פוסטים אחרונים

הניסוי המוניטרי הגדול בהיסטוריה מגיע לסיומו

הבנק המרכזי האירופי גומל את השווקים מהתוכנית שהצילה את גוש היורו

אחרי שהפדרל ריזרב סימן לשווקים את החזרה לשגרה, כשהחליט לסגת בשנתיים האחרונות מתוכניות ההקלה הכמותית ואף העלה את הריבית מספר פעמים, מגיע תורו של הבנק המרכזי באירופה (ECB), שמצטרף למגמה, והודיע על הפחתת תוכנית רכישות האג"ח מ-60 מיליארד יורו בחודש ל-30 מיליארד יורו, לצד הארכת תקופת הרכישה. בכך מאותת הבנק על סימנים חיוביים המתקבלים מהשוק והמורים על חזרה מדורגת לשגרה של טרם משבר הסאב פריים והאשראי הגלובלי.

עד היום הוציא הבנק המרכזי באירופה סכום של 2.1 טריליון יורו על רכישת נכסים וכעת מחליט הבנק במקביל להקטנת סכום הרכישות החודשי על הארכת התוכנית בשנה, כך שתסתיים בספטמבר 2018. בסך הכל צפוי סכום הרכישות הכולל, לפי התוכנית הקיימת, להגיע ל-2.6 טריליון יורו של איגרות חוב ממשלתיות. כזכור, הבנק המרכזי האירופי החל בתוכנית רכישת האג"ח בעקבות משבר החובות שאליו נקלע גוש היורו, ושהביא לזינוק חד בתשואות על איגרות החוב של מדינות ה-PIIGS בעיקר.

איש עם מגנט ענק מושך שטרות
להמשך הפוסט

מהגרים נגד לאומנים: מי יעזור יותר לכלכלות אירופה?

הטלטלה הפוליטית שעוברת היבשת טומנת בקרבה סכנות כלכליות ■ המצב הדמוגרפי עלול להוות מקור לבעיות, אבל גם לפתרונות רבים עבור האירופים

האיחוד האירופי עובר בשנה האחרונה טלטלה פוליטית. מפלגות השמאל, ששלטו במרבית מדינות האיחוד, מתחלפות במפלגות מרכז ולעתים גם מפלגות ימין. הדרמה האחרונה באירופה שייכת לאוסטריה, מדינה שנכבשה על ידי סבסטיאן קורץ, מנהיג צעיר, בן 31 בלבד, שהפך לראש ממשלה. מי שזכו במספר המושבים הרב ביותר בפרלמנט הן שתי מפלגות המתנגדות בתוקף למהגרים. הרוח באירופה מנשבת ימינה ועוצמתה רק הולכת וגוברת עם גל הלאומניות.

אם בעידן שלאחר המלחמה, מנהיגים חפצו באירופה גדולה ופתוחה, כאשר האיחוד האירופי תומך בהגירה, קליטה וגבולות פתוחים, נמצא כי כיום, הגישה השולטת בקרב המנהיגים החדשים ומפלגות הימין העולות היא הכוונה לצמצם את הזכויות הללו במטרה להשיב את אירופה לאירופה, כדברם.

מהגרים חוצים את הגבול בין אוסטריה להונגריה
LEONHARD FOEGER/רויטרס
להמשך הפוסט

רפורמת המיסוי של טראמפ: מהלך גאוני או הר של חוב?

הפחתת המסים הגדולה יכולה לתדלק את הכלכלה האמריקאית באמצעות חזרת חברות רבות לפעול בשטחה, והרחבת הצריכה של מעמד הביניים ■ מנגד, לתליית תקוות בתוצאות שאין כל ערובה שיקרו עלולה להיות משמעות הרסנית

תגובות

רפורמת המיסוי של טראמפ היא אחד המהלכים הכלכליים הנועזים ביותר שהגה נשיא אמריקאי בשנים האחרונות. שיעור מס החברות בארה"ב צפוי, על פי התוכנית, לצנוח מ-35% כיום ל-20% בלבד וארה"ב תחזור להיות מוקד משיכה להתאגדות של חברות חדשות ולהעתקת חברות אמריקאיות שנדדו לארצות אחרות בחזרה לארה"ב.

אין ספק שהנשיא טראמפ מנסה לממש הבטחות שנתן לבוחרים שלו, וביניהם אלפים ממעמד הפועלים והתעשיות הכבדות והמסורתיות של המשק האמריקאי, בוחרים שראו בטראמפ את הפוטנציאל לשינוי במדיניות ומעבר לעידוד עסקים אגרסיבי. ציבור רחב שרואה בטראמפ יזם ואיש עסקים מצליח, בטח בהבטחותיו ונתן לו את קולו. המהלך של טראמפ מיטיב כבר בטווח הקצר עם שוק המניות ומספק את הדלק לעידוד ההשקעה בחברות אמריקאיות, שהרי יישום הרפורמה, היה ותיושם, צפויה לעודד חזרה לארה"ב של חברות שנטשו את ארה"ב או צמצמו את הפעילות בארה"ב בשל המיסוי הגבוה ולתרום לעליה משמעותית ברווחיות החברות האמריקאיות עם הירידה החדה בתשלומי המסים.

