הזינוק במניית הבנק המרכזי בשווייץ - והאם קרוב היום שבו יונפק בנק ישראל? - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הזינוק במניית הבנק המרכזי בשווייץ - והאם קרוב היום שבו יונפק בנק ישראל?

העובדה שאחת המניות הכי מדוברות ורותחות בשווקים הפיננסים היא מניית הבנק השוויצי מעלה את השאלה - האם הגיע הזמן שגם בנק ישראל ילך בעקבות הבנקים המרכזיים וינפיק מניות?

תגובות
הבנק המרכזי בשוויץ
ARND WIEGMANN/רויטרס

אחת המניות הכי מדוברות ורותחות בשווקים הפיננסים היא מניית הבנק המרכזי של שווייץ (SNB - Swiss National Bank). כן, אני בטוח שחלק מהקוראים מופתעים בכלל מעצם העובדה שבנק מרכזי מונפק בבורסה והופך לפחות באופן חלקי – לתאגיד ציבורי, אך בשנה האחרונה זינקה מניית הבנק ביותר מ-100%.

הבנק נוסד לפני יותר מ-100 שנים, כחברה משותפת ומניותיו נסחרות בבורסה של שווייץ. 48% מבעלי המניות הם משקיעים פרטיים, אך כמובן שהשליטה בבנק שייכת עדיין למוסדות הממשלה - וכך היא תישאר.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

מלבד שווייץ, גם הבנקים המרכזיים של בלגיה, יוון, דרום אפריקה ויפן הנפיקו בעבר מניות לציבור. הבנק הנפיק בעבר בסך הכל 100 אלף מניות סחירות, כאמור, חלק גדול מהן מוחזק על ידי בנקים אזוריים בבעלות ממשלת שווייץ הנקראים Swiss cantons.

מדוע זינקו מניות הבנק המרכזי של שווייץ?

יש לכך מספר סיבות מגוונות. בין היתר, מדובר באופן שבו מנהל ומשקיע הבנק את יתרות המט"ח העצומות שלו והעובדה שחלק משמעותי מהשקעת יתרות המט"ח הוא בשוק המניות.

העובדה שבפועל יש מעט מאוד מניות סחירות של הבנק, מביאה למחזורי מסחר נמוכים ולמצב בו עלייה קטנה בביקושים למניה מביאה לזינוק בשערים.

סיבה נוספת ומהותית מאוד היא העובדה שהמשקיעים מכירים בכך שמניית הבנק היא השקעה בטוחה במיוחד ובעלת שווי מינימלי מובטח. דהיינו, התייחסות המשקיעים למניה כאילו אין היא יכולה לקרוס אל מתחת לשווי נתון. המשקיעים רואים סבירות נמוכה ביותר לתרחיש כלשהו לכך שהבנק המרכזי יפשוט את הרגל ויחדל להתקיים.

השקעה במניות הבנק, אם כן, נחשבת כ"אולטרה נכס" – חסין מפני משברים ומתקרב יותר להשקעה כאג"ח מאשר להשקעה במניה.

בעלי המניות של הבנק לא יראו אמנם תמורה ממשית בכיס, הודות לגידול ברווחי הבנק. הדיווידנד שהבנק מחלק מוגבל בחוק ל-15 פרנק שוויצי למניה. כששווי כל מניה הוא מעל ל-3,000 פרנק שוויצי - הרי שמדובר בתשואה אפסית. 

השקעה במניות הבנק היא למעשה הימור על היחלשות הפרנק השווייצי. מאחר ויתרות המט"ח של הבנק נאמדו בכמעט טריליון דולר, כל היחלשות של המטבע המקומי אל מול מטבעות ההשקעה צפוייה להגדיל את הרווחים של הבנק וכך את הרווחים של בעלי המניות.

הבנק ידוע כאחד הבנקים שניהל מלחמת חורמה בהתחזקות המטבע המקומי. הוא רכש כמויות אדירות של מט"ח כדי לפחת את הפרנק השווייצי ולמנוע מהכלכלה השווייצית להיכנס למשבר.

במה משקיע הבנק המרכזי השוויצי?

הזינוק במניית הבנק המרכזי של שווייץ קשור בהכרח למהות ההשקעות שהוא מבצע באמצעות יתרות המט"ח שלו. שווי תיק המניות שלו הסתכם ב-84 מיליארד דולר נכון ל-30 ביוני 2017. ברבעון השני של 2017 הגדיל הבנק המרכזי את ההשקעות שלו במניות אמריקאיות, כאשר ההחזקה הבולטת ביותר שלו הן מניות חברת אפל, ההחזקה השנייה בתור היא במניות מיקרוסופט ואמזון. למעשה, הבנק מחזיק בעיקר מניות אמריקאיות עם נטייה למניות מענפי הטכנולוגיה.

