יושבים על הר דולרים? כך תגרמו לו לעבוד בשבילכם - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יושבים על הר דולרים? כך תגרמו לו לעבוד בשבילכם

בתקופה שבה הריבית על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-3 חודשים מעניקה תשואה של כ-1% בלבד, נדרש ניהול יעיל ושמרני במטרה לשמר את ערך כספי הגיוס באופן אפקטיבי

תגובות
דולרים מיוצרים בטקסס
LM Otero/אי־פי

גיוסי ההון של חברות ההזנק הישראליות שוברים שיאים משנה לשנה, המגמה לא צפויה להיעצר בעתיד הנראה לעין כל עוד העניין בהיי-טק הישראלי יהיה גבוה. כך, מתחילת השנה גייסו סטארט-אפים ישראליים סכום של 2.3 מיליארד דולר, ואם נניח שהקצב יישמר אזי מדובר בגיוסים של יותר מ-4 מיליארד דולר בשנה בודדת. החברות אמנם מגייסות, אולם צבירת המזומנים יוצרת בעיה: כשהר הדולרים לא מנוצל באופן מיידי. חברות ההזנק נאלצות לחזר אחרי "אלטרנטיבות לחניה בתשואה אטרקטיבית" של הדולרים שגוייסו. משימה מורכבת בתקופה שבה הריבית על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-3 חודשים מעניקה תשואה של כ-1% בלבד, מצב שבו נדרש ניהול יעיל ושמרני במטרה לשמר את ערך כספי הגיוס באופן אפקטיבי. 

מאידך, אחת הבעיות של חברות סטארט-אפ מתחילות היא היעדר משאבים משמעותיים לכל עניין הניהול הכספי. במציאות היומיומית רק חברות היי-טק גדולות מצליחות לנהל את החשיפה המטבעית באופן מקצועי - וגם אז לעתים התמורה השקלית מכספי הגיוס נשחקת, כשמרבית ההוצאות של החברה הן בשקלים. בפועל, מתרחש מצב שבו חברה גייסה בתחילת השנה 30 מיליון דולר ובאמצע 2017, כשהשקל התחזק משמעותית, נשחק ערך הגיוס במונחים שקליים ב-10%, הפסד דרמטי, בייחוד בעולמות של תכנון פרטני ותקציבי תוך ירידה לרמת דיוק של תקצוב העובד הבודד.  

שלושה בנקים ישראליים - לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות - השכילו למצוא פתרון זול ונוח למי שרוצה לגדר את החשיפה המט"חית שלו והחליטו להנפיק ביום חמישי הקרוב אג"ח שקלי צמוד דולר בהיקף של מיליארד שקל, שנושא ריבית של 3.5%. תמורת ההנפקה תופקד כפיקדונות בשלושת הבנקים בעלי דירוג AAA ישראלי, כשבנק בודד לא יחזיק בפיקדון של יותר מ-50% מערך ההנפקה. חשוב לציין כי ההנפקה מתבצעת באמצעות SPC - חברה ייעודית שהוקמה לצורך ההנפקה ונקראת "דולר טריפל איי בע"מ". המשקיעים זוכים לביטחונות בדמות שעבוד שוטף מדרגה ראשונה. נציין כי פרופיל הסיכון של ההשקעה נמוך יותר מפיקדון המוחזק בבנק בודד מאחר וקיימת חשיפה ופיזור בין שלושה בנקים ישראליים.

אם נבטל לרגע את סיכון המנפיקים, שהוא נמוך מאוד, הרי שגם מי שצופה תיסוף שקלי של עד 3.5% שקלים בשנה, מקבל פה מכשיר שיש לו פוטנציאל להעניק גם תשואה נאה, ריבית יפה על תמורת הפיקדונות. אולם, על כל מנהל כספים או משקיע לבחון היטב את תנאי ההנפקה ולבדוק לעומק את התנאים אל מול הצרכים הפרטניים שלו. הנפקה זו עשויה לשמש פתרון מעניין לחברות שיתעניינו בפיקודונות צמודי מט"ח ויכולה להתאים מאוד לאוכלוסייה הגדולה של חברות היי-טק וסטארט-אפים עמוסים הדולרים המחפשים חלופות לפיקדון ברמת נזילות גבוהה ותשואה נאה.

