מהפכת הבלוקצ'יין: פרק א' – עלייתו של הביטקוין - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת הבלוקצ'יין: פרק א' – עלייתו של הביטקוין

מאז תקופת המקרא לא השתנה מהותית הכסף העולמי - עד שבאו המטבעות הדיגיטליים ■ בסדרת הפוסטים הבאה נסקור את מהפכת הבלוקצ'יין בהרחבה וניכנס ליתרונות, לחסרונות וגם ניגע בסיכונים שהיא מביאה עמה

תגובות
ביטקוין
DADO RUVIC/רויטרס

אחת המהפכות שהתרחשו מאחורי הקלעים בשנים האחרונות קיבלה במהלך 2017 גושפנקא והכרה עולמית. מהפכת הבלוקצ'יין היא אחת המשמעותיות ביותר בכלכלה העולמית מאז ומעולם, כך לטענת מומחים רבים. הבלוקצ'יין היא טכנולוגיה המאפשרת ביצוע עסקות בין עמית לעמית ללא גורם מתווך ומפקח ובצורה מאובטחת, תוך אימות מלא של הפעולה באמצעות אלגוריתמים שנבנו לצורך כך. בסדרת הפוסטים הבאה נסקור את מהפכת הבלוקצ'יין בהרחבה וניכנס ליתרונות, לחסרונות וגם ניגע בסיכונים שהיא מביאה עמה.

ביטקוין (באנגלית: Bitcoin) הוא מטבע הקריפטו הראשון בעולם ובעל השווי הגדול ביותר מבין המטבעות הדיגיטליים. טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שעליה מבוסס הביטקוין, נחשבת בעיני רבים למהפכה הכי משמעותית מאז מהפכת האינטרנט. בפרק הראשון נדון בעיקר במטבע הביטקוין שמעניין כל כך הרבה משקיעים מרחבי העולם.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

הביטקוין הופך למהפכה הטכנולוגית הראשונה, למעשה, בשוק אמצעי התשלום - הכסף העולמי לא השתנה מהותית עוד מתקופת המקרא. כלומר, להוציא את העובדה שאמצעי התשלום במזומן הפכו להיות זמינים באמצעים דיגיטליים בהעברות בכרטיסי אשראי או דרך האינטרנט, הרי שאמצעי התשלום עצמם לא שודרגו מעולם. המצב הזה הצליח לשרוד רק 25 שנה מאז מהפכת האינטרנט, ולמעשה ב-2009, עם לידת הביטקוין, לאיש לא היה מושג אם ועד כמה יהפוך הנכס החדש להיות משמעותי או לא.

יחד עם זאת, חוסר ההבנה בתהליך תורם רבות לחשש שמא תנופת הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים תיצור בועה פיננסית וכלכלית - שעלולה לגרום למשבר פיננסי גלובלי.

בסדרת הפוסטים הבאה נדון במהפכת הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים. חשוב להדגיש כי אין בפוסטים כל מטרה לעודד את הציבור לרכישה של מטבעות דיגיטליים, או לפעילות בזירה - במיוחד כאשר אין לרוכש פעילות ו/או הוצאה שוטפת או הוצאה עתידית מתוכננת כלשהי במטבעות אלה. מי שבוחר לרכוש מטבעות דיגיטליים, מאחר והוא מאמין בעתידם, נדרש לדעתי לראות עצמו כמשקיע החשוף לצד רמת הסיכוי גם לרמת סיכון הגבוהה והלא מבוטלת.

מהם סוגי האחסון וההחזקה עבור מטבע הביטקוין?

לביטקוין קיימים שני סוגי אחסון בסיסיים. הראשון הוא אחסון המחובר לרשת האינטרנט. האחסון יכול להיות מאובטח עד מאוד, אך עדיין - הוא יהיה חשוף לחדירות זדוניות, פריצות וגניבות מצד האקרים, כפי שהתבשרנו במהלך השנים האחרונות כאשר האקרים "שדדו" מטבעות ממאגרים.

צורת האחסון השנייה היא אחסון קר, מרגע רכישת הביטקוין אני מוריד אותו לדיסק און קי ויכול לשמור אותו, בדומה למזומן, בבית או בכספת.

מהו ארנק דיגיטלי?

כדי שנוכל לרכוש את מטבע הביטקוין או מטבעות דיגיטליים אחרים, עלינו ראשית להצטייד בארנק דיגיטלי שיאפשר את אחסנתו. הארנק יכול להיות מותקן על המחשב האישי שלנו או באמצעי אחסנה אחר במנותק מרשת האינטרנט.

האם חייבים להשתמש במטבעות שלמים כדי לבצע רכישות?

לא. ניתן להשתמש בשברירי וחלקי ביטקוין. עצם הפיצול של המטבע יוצר עבורו יחידות משנה ומגדיל את ההיצע שלו. לכן, שברירי ביטקוין יהיו קטנים יותר ככל ששווי המטבע יעלה, אם הוא יעלה.

מהם הסיכונים שבהחזקת ביטקוין?

המערכת הבנקאית בטוחה לאין שיעור בהשוואה למפעילות הארנקים הדיגיטליים להחזקת ביטקוין. גניבה של מטבעות דיגיטליים או ביטקוין שקולה לגניבת כסף מזומן, בשעה שבמקרה שבו נפרץ חשבון בנק של לקוח ושהועברו ממנו כספים, נראה כי לבנק יש מערכות טכנולוגיות שיוכלו להתריע ולמנוע את ריקון החשבון.

