האם מדיניות המכסים של טראמפ תצליח? - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם מדיניות המכסים של טראמפ תצליח?

טראמפ הוא נשיא לא קונבנציונלי, שמשתמש באמצעים לא קונבנציונליים לטיפול בבעיות כלכליות שנמשכו עשרות שנים בארה"ב - ואף נשיא לפניו לא העז לדבר עליהן

תגובות
דונאלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג
Andy Wong/אי־פי

אחרי שבוול סטריט נרגעו החששות מהמהלכים העתידיים של הפדרל ריזרב וההשלכות שיש להם על שוקי המניות, הגיע תורו של הנשיא האמריקאי לזרוק פצצה ולהודיע בסוף השבוע האחרון על מדיניות חדשה של מכסים שמטרתה לאושש את התעשייה האמריקאית ולפגוע בתעשיית החיקויים הזולים מסין.  

ראשית, מה בכלל הסיפור הגדול שטמון במלחמת הסחר שפרצה? דונלד טראמפ חש כנדרש לפרוע חובות מימי הבחירות לקראת הבחירות למוסדות הממשל. טראמפ מבקש לשים סוף לסוגיה ישנה של תופעת העתקות של הקניין הרוחני, שנבנה בארה"ב במהלך שנים על גבי שנים ושבגינו התבצעו השקעות עתק של חברות אמריקאיות ולעתים אף של הממשל האמריקאי. כל המבקר בסין מכיר מקרוב את אלפי החיקויים הקיימים לכל מותג, אמריקאי או לא, חיקויים למכביר לכל דבר שאפשר למצוא. הדעות חלוקות בנוגע למידת הנזק שנגרם לארה"ב מתופעת ההעתקות על פני השנים, אולם, ברור שתמורות שיכלו חברות אמריקאיות לזקוף לעצמן, הגיעו אל חברות סיניות שבחרו להתעלם ממגבלת הזכויות – הבעלות במותגים שכן, רבים הם אלו המוכנים להתספק בחיקויים זולים, על פני המוצרים המקורי - האמיתיים.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

טראמפ מנסה במהלכים אגרסיבים משלו, להחזיר את היתרונות של הכלכלה האמריקאית, להגביר את הייצור בארה"ב ולשקם את המפעלים המסורתיים במדינות כמו פנסילבניה, אוהיו, מישיגן ויסקונסין ועוד. במציאות הנוכחית, נמצא לעתים כי פרוטקציוניזם עשוי, במיוחד בעידן טכנולוגי כמו שיש כיום, לפעול בטווח הקצר ולייצר תוצאות מרשימות. אולם, בטווח הארוך, ללא יצירת יתרון תחרותי של המוצרים האמריקאים הרי מדיניותו של טראמפ עלולה לקרוס ולהביא לנזקים הרבה יותר גדולים, לאיבוד האמון בתוצר האמריקאי ולפגיע בבעלי הזכויות.

מדוע כה חשוב לטפל במשבר המכסים ולהגביל את הייבוא הסיני? התשובה טמונה בנתוני מאזן הסחר ולאור גירעון הסחר של ארה"ב הגדל והולך מדי שנה.

נתוני המקרו כלכלה של ארה"ב מורים על גירעון סחר הגבוה בעולם, או במלים אחרות, כמות הסחורות והשירותים שארה"ב ייצאה ב-2017, נמוכה ב-566 מיליארד דולר מכמות הסחורות והשירותים שארה"ב מייבאת מהעולם. התוצאה המתקבלת, היא, שאת הפער העצום הזה צריך לממן מדי שנה באמצעות חובות והלוואות שנוטל הממשל, חובות שרק גדלים והולכים. אם נתייחס רק למרכיב גירעון הסחורות של ארה"ב, הרי שזה כבר מסתכם ב-806 מיליארד דולר. מהנתונים ברור, כי ארה"ב חזקה במיוחד בייצור ויצוא של סל שירותים רחב לעולם, ובשנים האחרונות במיוחד היא התחזקה יותר ככלכלת שירותים מכלכלת סחורות.

טראמפ רוצה לסייע למעמדות הנמוכים ולכן רוצה לשנות את המשוואה הזאת באמצעות חיזוק כלכלת הסחורות עם מתכות כבדות, רכב ותעשייה מסורתית.

על-פי נתוני השנה החולפת, 65% מגירעון הסחר של ארה"ב במוצרים מקורו בסין. מרבית הייבוא של ארה"ב מסין הוא במוצרי אלקטרוניקה, ביגוד ומכונות שונות. על רקע עלות התעסוקה בסין, כנראה שארה"ב לא תחזור לתפור בגדים ותתמקד בצעצועים מאוד ייחודיים. אולם הנשיא טראמפ מבקש להחזיר לפחות חלק מהגירעון הנ"ל לייצור בארה"ב ולהביא לפטריוטיות מקומית, כך שאזרחים אמריקאים ירכשו יותר סחורה אמריקאית. הדרך לעודד את זה היא פשוט להילחם בתעשיית החיקויים הסינית.