טראמפ, עם אשתו מלניה ובנו בארון, מסתכל על השמש בעת ליקוי החמה, באוגוסט
KEVIN LAMARQUE/רויטרס
להמשך הפוסט

קובעי המדיניות נדרשים להתוות את גורלה של התעשייה המסורתית

אנו ניצבים בפני מציאות שבה, לנגד עינינו, הולך ויורד משקל תעשיית הייצור בתוצר המקומי. ראוי שהתהליך יתרחש בהדרגה, ויאפשר לכלל הפעילים במשק - בתעשייה, במלאכה בשירותים ובמסחר - להסתגל בהדרגה לשינויים

בפני מקבלי ההחלטות במשרד האוצר עומדים אתגרים לא פשוטים, וביניהם הבחירה לאיזו תעשייה לסייע – להיי-טק הצומח והפורח או לתעשיינים, המייצגים ברובם את הכלכלה הישנה ואת תושבי הפריפריה. על פניו, האינטואיציה אומרת שראוי לתת לעקרונות הכלכליים לבוא לידי ביטוי, כאשר כוחות השוק הם שיכתיבו את עתיד התעשייה ואת משקלה בכלכלה הישראלית החדשה.

ואמנם, אנו ניצבים בפני מציאות שבה, לנגד עינינו, הולך ויורד משקל התעשייה המסורתית בתוצר המקומי. בעולם שבו רק גודלו של הערך המוסף ורמת שולי הרווח מכריעים את עתיד ענפי הייצור - ברור לכל כי התעשייה המקומית מאבדת אט אט את היתרון שלה. האם מדובר בגזירת כיליון, בדומה לזו שניחתה בעבר על יצרני הקרח עם המצאת המקרר? או שמא באמצעים מלאכותיים נשמר את התעשייה המקומית, כאשר המהפכה הטכנולוגית הגלובלית מכתיבה כיבוש חלקים נרחבים מהתעשייה על ידי העולם הדיגיטלי, בעוד בזירה המקומית ימשיך לשלוט המימד האנלוגי?

מערכת השקיה בטפטוף של חברת "נטפים", שבה נעשה שימוש בקניה
משה ברין
להמשך הפוסט

הזינוק במניית הבנק המרכזי בשווייץ - והאם קרוב היום שבו יונפק בנק ישראל?

העובדה שאחת המניות הכי מדוברות ורותחות בשווקים הפיננסים היא מניית הבנק השוויצי מעלה את השאלה - האם הגיע הזמן שגם בנק ישראל ילך בעקבות הבנקים המרכזיים וינפיק מניות?

תגובות

אחת המניות הכי מדוברות ורותחות בשווקים הפיננסים היא מניית הבנק המרכזי של שווייץ (SNB - Swiss National Bank). כן, אני בטוח שחלק מהקוראים מופתעים בכלל מעצם העובדה שבנק מרכזי מונפק בבורסה והופך לפחות באופן חלקי – לתאגיד ציבורי, אך בשנה האחרונה זינקה מניית הבנק ביותר מ-100%.

הבנק נוסד לפני יותר מ-100 שנים, כחברה משותפת ומניותיו נסחרות בבורסה של שווייץ. 48% מבעלי המניות הם משקיעים פרטיים, אך כמובן שהשליטה בבנק שייכת עדיין למוסדות הממשלה - וכך היא תישאר.

הבנק המרכזי בשוויץ
ARND WIEGMANN/רויטרס
להמשך הפוסט

המחקר שמעורר סערה בשוקי ההון: מה עדיף - נדל"ן או מניות?

אחת השאלות האהובות על מנהלי השקעות מקבלת במה במחקר חדש, והתשובות לה יכולות לעניין גם את משקי הבית בישראל

מחקר אקדמי שהתפרסם לאחרונה מעורר הדים ברחבי העולם סביב אחת השאלות שמנהלי השקעות אוהבים לדון בהם: במה היה כדאי יותר להשקיע - איגרות חוב, נדל"ן למגורים או מניות? המאמר "The Rate of Return on Everything, 1870–2015" מבקש להבין איזה מהנכסים מניב תשואה עודפת על פני התקופה הארוכה ביותר שעל בסיסה יש נתונים מהימנים. המחקר דן בכמה שאלות נוספות שהן הבסיס לניהול של כל תיק השקעות, ויהיו מעניינות עבור מנהלי עושר, מתכננים פיננסים - וכל משק בית במדינת ישראל ובעולם.

