השחקן הסודי שרוכש כמויות של מט"ח - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השחקן הסודי שרוכש כמויות של מט"ח

הדרך שבה התערב בנק ישראל במסחר הוכיחה לקרנות הגידור ולגופים הבינלאומיים שמי שמהמר על נפילת שער הדולר יכול גם להפסיד בענק ולא רק להרוויח

תגובות
אדם סופר שטרות של 100 דולר
רויטרס

שער הדולר ירד במהלך אמצע ינואר עד לרמה של 3.38 שקלים באחד מימי המסחר, מכאן היה ברור כי ההידרדרות לרמות שפל של 3.2 שקלים לדולר קרובה וממשית מתמיד. לכאורה, שידר בנק ישראל מסר מעומעם בתחילה בדבר ההתערבות שלו בשוק המט"ח והיה נראה לימים שהוא החליט לוותר על המערכה כמעט לחלוטין ולהותיר אותה לכוחות השוק. אך כפי שנכתב בספר משלי: "כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ". בנק ישראל הבין שיש שינוי מסוכן בתנאים ושהגיעו לכאן כמה וכמה גופים לחגוג על המשק, והנה הוא בחדרי חדרים קיבל החלטה להגיב ובעוצמה.

בכירי בנק ישראל התבטאו כבר לפני סוף חודש ינואר והצהירו כי הדו"ח החודשי של יתרות המט"ח של אותו חודש יצביע באופן חד משמעי על התערבות מאסיבית של בנק ישראל. העובדה כי בחדרי המסחר במט"ח של הבנקים הישראלים הייתה יחסית פעילות בעצימות נמוכה מצד בנק ישראל, בשילוב העובדה שבנק ישראל הצהיר על התערבות מאסיבית חושפת דפוס פעולה חדש ושונה שבו נקט הבנק המרכזי בימים האחרונים.

הביקורת המרכזית על מדיניות התערבות המט"ח של בנק ישראל מצד מומחים נגעה לעובדה ששחקני אלגו ואחרים ניצלו את העובדה שבנק ישראל אינו עובד למשל בימי שישי אחר הצהריים, או שאינו פועל בלילות. לאחר שביקורת כזו נשמעה בעקביות ובשילוב של שער דולר נמוך במיוחד ותלונות של חברות הייטק ויצואנים, התקבלה ההחלטה לתקן את העיוות ההיסטורי מאז 2008 ולהוכיח שאפשר להתערב בשוק המט"ח גם באמצעים חדשים ולא שגרתיים. שם המחשק הוא אלמנט ההפתעה ואי הוודאות.

לפני כמה ימים, פרסם בנק ישראל באתר האינטרנט שלו, את גובה יתרות המט"ח שלו לחודש ינואר וסיפק הפתעה: היקף רכישות המט"ח שלא במסגרת של תכנית מסודרת היה הגבוה מזה שנתיים וחצי והסתכם ב-1.8 מיליארד דולר.

על פי הניתוח שלי ומהיכרות עם הנפשות הפועלות (אדגיש שלא מעובדי בנק ישראל או גופים המספקים לו שירותים), לצורך משימת ההתערבות בשוק המט"ח בשעות שאינן שגרתיות נשכר או נשכרו, בנקים זרים שיכולים לפעול גם בשעות שבהן חדרי המסחר בישראל סגורים.

לעתים, מצטרפים אותם גופים בינלאומיים גם בשעות המסחר הרגילות וזאת רק כדי לייצר עמימות מהיכן מגיעות הרכישות. הצורך לתת מענה מקצועי ומתוחכם יותר, התהווה כמענה למצב שבו הבינו שבנק ישראל פעיל רק בימים ובשעות העבודה בישראל והרי שכתיבת אלגוריתם של מכונה המנסה להרוויח שערים בימים אלה, היא בבחינה רווח בטוח וערימות של דולרים שמגיעים למפעילי אותן המכונות. אבל, כפי שהוכיחו בעבר השווקים הפיננסים באינספור מצבים ותחומים, כשמשהו נראה בטוח הוא ממש לא בטוח. בנק ישראל אמר בחדרי חדרים "לא עוד". לנו נותר רק לנחש ולתהות על ארשת פניהם של מפעילי אותן מכונת וספקולנטים כשהבינו שמישהו פועל כנגד המודלים הבטוחים שבנו.

כיצד התערב בנק ישראל בפועל ואיך זה התבטא במסחר בפועל? מבדיקות שביצענו, הצלחנו לזהות למשל פעילות עקבית וכירוגית של שחקני מט"ח מקצועיים שרכשו ב-10 ימי המסחר האחרונים את מטבע היאן כנגד שקלים וכן זיהינו עוד פעולות רבות מאוד וחריגות שנועדו להחליש את השקל, מרביתן בשעות שאינן שגרתיות. אין ספק, מדובר בשחקן זר ומקצוען שמשתמש בתחמושת נכונה, ברגעים הנכונים כדי לעצור את נפילת שער החליפין. פעילות  עקבית, סדורה ומקצועית איננה פעולה של שחקן פרטי, אלא מדובר על גוף מקצועי שפועל כנגד המגמה.