השקעות

הבנק המרכזי השוויצי ממשיך להגדיל אחזקות במניות

יתרות המט"ח של הבנק שוברות שיאים. למרות שבאחרונה פחת היקף רכישות המט"ח, לאור בלימה במגמת התחזקות הפרנק השוויצי, יתרות המט"ח שלו מגיעות לכ-800 מיליארד דולר. יתרות המט"ח של שווייץ מהוות 120% מהתוצר המקומי גולמי של המדינה, שהסתכם בשנת 2016 ב-660 מיליארד דולר.

אם נבחן את היקף יתרות המט"ח בשווייץ ביחס לישראל אז לבנק ישראל נותר מרחב תמרון גדול מאוד, שכן יתרות המט"ח של בנק ישראל ביחס לתמ"ג מהוות רק כ-30%-35%.

הגדלת יתרות המט"ח מביאה את הבנק להגדיל את אחזקותיו במניות, למרות שאותן החזקות לא מהוות חלק מהותי מיתרות המט"ח שלו.

אחזקות

מה כל זה אומר עלינו?

לבנק המרכזי השוויצרי ולבנק ישראל יש הרבה במשותף. שני הבנקים נלחמים מאז שנת 2008 בהתחזקות משמעותית של המטבעות המקומיים ושניהם צברו יתרות מט"ח בהיקפים מאוד משמעותיים ביחס לנקודת המוצא שממנה התחילו.

אמנם יתרות המט"ח של הבנק המרכזי של שווייץ מסתכמות במאות רבות של מיליארדי דולרים ואלה של בנק ישראל מגיעות לכ-110 מיליארד דולר, אך התנהגות שני הבנקים זהה וגם הגישה שהם נוקטים בגיוון תיק ההשקעות תוך הגדלת מרכיב ההשקעות מיתרות המט"ח במניות.

בנק ישראל לא מחויב לדווח על היקף והרכב ההשקעות שלו במניות, שהרי הבנק אינו חברה ציבורית, אולם, סביר להניח שבנק ישראל נקט בגישה דומה לבנק המרכזי השוויצי כאשר בחר לשמר על החלק היחסי של השקעותיו במניות. מנתוני דו"ח הוועדה המוניטרית של תחילת השנה, ניתן היה ללמוד כי בנק ישראל החזיק בשנת 2016 בתיק השקעה שמרני למדי, המבוסס על השקעה של 84.5% באג"ח ממשלתיות, בארה"ב ובאירופה, באריכות ממוצעת של 1.5 שנים, וכן, בהחזקה של 10% מהתיק במניות לצד החזקה של 5.5% באג"ח קונצרני בשוק האמריקאי בדירוג השקעתי.

לשנת 2017, דיווחה הועדה כי החליטה לצמצם את היקף ההחזקה באג"ח ממשלתי לכדי 79.5% ובנוסף להאריך ל-1.8 שנים את האריכות הממוצעת באג"ח הממשלתיות בארה"ב ואילו באירופה לשמר את האריכות הממוצעת על 1.5 שנים. בנוסף, דווח כי בנק ישראל יגדיל את השקעתו במניות לכדי 12.5% וכן תוגדל ההשקעה באג"ח קונצרני לכדי 8% תוך הגדלת החלק בשוק האמריקאי ל-6.5%. באירופה ישקיע הבנק באג"ח קונצרני 1.5% מתיק ההשקעות.

בכך, בנק ישראל הקטין את המרכיב השמרני של האג"ח הממשלתי לאריכות ממוצעת קצרה לטובת השקעה באפיקים מסוכנים יותר באג"ח ממשלתי באריכות ממוצעת ארוכה במעט. זאת לצד הגדלת ההשקעה בהיקף כולל של 5% במניות ובאג"ח קונצרני.

ההשקעות של הבנק המרכזי של שווייץ נתפשות כקרן עושר לאומית שתשמש את האומה הכה שמרנית במצב של משבר. נראה שמה שנכון לשווייץ, השוכנת באזור בו הסיכונים הגיאופוליטיים נמוכים עד כדי אפסיים, בוודאי נכון לישראל הפועלת בסביבה של אי-וודאות ואי יציבות כפי ששורר באזורנו.

