאלץ להעלות את הריבית לראשונה זה ארבע שנים כפועל יוצא של העלאות הריבית בארה"ב, שמשפיעה על יתר השווקים ברחבי העולם.

העלאת הריבית גוררת התייקרות של מחיר הכסף, במיוחד בקרב מדינות מתפתחות, שבהן ההשפעה של תנועות הון רחבות היקף היא קיצונית וגוררת לפגיעה ודאית בהשקעות באותן המשקים. כך, למשל, כשבשווקים המתעוררים הריבית לפיקדונות גבוהה מ-10%, נראה כי רק מעטים יסכימו ליטול סיכונים ולהשקיע במדדי מניות אקזוטיים. בנוסף, לעלייה בריבית חסרת הסיכון (הממשלתית) ברחבי העולם השפעה שגוררת דרישה לעלייה בתשואות האג"ח ביתר האפיקים בהתאמה.

הכפר הגלובלי ואפקט ההידבקות

בעיה נוספת שממנה חוששים בשווקים היא מלחמת הסחר המתפתחת בין ארה"ב לשאר כלכלות העולם. מכסים חדשים עלולים לפגוע בחופש הסחר הגלובלי ובמימוש היתרונות היחסיים של כל משק ומשק.

תופעה כלכלית מדאיגה בהקשר למשברים בשווקים המתעוררים ומאפיינת את המשברים הכלכליים האחרונים בעולם, כולל את משבר הסאב-פריים ומשבר החובות באירופה מכונה אפקט ה"הידבקות" (Contagion). כלומר, במצב של כפר גלובלי כשהמידע זמין וקיימת השפעה צולבת בין נכסים שונים, הרי מצב שבו כלכלות שכנות, או בעלות מאפיינים דומים עשויות להידבק ולהדביק גם מדינות אחרות ב"שפעת כלכלית". ההידבקות היא ביטוי של נבואה המגשימה את עצמה, כשהמשקיעים צופים להיווצרות בעיות בכלכלות נוספות, מנגנוני השוק היעילים גורמים לזירוז ולהידבקות בקצב מהיר מבעבר בזכות זרימה חופשית ומהירה של מידע והון.

לכאורה, יהיו שיטענו כי שלל בעיות הריבית ובעיות הסחר ניתנים לפתרון, שכן מדובר בבעיות שנגרמו מצעדי מדיניות אקטיביים שנקטה ארה"ב, בין אם במישור המוניטרי ובין אם ברמה הפיסקאלית והתקציבית, כך, ששינוי והתאמה יאפשר לתקן את הנדרש תיקון, האמנם? לא בהכרח. ראשית, בסוגיית מלחמת הסחר, לעתים מדובר בתהליך הגורר לתגובות שיוצרת מצב חדש, וקשה מאוד עד כדי בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל לאחור. שכן, שינוי מדיניות במדינה אחת מוביל כדור שלג ושינוי מדיניות של מדינה אחרת ויותר.

בסוגיית הריבית, כמובן שלרשות הבנק הפדרלי יש את הכלים והיכולת להחליט על עצירה בתווי העלאות הריבית, או אפילו לבחור בשינוי מגמה ואף לבצע הפחתת ריבית. ואולם, להעלאת הריבית שלל השפעות, שבחלקן הן תוצר שבפיגור - כך שההשפעה הכלכלית של חלק מהמהלכים תתבטא במדדים הכלכליים לאורך זמן ובמגוון תחומים בכל מקרה.

על רקע הצונאמי הכלכלי של ,2008 ולאור המשמעות ארוכת הטווח והרחבה של מהלכים נקודתיים כשינוי בריבית הדולר או הטלת מכס פרטני על יבוא אלומיניום או פלדה, הרי שמוטב כי קובעי המדיניות לא יתעלמו מסימני האזהרה והמצוקה הנשמעים בשווקים המתעוררים עם העלייה בסיכוני השווקים הפיננסיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#