האם שער הדולר הוא הברבור השחור של 2018? - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם שער הדולר הוא הברבור השחור של 2018?

ב-2017 ירד שער הדולר ב-10% והגיע ל-3.47 שקלים. ירידה דומה ב-2018 עלולה להעביר מפעלים רבים מרווחיות שברירית למצב שבו יידרשו להציג הפסדים, לסגור את שעריהם ולעזוב את מדינת ישראל לטובת אזורים נוחים יותר לפעילות ייצור

תגובות
ברבור שחור

השנה היא 2018. טבע, ספינת הדגל הישראלית, הודיעה רק לפני כחודש על מהלך פיטורים נרחב של כ-2,000 עובדים בישראל. המהלך עורר הדים רבים, והדיון בנושא לא פסק בכל ערוצי התקשורת. מה שבלט בהעדרו - אך אינו פחות מעניין - הוא הדיון על מצב התעשייה הישראלית בכלל ועל סקטור היצואנים בפרט.

עקרונית, המקרה של טבע דווקא אינו מייצג בכל הנוגע להשפעת שער הדולר, מאחר שניהול הכספים הגלובלי שלה מבוזר מטבעית ומבטיח הגנת מט"ח טבעית. זה, לפחות, היה המצב בשנים האחרונות. אולם תמונת המצב הנוכחית השתנתה עם השחיקה בהכנסות החברה. הירידה בשולי הרווח הנאים אליהם הורגלה ההנהלה, היא אחד הקריטריונים העיקריים במסגרת השיקולים לגבי סגירת המפעלים, וכמובן - כפועל יוצא - גם לפיטורים ההמוניים - וזאת אף מעבר להכרח הנובע מהחובות המעיקים.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

העובדות מלמדות שהתחרותיות שבפניה ניצבת התעשייה הכבדה והמסורתית בישראל מובילה לירידה בשולי הרווח ובכושר התחרות. מדובר בשחיקה המזדחלת והולכת מזה שנים – וזוכה באחרונה לרוח גבית מהשפעתה הדורסנית של הירידה הנמשכת בשער הדולר. זאת בעיקר כשמוסיפים להיחלשות הדולר את התייקרות התשומות, ובראשן - עליית השכר הממוצע, הנסיקה בשכר המינימום וההתייקרות בעלות המרכיבים הסוציאליים בשכר. אף שהתוספות הסוציאליות מבורכות ככל שמדובר בציבור העובדים, הרי שעבור המעסיקים והמפעלים שילוב הנסיבות הללו פועל כתנועת מספריים החותכת "בבשר החי" של שיעור הרווחיות.

שער הדולר מול השק

עיוותים בשוקי המטבע

בחינת נתוני המסחר מלמדת כי שער הדולר דווקא מתחזק ברחבי העולם, בין היתר על רקע העלייה הנמשכת בריבית בארה"ב בהשוואה לריביות של מטבעות מרכזיים. הפדרל רזרב אף הצהיר כי ימשיך להעלות את הריבית גם ב-2018, והקונצנזוס בשוק חוזה 3 העלאות ריבית השנה. ובכל זאת, השחקן המרכזי - שער הדולר מול השקל - מוסיף להראות סימני חולשה, אירוע חריג המחייב תשומת לב ומשמש כסימן אזהרה מרכזי וחשוב ככל שהדבר נוגע לתעשייה הישראלית.

ניסיון העבר מלמד שהסיבה המרכזית להתחזקות השקל מול הדולר בשעה שהדולר מתחזק בהשוואה לסל המטבעות העולמי, נובעת מכניסה מסיבית של מטבע זר לישראל, מצב הגורם לעודפי היצע כרוניים של מטבע חוץ. הערכת מצב זאת מתחזקת לנוכח העובדה שהיקף היבוא - כולל הנסיעות לחו"ל והרכישות באינטרנט - עלה באופן חד ומשמעותי ביותר בשנים האחרונות. ועם זאת, הגידול ברכישות ובהעברות המט"ח לחו"ל לא מספיק כדי לקזז את הירידה ביבוא הדלקים והגידול ביצוא - בין היתר הודות לפריחה בענף ההיי-טק. מצב זה אף צפוי להחמיר, עם ההתקדמות בפיתוח מאגר הגז לווייתן והתרחבות היקף יצוא הגז - כבר בעתיד הקרוב ואפשר שבמהלך 2019.