למרות שבנק ישראל אינו מחויב כלל לדווח כי יתרות המט"ח שלו מושקעות במניות ולפרט כיצד הן מושקעות, במהלך השנים נשאלה לא אחת השאלה האם ראוי לדרוש מבנק ישראל לפרסם דו"ח יותר מפורט אודות יתרות המט"ח שלו? הדבר יכול לאפשר דיון ציבורי חשוב במדיניות ההשקעה של הבנק וסביב משמעות הגדלת יתרות המט"ח על כלכלת ישראל.

עם זאת, עולה החשש כי פרסום המידע מסכן את חוסנה של המדינה וחושף אותה לטרור פיננסי שיבקש לפגוע אנושות בכלכלת ישראל, דרך פגיעה בהשקעות הגלובליות של ישראל ובמוסדות הפיננסיים המשרתים את בנק ישראל.

עקב מדיניות הבנק השוויצי, נשאלות גם השאלות האם בכלל נכון להפוך את השקעת יתרות המט"ח של בנק ישראל לקרן עושר לאומית שתגן על ישראל בזמני משבר, ושהרווחים שיצטברו בדמות דיווידנדים יחולקו באופן שוטף בחלוקה ארוכת שנים? האם בכלל אפשרי, ראוי ונכון לדרוש שבנק ישראל ינפיק מניות לציבור ובדרך זו יהיה מחויב לדווח לבעלי המניות, כמו גם להשקיע את יתרות המט"ח בצורה היעילה והרווחית ביותר?

האם קרב היום שבו בנק ישראל ינפיק מניות לציבור ומי יוכל להרוויח מכך?

בניין בנק ישראל בירושלים
תומר אפלבאום

כשלב ראשוני, יש לשאול שאלות בדבר דרך התאגדותו של בנק ישראל: האם קיימות כיום מניות ומי מחזיק בהן, לצד האם יש מי שמרוויח מסוג הפרטה שכזו? האם נכון לאפשר שיהיו לבנק ישראל בעלי מניות פרטיים או ציבוריים/מוסדיים שיוכלו להציג דרישות לבנק? זאת משום שבנק ישראל זוכה לביקורת כבדה ולא אוהדת בכל הנוגע לפעילותו בזירת המט"ח, תוך שהוא רוכש מט"ח בהיקפים נרחבים.

בנק ישראל מתנהל כיום בשקיפות ציבורית גבוהה מאוד, ואכן המעבר של לחברה מדווחת ידרוש מהבנק אימוץ מימדים נוספים של שקיפות ודו"חות כספיים, כאשר תשומת הלב תופנה לדו"ח הרבעוני והשנתי שיתמקד לא רק בסוגיות של המשק אלא גם בפעילותו של הבנק, תוך בחינת סוגיות כמצבת העובדים ומידת היעילות שלו.

הציבור ירוויח מידת שקיפות רחבה מטעם הבנק המרכזי, אולם קיים החשש כי מוקד תשומת הלב יופנה לתוצאות העסקיות של הבנק ולא לתפקידו כבנקאי של הממשלה והגוף המוניטרי המרכזי האחראי על יציבות המחירים, לצד בחינת ניהול השקעותיו - שהן השקעות המדינה.

סוגיה מעניינת תהא שאלת שווי ההשקעה בבנק ישראל, והאם היא יכולה להפוך לעוגן בתיקי ההשקעות של הגופיים המוסדיים הישראלים? בעולם שבו מונפקות יותר ויותר בורסות והביקורת עליהן ועל גופים ציבוריים הולכת וגדלה - גם אנחנו בישראל נוכל לדרוש לדעת יותר איך מושקע הכסף הציבורי של כולנו, למען כולם, מבלי לסכן את ביטחון ואיתנות ההשקעות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

אשה כועסת מול לפטופ וסמארטפון

שעה ועשר דקות על הקו עם חברת האשראי לימדו אותי לקח צרכני חשוב

לאומי קארד שלחה לי הודעות שעלי להפעיל כרטיס שמעולם לא הגיע אלי ■ הניסיון ליצור איתם קשר טלפוני היה כרוך בעבודת בילוש, שאחריה הגיעה המתנה מורטת עצבים ■ אז הבנתי שהשירות כאן גרוע כל כך רק מכיוון שאנחנו ממשיכים לצרוך אותו ■ איך לוותר על שירות גרוע ולהישאר בחיים

כתבות שאולי פיספסתם

*#