רכישות המט"ח הן לא הפסד: זו פוליסת ביטוח לעת צרה וכדור הרגעה בעת מצוקה - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רכישות המט"ח הן לא הפסד: זו פוליסת ביטוח לעת צרה וכדור הרגעה בעת מצוקה

כשם שמדינת ישראל מגינה על אזרחיה מפני צבאות אויבים, כך בנק ישראל מגן על המשק בזירה הכלכלית מפני זעזועים

תגובות
תרופה
Bloomberg גיל כהן מגן

במהלך השבוע האחרון התפרסם בזירת הדעות באתר ניתוח של מיכאל בינסטוק, פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית. המאמר דיבר על כך שבנק ישראל הפסיד כ-12 מיליארד שקל על יתרות מט"ח ב-2017.

נתחיל מהעובדות - ברור שכשמשערכים את יתרות המט"ח שהן נקובות במט"ח במונחים שקליים, בסוף תקופה שבמהלכה השקל התחזק מול סל המטבעות, הערך השקלי של יתרות המט"ח בנטרול רכישות מט"ח חדשות באותה השנה – יהיה נמוך יותר. הרי זו מתמטיקה פשוטה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

אולם הניתוח שוגה במהותו, כשם שטועים פרשנים הקוראים לעצור את הפסדי בנק ישראל על יתרות המט"ח. בדומה ליצואן ולסוחרים בשוקי חו"ל, בוחן בנק ישראל את היתרות במונחי מטבע העוגן, ובמקרה של בנק ישראל מדובר בדולר האמריקאי.

הגנה מפני מצבי קיצון

ליתרות המט"ח שבבנק המרכזי חשיבות עצומה לאבטחת יציבות ושרידות המשק בעיתות משבר. יתרות אלו יידרשו לבנק המרכזי במצבי חירום קיצוניים, כשבנקים יחששו להלוות לבנק ולמשק, ובנק ישראל יידרש לספק מטבע "קשה" לצורך ביצוע תשלומים למוסדות פיננסיים ולספקים גלובליים. במצבי חירום, אם נוצר צורך בזירה המקומית, ביכולת הבנק המרכזי בכל עת לעבוד שעות נוספות ולהדפיס מטבע מקומי. בכך הבנק ישלם עבור שירות שיידרש בשוק המקומי.

החשש מפני מחסור במטבע קשה בעת משבר ועמו הצורך למנוע זעזועים במשק ומחסור במקורות ובסחורות, לצד הציפייה לפיחות אגרסיבי בשקל, הם סוג מצבי הקיצון שעבורם הגדיל הבנק את יתרות המטבע בהמלצת קרן המטבע הבינלאומית (IMF). כשברשותו יותר מ-100 מיליארד דולר, יהיה לבנק המרכזי קל יותר לפעול ולמנוע משבר במשק והתמוטטות פיננסית.

יתרות המט"ח של המשק הם בראש ובראשונה כרית ביטחון, ביטוח, כך יש להתייחס אליהן, והן מיועדות לשימוש בשווקים הגלובליים, כך שאין כל משמעות לשערוך במונחים שקליים. לבנק ישראל יש עלות בגין גיוס השקלים שרכש בשוק המקומי לצורך מימון פעולות רכישות הדולרים. עלות זו נמוכה ביותר, לעומת הריבית הגבוהה שממנה נהנה הבנק בגין השקעותיו (ריבית הדולר לטווח קצר היא כ-1.75% ויותר). בנוסף, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים, ברשות הבנק גם תיק השקעות בני"ע בהיקף מוגבל של עד כ-12% מהיקף היתרות.

אלו שבכל חודש מחשבים את גובה ההפסדים של בנק ישראל בגין יתרות המט"ח, טועים ומטעים ופועלים בשגיאה כלכלית יסודית. שכן, כושר השרידות של המשק אינו נבחן במונחים שקליים אלא במונחי מטבע קשה כדולר ו/או זהב, שלהם יידרש הבנק בעת צרה. בעת משבר, כשהדולר יתחזק, יוכל הבנק לממש מטבע ולמנוע קריסה והתמוטטות.

פעילות בנק ישראל באה במטרה לשמור על יציבות המחירים ולעודד את הצמיחה. המשק הישראלי מוטה היצוא נשען על קטר היצוא להנעת המשק. אם נרצה להבין מה נותן אותו ביטוח שרוכש בנק ישראל כמעט מדי חודש עבור המשק, נוכל לומר כי הבנק מגדיל את יתרות המט"ח שמייצרות חוסן ויציבות; מייצבות תנודות של שערי חליפין גם בעת אירועים ביטחוניים - כפי שקרה במהלך החודש האחרון; ומייצבות גם בתקופות שבהן פעילות מטבעית מקומית או זרה פוגעת במשק - למשל בעקבות פעילות סוחרי מטבע ומנועים דיגיטליים - אלגוטרייד.