בנק ישראל יושב על הגדר, בדצמבר רכש 100 מיליון דולר בלבד

נתוני בנק ישראל שפורסמו אמש (ג') מורים כי בסוף דצמבר עמדו יתרות המט"ח של בנק ישראל על כ-113 מיליארד דולר - שיא היסטורי חדש נוסף. אולם מה שבלט במיוחד, היא העובדה שבדצמבר, בעוד שער הדולר יורד אל מתחת ל-3.5 שקלים, בנק ישראל מצא לנכון לפעול באופן מינורי ביותר בזירת המט"ח, ולספוג עודפי היצע בשווי של כ-100 מיליון דולר בלבד.

יחס יתרות המט"ח לתוצר, נתון המהווה אינדיקציה לנאותות היתרות העומדות לרשות בנק ישראל - ומספק תשובה לשאלה אם יספיקו במצב של משבר או של פיחות חמור - ממשיך לעלות, והגיע ל-33.2%. ברמה העקרונית אין כל מגבלה על היקף היתרות, ובנק ישראל חופשי לקבוע את רמתן גם בשיעורים גבוהים בהרבה מזה הנוכחי. עם זאת, החשש בניהול של מדיניות כלכלית הוא תמיד מהתממשותם של תרחישי קיצון. כך למשל, בנק ישראל עורך אינספור ניתוחים לגבי תרחישי קריסה במחירי הדיור והסכומים שיידרשו כדי לעצור את המגמה ולסייע לגופים שייפגעו מהמצב.

גם בהקשר של שער הדולר קיימים סיכונים המחייבים משנה זהירות, ובראש ובראשונה התרחישים האפשריים כתוצאה מירידה חדה בשער הדולר. ב-2017 ירד שער הדולר ב-10% והגיע ל-3.47 שקלים, ירידה חדה ללא ספק, אך מסוכנת פי כמה הודות לכך שטרם נעצרה. ירידה נוספת כזו ב-2018, עלולה להעביר מפעלים רבים מרווחיות שברירית למצב שבו יידרשו להציג הפסדים, לסגור את שעריהם ולעזוב את מדינת ישראל. ואכן, התעשיינים דרשו באחרונה משר האוצר משה כחלון לקדם רפורמת מס דומה לזו של הנשיא דונלד טראמפ. אינני מכיר את הדיונים הפנימיים שנערכו - המהלך והבקשות התבצעו בדלתיים סגורות. מכל מקום, אין ספק שהמצב משתנה במהירות לרעת התעשיינים, כאשר התחרות על התעשייה מצידה של ארה"ב קורצת מתמיד - בדמות הטבות מס מפליגות מעבר לים.

אנו עדים לכך שנכון לתחילת 2018, ממשיך שער הדולר לרדת. מנגד, עם התגברות הביקורת עליו, בנק ישראל להוט הרבה פחות מאי מפעם להגן על שער החליפין. האווירה הציבורית התחלפה, ולהגן על שער הדולר כאשר המשק כבר נתון במשבר או בהאטה נשמע כמבצע לא כל כך זוהר. והעובדה הפשוטה היא שלא קיים גוף בישראל - כלכלי ורציונאלי ככל שיהיה - שאינו מושפע גם מגורמים חיצוניים ומלחץ ציבורי. וזו היא, כרגע, הסכנה הגדולה ביותר לשער הדולר. זאת, משום שבניגוד להתרחשות בעשר השנים האחרונות, שבמהלכן התערב בנק ישראל בשוק המט"ח באגרסיביות - מדיניות שראשיתה בתוכנית ההתערבות של בנק ישראל ב-2008 - כיום לא קיים גורם משמעותי במשק שיכול לעצור את ההדרדרות בשער הדולר.

כידוע, "מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים", (בבא בתרא, דף י"ב עמוד ב'). המשמעות לענייניינו היא, שתנועת השערים לאורך זמן כמעט שאינה ניתנת לחיזוי. ובכל זאת, על רקע נתוני המקרו ועודף הצע המט"ח - הנמשך כבר לאורך שנים - בהחלט ניתן וראוי להיות מוטרדים מהאפשרות של גלישה נוספת בשער הדולר, לכיוון רמות השפל של קיץ 2008 - כאשר הדולר נסחר במחיר שסביב 3.2 שקלים.

להערכתנו, ברמות קיצון שכאלו, תגובת בנק ישראל עשויה להיות מאוחרת מדי עבור חברות רבות, שיאלצו לחפש עבור פעילות הייצור שלהן אתרים "נוחים עסקית" יותר מישראל. תהליך של קליטה ושל הקמה הוא ממושך ומסובך בהרבה מזה של נטישה מהירה. תובנה זו תומכת במעורבות משמעותית הרבה יותר של משרד האוצר ושל בנק ישראל במאבק לשימור הרווחיות של התעשייה הישראלית - לרבות תעשיית ההיי-טק המפוארת של אומת הסטארט-אפ. גופי הרגולציה הכלכלית נדרשים אם כן להתגבר על החששות, ולהשתמש במכלול האמצעים שבארגז הכלים המוניטרי והפיסקלי שלהם כדי לעצור את הפגיעה בייצור וביצוא הישראליים.

