פוסטים אחרונים

האם השווקים המתעוררים יגררו את העולם למשבר כלכלי?

להעלאת הריבית הצפויה מחר בארה"ב יהיו השלכות הרות גורל על הכלכלה הגלובלית, אולם מי שעשויות להיפגע במיוחד יהיו מדינות כמו הודו, טורקיה וארגנטינה ■ אחרי עשור של צמיחה כלכלית, האם אנחנו בדרך למפולת נוספת?

הכלכלה העולמית מסכמת בימים אלה כעשור של צמיחה כלכלית - המחזור הכלכלי הנוכחי הוא אחד הארוכים בהיסטוריה הכלכלית. מחזור כלכלי מאופיין בתקופות של מיתון ושפל, אל מול התאוששות וגאות.

הביטוי הכלכלי בא לידי ביטוי בנתוני אבטלה, צמיחה, מדדי המחירים, תוצר מקומי ולאומי גולמי (תל"ג) ושלל מדדים נוספים המעידים על מגמת התרחבות בפעילות הכלכלית או בתקופת שפל והאטה בירידה במדדים מורכבים אלה. התארכות המחזור הכלכלי הנוכחי מעלה בקרב רבים את הספק באשר לעתידו וכושר שרידותו לאורך זמן.

איסוף בקבוקים בצ'אנדיגאר, הודו
AJAY VERMA/רויטרס
להמשך הפוסט

המשבר הפיננסי הבא בארה"ב כבר בדרך - וזו הסיבה

הלוואות הסטודנטים מסוכנות לא בגלל העובדה שבעקבותיהן בהכרח יתפתח המשבר, אלא שמשבר כלכלי בארה"ב המלווה בבעיות תעסוקה ואבטלה, בעיקר בקרב אקדמאים, יביא לפיגורים משמעותיים בתשלומי הלוואות הסטודנטים ואז כדור השלג הזה יתגלגל שוב אל המערכת הפיננסית ובעוצמה רבה

מאז משבר הסאבפריים של 2008, התחביב של כלכלנים, אנליסטים ופרשנים רבים הוא להצביע על ה"צונמי הבא" - המקור שממנו יגיע המשבר הפיננסי. מדי פעם צצות ועולות אפשרויות שונות ומגוונות המצביעות על התפתחויות מדאיגות, שאולי הן אלו שיתפתחו למשבר קולוסלי שתוצאותיו ישפיעו על הכלכלה הגלובלית. אין ספק משבר הסאבפריים הצליח לעורר תסמינים של פחד וחשש חוזר מפני תסריט אימים. מה גם שהיקפי החובות, שנצברים מהרמה הפרטנית האישית ועד לממשלות, אינם תורמים להרגעת המנתחים. בכל זאת, האופטימיות עדיין בשיאה. נתוני המקרו וסביבת הריבית העולה תורמים ושומרים על אופטימיות. ואולם, ראוי כי טרם נשקע באופוריה נבחן את תמונת המצב ברמת המיקרו שמא נאתר סמנים מקדימים העלולים להעיד על בעיה, משבר או כשל בגלגלי הכלכלה.

רבים מודעים לסוגיית האשראי הניתן לסטודנטים בארה"ב. כלכלנים ואנליסטים רבים מתריעים מפניה - והיא ממשיכה לנסוק, המהלך תואם את אופי צרכנות האשראי האובססיבית המקובלת בארה"ב שלא מפסיקה להתגלגל, כל עוד מוזרם הון "שמן" למדורה המגלגלת מחזור חוב הנוסק מעלה מעלה ולא עוצר.

 אוניברסיטה ברנרד בארה"ב
REUTERS
להמשך הפוסט

סין ניצחה במלחמת הסחר מול ארה"ב - אבל רק לכאורה

לחצים כבירים ושיטת המקל והגזר שוב הוכחו כנוסחה מנצחת, כשמה שהתחיל בקול תרועה, התגמד כעת לדיונים ודיבורים בדלתיים סגורות בין ארה"ב לסין- תוך נכונות סינית לפעול לצמצום גירעון הסחר של אמריקה עם סין

האיומים של ארה"ב להטיל מכסים גבוהים על מוצרים המיובאים מסין היו אז, וגם כעת, בגדר איום של "מוצא של הרגע האחרון". זהו נשק יום הדין, ששולפים אותו ולא יודעים לאן יוביל. אתר בלומברג דיווח השבוע כי טראמפ נסוג מכוונתו להטיל מכסים על מוצרים מסין בסכומים של מיליארדי דולרים, בשל חששותיו מפגיעה בשיחות המתגבשות עם שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און.  

מלחמת סחר מתחילה כמלחמה שבה ידועה נקודת המוצא - אבל איש אינו יודע כיצד יהא סיומה. ארה"ב, שפתחה במלחמת סחר ונטלה סיכון משמעותי שכן אפשר ובנקודת הסיום תצא כידה על התחתונה. קובעי המדיניות, ובראש הנשיא טראמפ, שכאיש עסקים ממולח ידע כי במלחמה לצד המנצחים יש גם מפסדים ולצדם נפגעים רבים. ואולם, כנשיא שהתחייב לחולל שינוי מהותי במעמד אמריקה בשוקי הסחר הגלובליים, ברור היה למקורביו כי הוא יבקש לפרוע את השטרות שפיזר במהלך הבחירות ויפעל לשינוי בסין בדפוס הפעילות של ארה"ב בשווקים. היעד: תיקון בתנאי הסחר וביטולם של תנאים מפלים ואי איזון שפעל לרעת התעשייה האמריקאית.