עובדה נוספת מהותית היא שיתרות המט"ח של בנק ישראל חצו לראשונה בסוף ינואר שיעור של 34% מהתמ"ג ובמהלך חודש פברואר המשיכו רכישות המט"ח של בנק ישראל באמצעות גורמי חוץ, כך שהמספר הזה צפוי להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים. כפי שניתן לראות בגרף שנלקח מתוך דו"ח יתרות המט"ח החודשי של בנק ישראל, לראשונה, אי פעם, נחצה רף של 34.5% מהתמ"ג. השאלה היא האם בחדרי חדרים, קיבלו בבנק ישראל את ההחלטה להגדיל את רף יתרות המט"ח לעבר 40% ואף 50% מהתמ"ג כדי להילחם מלחמת חורמה בספקולנטים שהפילו את שערי החליפין? את התשובות יש לבקש גם מבנק ישראל.

רמת יתרות מטבע החוץ ויחס היתרות לתוצר המקומי הגולמי 2007-2018

אז מה גרם ככל הנראה להחלטה ולשינוי המדיניות? מי שקורא בעקביות את הפוסט בבלוג זה, רואה התייחסות עקבית וברורה לסיכון שבדבר נפילת שערי החליפין. הראשון שחשש מהתחזקות השקל היה הנגיד הקודם, פרופסור סטנלי פישר כשהגה את תכנית רכישות המט"ח ב-2008 שכוונה בעיקר למטרת הגדלת היתרות אבל לא רק – גם לתמיכה בשער החליפין.

גם כעת, בבנק ישראל כמובן חוזרים ואומרים שמצבו של המשק הישראלי הוא מצוין, כך שהגיעו למסקנה הברורה שלא כדאי שסיכון שניתן לנהל אותו כמו הידרדרות שער החליפין -יגרום לקריסה פתאומית של המשק ומיתון שיסיים את כל החגיגה. משברים עולמיים שנכפים על מדינת ישראל כמעט ולא ניתן לנהל או לשלוט בהם, כפי שקרה במשבר 2008, אך במקרה של הידרדרות שער החליפין ובמיוחד כניסה של ספקולנטים שמנסים להרוויח על חשבון חברות ההייטק והעובדים הישראלים, זהו מצב שיש למנוע בכל מחיר ולהילחם בו.

פעילות הגרילה של בנק ישראל, בוצעה בתחילה בצורה סודית כדי לייצר אי ודאות ועמעום  בשוק המט"ח. הדרך המתוחכמת שבה היא בוצעה היתה יעילה, חשובה ומבורכת. השיטה יצרה שיבוש בפעולת המכונות והמודלים האלגוריתמים שמצטרפים למגמות. הדרך שבה בוצעה ההתערבות והרכישות הקבועות הוכיחו לקרנות הגידור ולגופים הבינלאומיים שמי שמהמר על נפילת שער הדולר יכול גם להפסיד בענק ולא רק להרוויח.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

בורסת ניו יורק ביום שלישי שעבר

הגיע הזמן: הסיבה האמיתית למפולת בשווקים

אחד ההסברים שניתנו לירידות האחרונות בשוק המניות הוא העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות: כשהתשואה שלהן עולה - צריך לתמחר מחדש את המניות ■ אלא שהעלייה בתשואות נמשכת כבר זמן רב, ומחירי המניות המשיכו לעלות ■ להלן ההסבר - לשם שינוי לא רק במלים, אלא גם במספרים

נמרוד פריאל

מה ההבדל בין למידת מכונה לדאטה סיינס? ראש צוות Core Data Science בפייסבוק מסביר

נמרוד פריאל מפתח כלים שעוזרים לכל מדעני הנתונים בפייסבוק לשפר את המוצרים השונים של החברה ■ בפרק 5, דיברנו עם פריאל על התוצרים השונים של מערכת אוטומטית שמקבלת החלטות בזמן אמת ולמה כל מדען נתונים הוא גם מנהל מוצר

שעון אפל

הזמן הממוצע שייקח לכם לקרוא את הפוסט גדול מ...או: איך להשתמש בדאטה בסיפור שלכם?

השוואות לא שגרתיות בין נתונים סטטיסטיים מניעות את הקהל שלכם לפעולה, היות והן נחקקות לו בזיכרון ■ בחרו נתון עיקרי בסיפור המוצר שלכם שהוא הקריטי ביותר שהלקוח\משקיע ייקח עמו הביתה - והעצימו אותו

כתבות שאולי פיספסתם