האם שער החליפין האפקטיבי באמת אפקטיבי? - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם שער החליפין האפקטיבי באמת אפקטיבי?

המדד שעל פיו מתקבלות ההחלטות עבור זירת המט"ח לא משקף את המציאות - ואת עוצמת הפגיעה שבדרך

תגובות
כסף, דולרים
בלומברג

שר הכלכלה אלי כהן תקף באחרונה את התעשיינים. הוא סתר את טענותיהם על כך שהידרדרות החדה בשער הדולר פוגעת בהם, וניכר כי הוא רואה אותם כ"בכיינים". יחסו של כהן מבטא את השבר הגדול שבו מצויים עשרות אלפי העובדים בתעשייה הישראלית. כאשר אין לתעשיינים גיבוי מהמשרד ,שבעבר כונה משרד התעשייה והמסחר, נראה שהתעשייה הישראלית נותרה ללא "אבא ואמא" והיא נדרשת לחזר אחר הפתחים במטרה לשרוד את קריסת הדולר.

שר הכלכלה בחר להפנות את דבריו גם כלפי נגידת בנק ישראל, הגב' קרנית פלוג, וטען כי מדיניות ניהול יתרות המט"ח של הבנק כושלת. בקרב רבים מתחזקת התפישה כי בנק ישראל בחר לנקוט בגישה שמרנית בניהול יתרות המט"ח. להשקפתם, הבנק העדיף השקעות סולידיות על פני שיטת הפעולה בקרב בנקים מרכזיים אחרים, שבחרו להילחם על עתיד התעשייה - גם אם באופן אגרסיבי וללא פשרות. כך למשל, הבנק המרכזי של שווייץ דיווח באחרונה על רווח של כ-55 מיליארד דולר בעקבות הגדלת יתרות הבנק ל-800 מיליארד דולר.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

מאבקי הקרדיט והמעמד בין שרי הממשלה לבנק ישראל נמשכים כבר תקופה ארוכה ואת ההשלכות הקשות של חוסר המעש משלם וישלם המשק. כאשר בנק ישראל מאבד את הלגיטימציה להתערבות אגרסיבית בשער החליפין, בשעה שהזרקור מופנה לרווח בטווח הקצר - למי יש עניין בהתערבות ובפיחות השקל רק עבור "זוטות" כשמירת מקומות עבודה או חלילה יצירת מקומות תעסוקה חדשים?

הבעיה בסרגל המדידה ולא בארגז הכלים

לאורח המביט מהצד נראה כי הבעיה המהותית כיום טמונה ב"סרגל המדידה" ולא "בארגז הכלים" - שכן המדד שעל פיו מתקבלות ההחלטות עבור זירת המט"ח לא משקף את המציאות ואת עוצמת הפגיעה שבדרך.

משקלו של הדולר בסל המטבעות המרכיבים את מדד השער הנומינלי האפקטיבי, אותו מפרסם בנק ישראל מדי יום - מסתכם בכ-25% בלבד. אולם, משקלו המעשי של הדולר בפעילות המשקית גבוה בהרבה, שכן הקטרים המובילים את המשק ובראשם תעשיית ההיי-טק פועלים בדרך כלל בסביבה הדולרית. אילו סרגל המדידה היה משקף את התרומה להכנסות המדינה ולשכר הממוצע במשק, הרי שאפשר ומשקלו של הדולר היה אף כפול ויותר. ואכן, בהינתן לדולר משקל כפול, נמצא ששער החליפין הנומינלי האפקטיבי נמוך בהרבה משערו כיום.

שער החליפין הנומינלי האפקטיבי הוא מדד שמבטא את המחיר היחסי של השקל אל מול סל המטבעות, כאשר כל מטבע בסל מהווה לפחות 0.5% בסחר הישראלי. המשמעות הכלכלית של המדד היא ביטוי לכושר התחרות של המשק מול מדינות הסחר שעמן נמצאת ישראל בקשרים כלכליים. שער החליפין הנומינלי האפקטיבי נמצא כיום קרוב מאוד לרמת השפל - והמשמעות המעשית לכך היא שכושר התחרות של המשק נפגע אנושות.

אמנם, התחזיות לצמיחה של יותר מ-3% ב-2018 מדאיגות אף יותר - אולם על רקע נתוני היצוא החלשים ראוי לזכור שצמיחה זו נשענת על גידול באשראי צרכני, עליית השכר והמשך העלייה בהכנסה הפנויה כתוצאה מהגדלת נקודות הזיכוי להורים עם ילדים.

בפועל, יותר מ-80% מהמסחר של החברות הגדולות בישראל ובתוכן חברות הטכנולוגיה העילית והסטארט-אפים - מתבצע בדולר. גם כאשר יצואנים מוכרים למדינות באסיה, בדרום אמריקה, אוסטרליה ונוספות, המסחר עמן מתבצע פעמים רבות במטבע האמריקאי ולא במטבעות המקומיים. כך, עם נפילת שער הדולר, שער החליפין הנומינלי האפקטיבי לא משקף את הפגיעה הקשה ביצואנים ובתעשייה המקומית הנדרשת להתמודד עם היצף יבוא זול.

במציאות שבה בנק ישראל מנווט את פעילותו לאור מדיניות בשוק המט"ח, בין היתר בהתאם לשער הנומינלי האפקטיבי - נשאלת השאלה האם בכלל נכון להשתמש בשער החליפין הזה כדי לקבל החלטות במצבי קיצון?

הכלבים נובחים והשיירה עוברת

מתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, שהתפרסמה בינואר 2018, עולה כי בנק ישראל רואה בשער החליפין את אחד הסיכונים העיקריים לתחזית הצמיחה ב-2018, כאשר ייסוף השקל תורם לירידת מדד המחירים בעקבות ירידת המחירים הכלל משקית. ברמה הגלובלית שער הדולר עשוי להמשיך להיחלש חרף העובדה ששיעור הריבית של הפדרל ריזרב צפוי להמשיך ולעלות בקצב מהיר של כ-3 פעמים גם ב-2019-2018.

כפי שקורה פעמים רבות "הכלבים נובחים והשיירה עוברת". לא צפויה התערבות אגרסיבית מצד בנק ישראל והאוצר לפני שייראו סימנים של "מכירת חיסול" בקרב תעשיניים מוטי יצוא. אפשר ופיטורים בחברות היי-טק או ירידה חדה בהיקף היצוא יבשרו שינוי ביחסם.

על רקע הסיכון הגבוה, מימוש הסיכון והתערבות במסחר במט"ח לא יעזרו - ויידרשו צעדים מקרו-כלכליים משמעותיים בהרבה. נתוני המשק מורים כי לממשלת ישראל כיום חוב ביחס חוב/תוצר של פחות מ-60% ביחס לתוצר. מדינות רבות הדגימו זחיחות רבה מדי, ולא ראו את הסיכונים. אותן מדינות סובלות כיום מהידרדרות מהירה, חדה ופתאומית במצב המשק.

פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל לשעבר, נוהג להסביר תמיד את החשיבות שבשמירה על ניהול הדוק וקרוב של המדיניות הכלכלית. "בקלות נפספס", היה אומר. כיום, כשישראל במצב טוב בהרבה מבעבר, איש אינו זוכר את אמירותיו. בקרב הפעילים לא קיימת הרגישות והנחישות להתמודד עם הסיכון להידרדרות נוספת בשל מצוקת השער הדולרי, ונראה כי המשבר עומד מעבר לפינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#