מעבר לכך, קיים סיכוי גבוה כי הלקוח יקבל מהבנק שממנו נעלמו הפיקדונות פיצוי והחזר, שכן הבנק יהיה מוכן לקחת אחריות ולפצות את הלקוח. בנוסף, במדינות שבהן קיים ביטוח ממשלתי/פדרלי לפיקדונות בבנק, הרי שללקוח "כרית" ביטחון במקרה של פריצה והיעלמות כספי פיקדונות מחשבונו.

מהן כל ההוצאות הכרוכות בהמרת ביטקוין בחזרה לדולרים או לכל מטבע אחר?

בהמרת ביטקוין לדולרים ישנן כמה וכמה הוצאות. ראשית, הוצאות סליקה והעברה שדורש הארנק הדיגיטלי, הכוללות גם המרה למטבע היעד כמו גם תשלומים המחויבים בבורסת הסחר שבה נרכש/נמכר המטבע.

הוצאות נוספות משתנות ממקרה למקרה, כגון הוצאות הנוגעות לרואי חשבון ועורכי דין שנדרשים להמציא מסמכים על מקורות הכספים, הוצאות ההמרה הבין-מטבעית משקל לדולר ובהמשך מדולר למטבע הדיגיטלי. לעתים ידרשו המוסדות הבנקאיים שאליהם אנחנו מעבירים את הכספים עמלה בגין השירות בזירת המטבעות הדיגיטליים.

ולקינוח, כל מחזיק ביטקוין בישראל נדרש לשלם מס רווח הון.

האם אוכל לממש מטבעות ביטקוין ולהפקיד את הכסף ללא כל בעיה בחשבון בנק ישראלי?

לא בטוח. הבנקים בישראל מחויבים לפעול למניעת הלבנות הון ולכן לא יוכלו לקבל כסף שמקורו אינו ברור. חשוב שמי שמבקש להשקיע בביטקוין יתייעץ קודם עם אנשי מקצוע, ביניהם רואה חשבון מומחה, לגבי אפשרויות מימוש המטבע והעברת התמורה המתקבלת בגין המימוש לחשבונות בנק ישראליים.

האם במימוש ביטקוין צריך לשלם מס רווחי הון או שניתן לראותו כמו מטבע עובר לסוחר ובו אין מס רווחי הון?

הסוגיה הזו היא "תפוח אדמה לוהט", שבו עוסקים ברשות המיסים, ברשות לני"ע, ובבנק ישראל. הטענה הרווחת בקרב המשקיעים כי רווחי הביטקוין אינם בגדר רווח מטבעי, אלא משויכים לקטגוריית רווחי הון - המשולמים בהתייחס למדיניות זו כרווחים משוק ההון.

איך אני אוכל לדעת אם זו העת לממש את מטבע הביטקוין שברשותי?

ניתן להקביל את האחזקה בביטקוין לאחזקה בזהב. שניהם נכסים במחסור שנדרש מאמץ בעלויות לא מבוטלות בכדי לכרות אותם. בנוסף, בניגוד למטבעות מדינה, מטבעות דיגיטליים אינם מניבים תשואה-הכנסה שוטפת ו/או ריבית. האחזקה בהם נחשבת לחוף מבטחים בעתות של משבר וחוסר ודאות והם בעלי מנגנון מובנה המונע מצב שבו השוק יוצף בהם.

למי כן מומלץ לרכוש ביטקוין?

הביטקוין וחבריו הם נכסים בעלי פוטנציאל לתנודתיות רבה ביותר. היחידים שכדאי להם להחזיק בביטקוין שלא למטרת הימורים, אלא לצורך עסקי ו/או לפעילות ספקולטיבית בציפייה לעשיית רווחים, הם אנשים או חברות שיש להם פעילות עסקית באופן שוטף במטבע דיגיטלי.

אמנם, יהיו שיטענו כי באפשרותם לשלם בביטקוין במקום בדולרים ולכן הם מעדיפים להחזיק מטבע דיגיטלי שיכול לייצר להם רווחים. יחד עם זאת, כשמטבע דיגיטלי כביטקוין נוסק ונוצרת סביבו הילה, מרגישים הפעילים במוסדות ובחברות, בנוח עם ההצהרה כי יקבלו אותו. מנגד, תמיד קיימת הסכנה שמא בעת משבר יודיעו גופים רבים כי אינם מקבלים את המטבע הדיגיטלי - ואז מחזיק המטבע נותר חשוף לסיכון.

לכן, כאסטרטגיה ראוי להעדיף ביצוע תשלומים במטבעות של הבנקים המרכזייםש פחות חשופים לתנודתיות ולשינויים ברחבי העולם. לאלו שמטבע דיגיטלי הוא בגדר אפשרות התשלום היחידה, לא תהיה ברירה אלא לצמצם את הסיכון דרך רכישה שוטפת של המטבע במקביל להוצאתו. כלומר, לבעלי הוצאות קבועות הניתנות לחיזוי במטבעות דיגיטליים רצוי לרכוש את מטבע החשיפה עם ההכרה בהוצאה ולהימנע בכך מחשיפה לסיכון הטמון בתנודות שער המטבע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#