הצעד הראשון של טראמפ שהביא ליריית הפתיחה של מלחמת הסחר היה עם הטלת מכס של 25% על יבוא מסין. בדרך זו למעשה הנשיא טראמפ הביא לייקור משמעותי ובאופן יחסי של המוצרים המיוצרים בסין - ובכך להשיג בטווח הקצר כמה הישגים: הגדלת היקף המסים שהממשל האמריקאי מקבל על מוצרים מיובאים, תמריץ להגדלת הייצור של מוצרים מתחרים מבית ויבוא של מוצרים ממדינות אחרות, וכן צמצום גירעון הסחר של ארה"ב אל מול סין שעליו נרחיב בהמשך.

בעיה נוספת שעמה הנשיא טראמפ מנסה להתמודד היא העובדה שחברות אמריקאיות רבות החליטו לנדוד עם השנים לעבר ייצור בסין. כך, יוצא שארה"ב מייבאת סחורות בהיקף לא מבוטל שלמעשה מיוצרות על ידי חברות אמריקאיות. בין ה שאר נמצא שהנהנים מהרווחים הגדולים מפעילות ייצור זו בסין הם חברות אמריקאיות. אולם, מי שמועסקים בפעילות ייצור מעבר לים הם פועלים סינים. הנשיא האמריקאי מבקש להחזיר לפחות חלק מפעילות הייצור ההיסטורית הזאת אל אדמת ארה"ב. היה ולא ניתן להפוך את הייצור בארה"ב לזול משמעותית ומשתלם, בכוונתו של הנשיא להטיל מגבלות שיהפכו את הייצור בסין ליקר יותר.

טראמפ הוא נשיא לא קונבנציונלי, שמשתמש באמצעים לא קונבנציונליים לטיפול בבעיות כלכליות שנמשכו עשרות שנים בארה"ב - ואף נשיא לפניו לא העז לדבר עליהן ולהעלותן. מפעם לפעם נשיאים של ארה"ב ונגידים שמו פלסטרים ופשוט גילגלו את הבעיות קדימה.

אף שנראה שהנשיא טראמפ בא לסייע לכלכלה האמריקאית, אין להקל ראש בהשלכות השליליות שיש למדיניות על הכלכלה האמריקאית והעולמית. מכסי סחר ופגיעה בסחר החופשי עלולים ברמת ודאות גבוהה לפגוע בצמיחת הכלכלה העולמית במקרה שמתפתחת מלחמת סחר של ממש ומדינות נוספות יחלו להגדיל מכסים ולהגביל יבוא ממדינות אחרות.

השווקים הפיננסיים חוששים ממלחמות הסחר, מאחר ואותן מלחמות יוצרות מצב שבו כל משק מסתגר בתוך עצמו וסוחר פחות עם כלכלות אחרות. מכסים מוגברים ומלחמות סחר גורמים לכל משק לממש פחות את היתרונות היחסיים שלו אל מול העולם.

נראה שהנשיא טראמפ יכול היה לממש כעת את המדיניות שלו כשהשווקים הפיננסים בשיאם, ומשבר בכלכלה העולמית והאמריקאית כלל לא נראה באופק. הנשיא האמריקאי יודע שהוא יכול לשלם באירועים חריגים, כמו: ירידות בשוקי המניות, כל עוד הן עדיין בגדר תיקון. עם זאת, הנשיא טראמפ מוליך את ארה"ב על חבל דק מול סין ונראה שתגובה מצדה עוד תבוא. במידה ותתפתח מלחמת סחר עולמית קשה, עלולה הכלכלה העולמית לסבול מכך. כל עוד טראמפ יביא ליישום מדיניות של הגנה לסחורות האמריקאיות בצורה הדרגתית וחכמה, אפשר שהמהלך הזה עוד יצליח לעבוד, השווקים יירגעו ויביאו לכך שטראמפ יחוש לתקן עוול היסטורי.

בזירת שוק ההון: מבחינת שערי המניות והבורסות, בדומה להסברנו בנוגע למגמות הסחר, לדעתנו לא חל שינוי ביסודות שתרמו לעלייה בשווקים. כך שכרגע המצב אינו קטסטרופלי, שכן, מדובר במהלך של תיקון, כשמו כן הוא, ביצוע פעולות בשערי המניות שנגרמו מצעדי מדיניות ולא מכשל של הכלכלות. משקיעים צריכים לעקוב אחר ההתפתחויות מקרוב, אך לא נראה כי הגיע העת למשבר של ממש.

בשוקי המניות מתרחשים משברים, מדיניות המכסים של טראמפ, צפויה לתרום לעידוד התעשייה המקומית - כל עוד סין לא מכריזה בחזרה על מלחמה כלכלית על ארה"ב ובוחרת בצעדים פחות דרסטיים כתגובה. נמשיך לעקוב אחרי סימנים מקדימים ובראשם: סימני משבר, נמצא בהתייצבות שער ריבית הדולר ל-10 שנים ברמת 3.5% (התייצבות מעל ל-3%) ונסיקת האבטלה לכדי 5% - מהלכים שיעודדו ייצור מקומי עד לרמת 3.51 שקל לדולר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גילי גולנדר

המיזם שהחל כקטלוג אופנה והפך לעורך תמונות במובייל

גילי גולנדר שילבה את אהבתה לאופנה ולמחשבים - ובנתה, יחד עם שותפיה בבזארט, כלי לעריכת תמונות במובייל ■ הצמיחה המהירה של המיזם, היא הסיבה שגילי גולנדר, אחת משתי המראיינות ב"סטארטאפיסטיות", עוזבת לטובת הפרק הבא בסיפור ההצלחה של המיזם שלה

כתבות שאולי פיספסתם

*#