כדי לענות על השאלות הללו, החוקרים דמיטרי קובשינוב, קטרינה קנול ואוסקר ג'ורדה אספו נתוני מחירי הנדל"ן ב-16 מדינות מערביות ברחבי העולם לאורך 150 שנה. עצם המשימה להביא נתונים מתקופות כה קדומות הוא אתגר גדול מאוד, ולכן מדובר במחקר מורכב. המחקר לא דגם נתונים מישראל ואינו מדבר באופן ספציפי על שוק המניות המקומי או על מחירי הנדל"ן בארץ.

ערימת מטבעות ונבט
Dreamstime
להמשך הפוסט

המשבר בטבע חושף את המשק לסכנת ריכוזיות היצוא

העובדה שעשר חברות אחראיות ל-50% מהיצוא יוצרת מציאות שבה משבר ניהולי או כלכלי בכל אחת מחברות הענק הללו, או בשתיים מהן במקביל, יגרור לפגיעה בכלכלה הישראלית ■ הפתרון - להפסיק לעודד את תרבות האקזיטים

ב-2009 פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לראשונה סקירה המתייחסת למונח "ריכוזיות היצוא". אז, בימים של משבר הסאב-פריים וקריסת חברות ענק, ימים שבהם המשבר הפיננסי העולמי עלה לכותרות מדי יום, היה נראה כי יש בשורה של ממש. באותה סקירה דובר על 50 חברות ישראליות שאחראיות ליותר מ-50% מהיצוא הישראלי. אם נשפוט לרגע, נראה שגם אם חברה אחת או שתיים היו סופגות מהלומה באותם ימים, נראה היה שהפגיעה בכלכלה הישראלית לא היתה אנושה.

כמעט 10 שנים חלפו והמצב החמיר מאוד. ב-2015 נרשם שיא בריכוזיות היצוא הישראלי. כעיקרון, ככל שהיצוא ריכוזי יותר, כך חשוף המשק למשבר שינבע ממצבה הכלכלי הקשה של חברה בודדת. עם זאת, במקום 50 חברות שאחראיות ל-50% מהיצוא הישראלי, כעת יש 10 חברות שאחראיות ל-50% מהיצוא.

מפעל טבע־טק ברמת חובב. "העובדים אינם צריכים לשלם על ההשקעות הכושלות"
אליהו הרשקוביץ
להמשך הפוסט

יושבים על הר דולרים? כך תגרמו לו לעבוד בשבילכם

בתקופה שבה הריבית על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-3 חודשים מעניקה תשואה של כ-1% בלבד, נדרש ניהול יעיל ושמרני במטרה לשמר את ערך כספי הגיוס באופן אפקטיבי

גיוסי ההון של חברות ההזנק הישראליות שוברים שיאים משנה לשנה, המגמה לא צפויה להיעצר בעתיד הנראה לעין כל עוד העניין בהיי-טק הישראלי יהיה גבוה. כך, מתחילת השנה גייסו סטארט-אפים ישראליים סכום של 2.3 מיליארד דולר, ואם נניח שהקצב יישמר אזי מדובר בגיוסים של יותר מ-4 מיליארד דולר בשנה בודדת. החברות אמנם מגייסות, אולם צבירת המזומנים יוצרת בעיה: כשהר הדולרים לא מנוצל באופן מיידי. חברות ההזנק נאלצות לחזר אחרי "אלטרנטיבות לחניה בתשואה אטרקטיבית" של הדולרים שגוייסו. משימה מורכבת בתקופה שבה הריבית על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-3 חודשים מעניקה תשואה של כ-1% בלבד, מצב שבו נדרש ניהול יעיל ושמרני במטרה לשמר את ערך כספי הגיוס באופן אפקטיבי. 

מאידך, אחת הבעיות של חברות סטארט-אפ מתחילות היא היעדר משאבים משמעותיים לכל עניין הניהול הכספי. במציאות היומיומית רק חברות היי-טק גדולות מצליחות לנהל את החשיפה המטבעית באופן מקצועי - וגם אז לעתים התמורה השקלית מכספי הגיוס נשחקת, כשמרבית ההוצאות של החברה הן בשקלים. בפועל, מתרחש מצב שבו חברה גייסה בתחילת השנה 30 מיליון דולר ובאמצע 2017, כשהשקל התחזק משמעותית, נשחק ערך הגיוס במונחים שקליים ב-10%, הפסד דרמטי, בייחוד בעולמות של תכנון פרטני ותקציבי תוך ירידה לרמת דיוק של תקצוב העובד הבודד.  

דולרים מיוצרים בטקסס
LM Otero/אי־פי
להמשך הפוסט