בנק ישראל משדר עסקים כרגיל

אז מה היה לנו בחודש האחרון? עימות צבאי עם איראן וסוריה; יום הנכבה; אירוע חניכת השגרירות; מתיחות גדולה עם עזה. מדוע איש אינו מתפלא איך בחודש כזה לא עבר זעזוע פיננסי דוגמת הזעזועים בטורקיה ובמדינות דרום אמריקה? איך זה שהדולר לא נסק לרמות של 3.65 שקלים ולמעלה מכך? רכישות המט"ח, ההתנהלות הכלכלית של המשק ויציבותו שהן פרי של ניהול כלכלי נכון, שקול ולאורך זמן, הם עדות להתנהלות נכונה, והוכחה לכך שביטוח הדולרים שרכש בנק ישראל עבור המשק עושה את העבודה בלשדר כי העסקים כרגיל והכל תקין.

אם כן, האם בנק ישראל רוכש למעשה ביטוח יתר? הרי לביטוח יתר יש מחיר כלכלי בדמות הקצאה לא יעילה של משאבים. מדובר בשאלה שכלל אינה טריוויאלית, למרות העובדה שבבנק ישראל עובדים כלכלנים מהטובים בתבל. לשמחתנו, מאז מלחמת יום הכיפורים לא התרחש במשק המקומי אף אירוע גיאופולטי, שהצליח לזעזע את חוסנו הפיננסי של המשק הישראלי.

אך אין זה אומר שהסיכון אינו קיים. מאחר והאיומים הכלכליים והביטחוניים על ישראל קיימים ומתחדשים, ועמם ההשקעות בביטחון ובהגנה הולכות וגדלות, לכל בר דעת ברור כי בהיעדר מקורות מדובר באירוע רשלני מאוד, העלול לאיים על יציבות המשק ולגרום לקריסתו בעת אירוע משמעותי - בגלל מחסור ביתרות מט"ח.

בבנק ישראל מקפידים כי שיעור יתרות המט"ח ביחס לתוצר לא יחרגו את הרף שקבע הבנק. על פי דו"ח יתרות המט"ח שפירסם בנק ישראל לסוף אפריל 2018, היחס מסתכם בכ-33%. בנק ישראל הגדיל את שיעור יתרות המט"ח ביחס לתוצר בשנה האחרונה, עקב המתקפות הספקולנטיות על שער השקל.

אוהבי הסיכון מסכנים את המשק

תמורת יתרות המט"ח ורכישות המט"ח של בנק ישראל, המשק זוכה למעשה לביטוח כפול. מלבד חוסן פיננסי, רכישות המט"ח מגינות בין היתר על תנאי הסחר של היצוא הישראלי מפני מתקפות דיגיטליות של ספקולנטים, המגיעים לעשות סיבוב ספקולטיבי על המשק הישראלי, כמו גם מפני פעולות נקודתיות מצד פעילים ומשקיעים זרים, המטלטלות את שערי החליפין. ללא אותן רכישות אין זה דימיוני לחשוב ששער הדולר היה קרוב היום לרמה של 3 שקלים, ובכך מסכן את עתיד המשק עם הפגיעה בסקטור היצוא, ובעתיד בקיומם של מקומות העבודה של רבים, לא רק ממגזר ההיי-טק אלא גם בקרב התעשיות המסורתיות.

בשורה התחתונה, עלות הביטוח של יתרות המט"ח ראוי שתיבחן במסגרת העלות השוטפת של גיוס המקורות אל מול התשואה מהשימושים, בעוד שער הרכישה יהיה רלוונטי רק במועד מחזור היתרות, כשהבנק ימכור את היתרות שברשותו, אז נבחן את משמעות השינוי בשער החליפין.

אלו הרוצים להקטין את יתרות המט"ח ו/או להפסיק את הגדלתן - הם אוהבי סיכון המסכנים את המשק ולוקחים סיכון בהידרדרות הכלכלה הישראלית לתהום, והכל בחסות החשש מפני "הפסדים" לכאורה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גילי גולנדר

המיזם שהחל כקטלוג אופנה והפך לעורך תמונות במובייל

גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה

שנגחאי, סין

למכור את המערב ולקנות את המזרח: חברות האינטרנט בסין מעולם לא היו זולות יותר

ב-2020 צפוי התוצר הסיני לעבור את רף ה-17 טריליון דולר. על פי הערכות, ב-2032 יעבור התוצר של סין את התוצר של ארה"ב לראשונה בהיסטוריה. הכיוון הכללי ברור – הצמיחה המטאורית בסין תימשך, והרבה תודות לטכנולוגיה הסינית

כתבות שאולי פיספסתם

*#