כסף, דולרים
בלומברג

יבוא זול לא יסייע לנלחמים על מקום עבודתם

ב-2008, כשיתרות המט"ח של מדינת ישראל היו נמוכות בהשוואה לתוצר, ובהתאם להמלצת קרן המטבע הבינלאומית, ההסכמה הציבורית והלגיטימציה להגדלתן, ולהתערבות בשוק המט"ח, היתה רחבה. כיום המצב שונה בתכלית. לאור הביקורת הגוברת מצד כלכלנים ואנשי ציבור, הרואים בהוזלת סל הצריכה יעד לאומי ראשון במעלה, ברורה ההתנגדות להתערבות אגרסיבית בשוק המט"ח. אלא שעל רקע הסיכון הגובר לאובדן מקומות עבודה בחברות המהוות את הקטר הכלכלי כל המשק, אפשר וראוי שלא לסכן יתר על המידע את עתיד הכלכלה הישראלית בכלל ושוק העבודה שלה בפרט.

חשוב להבין כי "מחיר זול ותחרותי ליבוא לא יועיל כאשר אדם נדרש להלחם על מקום העבודה שלו". מוצרי צריכה זולים חשובים מאוד כמובן - אולם אינם חזות הכל. מבט על גרף שער הדולר מול השקל מאז 2000, מלמד שכששער החליפין התקרב לרמת שפל, החזרה מרמה זו היתה אלימה, אגרסיבית ומהירה. ב-2008 ראינו נסיקה בעקבות התערבות בנק ישראל, בעת משבר החובות האירופי ב-2010 שוב זינק הדולר, וכך גם ב-2012 וב-2014.

כעת, עם המשך היחלשות הדולר מול השקל ב-2018, נוצר מצב המחייב תשומת לב. זאת במיוחד לאור התוצאות המצטברות של התנהגות הדולר בזירה המקומית בעקבות עודפי המט"ח, העלייה בתשלומי שכר העבודה ובהוצאות לצורך גידור מטבעי ל-2018 שנפתחה. הגידור המטבעי מסתבך בעיקר לנוכח התחזקות הדולר מול המטבעות המרכזיים בעולם, לאחר שנכשל בפעם השלישית בנסיונו לפרוץ לעבר רמות שיא חדשות שיביאו להתיצבותו מעל לרמה של 1.212 דולר ליורו ושל 1.364 דולר לליש"ט. מדובר בעיוות שוק, התומך בהתערבות ה"יד הנעלמה" במטרה למנוע גלישה במדרון חלקלק ומסוכן. על האוצר, המביט בדאגה לעבר שנת הבחירות שבפתח, לפעול בעניין זה לצד בנק ישראל - ומוטב שיעשה זאת בהקדם. זאת במטרה משותפת למתן את תהליך הייסוף ארוך הטווח, ולאפשר לתעשיינים ולכוחות השוק לפעול בתנאים של שיפור הדרגתי, ולא תחת תנודתיות חריגה וקיצונית - במאבק לשיקום ולשיפור הכוח התחרותי שלהם בשוק הבינלאומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שחקני ליברפול

"אם אני נכנסת לישיבה עם גבר המחשבה הראשונית היא שהוא הבוס"

השבוע נרשמה היסטוריה בענף הכדורגל: סוזנה דיאנג' מונתה לאישה הראשונה שתכהן כמנכ"לית הפרימייר-ליג, הליגה האנגלית הבכירה. שרון תמם, המשנה למנכ"ל מכבי ת"א בכדורגל: "כשאני הולכת לעצרת הכללית של התאחדות מועדוני הכדורגל האירופי רואים נשים, אבל הן מהוות 10% מסך המשתתפים"

משה כחלון, שר האוצר

כחלון הוא הדמות הקומית בסיטקום - אבל הוא גם המרוויח הגדול מהסיבוב האחרון בעזה

מחירי הדיור לא ירדו בקדנציה של כחלון כשר אוצר, להפך - הם עלו. תוכנית מחיר למשתכן התגלתה ככישלון קולוסאלי, וכחלון סירב לנקוט במהלכים שעשויים באמת להועיל. אז למה שיצביעו לו שוב? לרועי שוורץ תיכון הפתרונים

כתבות שאולי פיספסתם

*#