חברות היי-טק שמגייסות כסף במט"ח יכולות להחזיק בפיקדונות האלה כתחליף להחזקת מט"ח בפועל. לעתים מתרחש מצב שבו כספי הגיוס הובטחו, אך מגיעים במנות אחת לתקופה: בכל שלושה חודשים לדוגמה. בתקופת הזמן כאן אין שימוש מיידי בכסף שגוייס יכולות החברות להשקיע את הפיקדונות השקלים הקיימים באיגרות החוב צמודות הדולר ובכך למנוע מצב שבו ערך תמורת הגיוס תשתנה. מכשיר המאפשר פיקדונות מט"ח בשקלים, חוסך מהחברות את העלות הכרוכה בהמרת שקלים למטבע זר ומטבע זר לשקלים. מאחר ונייר הערך ייסחר בשקלים ולא יידרש לרכוש או למכור מטבע זר לצורך ההשקעה בניירות ערך. המהלך מוריד את עלויות התפעול של הטיפול במטבע זר, בנוסף, נייר הערך יעניק ריבית אטרקטיבית של יותר מ-3% והמח"מ אף הוא קצר - כ-7-5.5 שנים בלבד.

מאידך, צריך לזכור שלהנפקה שכזו יש משמעות רחבה יותר בשוק המט"ח מאשר שיקול חברת ההזנק שגייסה את המשקיע. רכישות מצד גופים מוסדיים הפועלים בשילוב עם אסטרטגיות לגידור ולנטרול המרכיב המטבעי עשויות לגרור גל מכירות מט"ח מצד המוסדיים, שיבקשו לגדר את החשיפה המטבעית שנפתחת ביום ההשקעה באותן אגרות חוב. הסבירות תומכת בהערכה כי שוק המט"ח יושפע מאותה הנפקה גבוהה, מאחר ומרבית המוסדיים בישראל לא מהמרים על כיוון שערי החליפין כהשקעה - וטוב שכך.

מה החלופה של החברות לאותם פיקודנות שקליים צמודי מט"ח? קיימות אלטרנטיבות שונות כמו השקעה בקרנות נאמנות אמריקאיות שמתמחות בעסקות REPO, המאפשרות למשקיע לרכוש אג"ח של ממשלת ארה"ב ולהיות צמוד לדולר עם אפשרות מימוש על בסיס יומי, כשהריבית היא ריבית של אג"ח אמריקאי ל-3 חודשים פלוס מרווח. מכשירים כאלה, המשלמים את הריבית אחת לשבועיים, העניקו בתקופה האחרונה תשואה של 3.5%.

עבור מי עוד ההשקעה באגרת החוב הזו יכולה להיות רלוונטית? עבור כל משקיע או אדם פרטי שיש לו סכום כסף שקלי - ומעוניין בעתיד הנראה לעין לפתוח פיקדון בנקאי דולרי כדי להשקיע, לשלם תשומה או התחייבות בדולרים, בטווח הזהה פחות או יותר למח"מ האג"ח. דוגמאות נוספות, שאפשר למצוא לשימושים התומכים בהשקעה באגרת חוב שכזו הן שימוש ככלי הרלוונטי להורים המבקשים לחסכון או לממן בעתיד את לימודי הילדים בחו"ל, או כשמדובר ברצון לגרום להוזיל את העלויות שבהחזקת חשבון מט"ח והעברות הכספים מדולר לשקל ובחזרה. אכן, ההערכות הן שהשקל ימשיך לשמר על כוחו ואף להתחזק אל מול הדולר גם בטווח הארוך, אולם, אלו שמעוניינים לבטל את הסיכון המטבעי ולייצר לעצמם מידת ודאות גבוהה ראוי כי ישקלו להשתמש בכלי חדשני זה.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת כלבים בגרמיה

יש מנכ"לים טובים - ויש מנכ"לים מעולים: אלו 7 התכונות שמפרידות ביניהם

במהלך השנים הכרתי מנכ"לים רבים ורבות ולהלן שתיים מהמסקנות: מנכ"לים מעולים לא תמיד מסוגלים לשמור על איזון החיים המושלם, כי סטארט-אפ זו עבודה קשה ואינטנסיבית; מנכ"ל מעולה תמיד יהיו אחד או אחת מאנשי המכירות הטובים ביותר בחברה

מיכל רויזמן

על הדבש ועל העוקץ: עם היזמת מיכל רויזמן שמצילה את הדבורים

דבורים אחראיות להאבקת שליש מהתפוקה החקלאית העולמית ולכן לעובדה ש- 50% מהכוורות נכחדות מדי שנה, נדרש פיתרון דחוף ■ מיכל רויזמן, מ-BeeHero מפתחת מערכת שמותקנת בכוורות ומאפשרת לדבוראים להקטין את מספר מיתות הדבורים ולהגביר את תפוקת החקלאים

אם רופאה משתמשת באינטואיציה כדי לטפל בחולה - כיצד המחשב יידע להחליף אותה?

האם למידת מכונה עדיפה על מערכות חוקים? האם כדאי ללמוד את מה שכבר ידוע? ■ אם במקרים רבים רופאים מתקשים להסביר כיצד הם מקבלים החלטה לגבי אבחון חולה, מה בעצם אנחנו מצפים ממערכת המומחה האומללה? ■ מותר המכונה על האדם - חלק א'

כתבות שאולי פיספסתם

*#