טראמפ ונשיא סין שי בבייג'ינג, בנובמבר. "זה כמו מרוץ חימוש, אבל לאיסוף של טכנולוגיה"
Andy Wong/אי־פי
להמשך הפוסט

רכישות המט"ח הן לא הפסד: זו פוליסת ביטוח לעת צרה וכדור הרגעה בעת מצוקה

כשם שמדינת ישראל מגינה על אזרחיה מפני צבאות אויבים, כך בנק ישראל מגן על המשק בזירה הכלכלית מפני זעזועים

במהלך השבוע האחרון התפרסם בזירת הדעות באתר ניתוח של מיכאל בינסטוק, פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית. המאמר דיבר על כך שבנק ישראל הפסיד כ-12 מיליארד שקל על יתרות מט"ח ב-2017.

נתחיל מהעובדות - ברור שכשמשערכים את יתרות המט"ח שהן נקובות במט"ח במונחים שקליים, בסוף תקופה שבמהלכה השקל התחזק מול סל המטבעות, הערך השקלי של יתרות המט"ח בנטרול רכישות מט"ח חדשות באותה השנה – יהיה נמוך יותר. הרי זו מתמטיקה פשוטה.

תרופה
Bloomberg גיל כהן מגן
להמשך הפוסט

האם מצב שוק האג"ח בארה"ב מאותת על מיתון?

השנה הנוכחית היא התשיעית ברציפות שבה נרשמת צמיחה כלכלית בארה"ב ונסיקה בשוקי ההון ■ לאחר תקופה כה ארוכה בסביבה של ריבית עולה, עולים חששות שמחיר הכסף יתייקר - מה שיקשה על יכולתן של חברות ללוות כסף לצורכי השקעה ופיתוח

צמצום פער התשואה בין איגרות החוב לשנתיים לאיגרות החוב האמריקאיות לתקופה של 10 שנים העלה בשבוע האחרון חששות כי הכלכלה האמריקאית חווה האטה כלכלית חמורה, שעלולה אף להיות הניצנים הראשונים של המיתון הבא.

תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב לתקופה של 10 שנים הגיעו לרמה של 3% ואף מעט יותר, בפעם הראשונה מאז 2014. בכירים בבנק המרכזי לצד המשקיעים בשווקים ממשיכים לצפות להמשך העלאות ריבית מצד הבנק המרכזי האמריקאי, אך בקצב גובר והולך. ב-2018 מצפים המשקיעים לארבע העלאות ריבית בסך הכל, לעומת שלוש העלאות ריבית שלהן ציפו בתחילת השנה.

שיקגו
REUTERS
להמשך הפוסט

האם מדיניות המכסים של טראמפ תצליח?

טראמפ הוא נשיא לא קונבנציונלי, שמשתמש באמצעים לא קונבנציונליים לטיפול בבעיות כלכליות שנמשכו עשרות שנים בארה"ב - ואף נשיא לפניו לא העז לדבר עליהן

אחרי שבוול סטריט נרגעו החששות מהמהלכים העתידיים של הפדרל ריזרב וההשלכות שיש להם על שוקי המניות, הגיע תורו של הנשיא האמריקאי לזרוק פצצה ולהודיע בסוף השבוע האחרון על מדיניות חדשה של מכסים שמטרתה לאושש את התעשייה האמריקאית ולפגוע בתעשיית החיקויים הזולים מסין.  

ראשית, מה בכלל הסיפור הגדול שטמון במלחמת הסחר שפרצה? דונלד טראמפ חש כנדרש לפרוע חובות מימי הבחירות לקראת הבחירות למוסדות הממשל. טראמפ מבקש לשים סוף לסוגיה ישנה של תופעת העתקות של הקניין הרוחני, שנבנה בארה"ב במהלך שנים על גבי שנים ושבגינו התבצעו השקעות עתק של חברות אמריקאיות ולעתים אף של הממשל האמריקאי. כל המבקר בסין מכיר מקרוב את אלפי החיקויים הקיימים לכל מותג, אמריקאי או לא, חיקויים למכביר לכל דבר שאפשר למצוא. הדעות חלוקות בנוגע למידת הנזק שנגרם לארה"ב מתופעת ההעתקות על פני השנים, אולם, ברור שתמורות שיכלו חברות אמריקאיות לזקוף לעצמן, הגיעו אל חברות סיניות שבחרו להתעלם ממגבלת הזכויות – הבעלות במותגים שכן, רבים הם אלו המוכנים להתספק בחיקויים זולים, על פני המוצרים המקורי - האמיתיים.

דונאלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג
Andy Wong/אי־פי
להמשך הפוסט

המתמטיקה לא תאפשר לתרחישי הבלהות בשוק המניות להתממש

בצל איום העלאת הריבית, נשכחה סוגיית החוב הלאומי האדיר הרובץ על התקציב האמריקאי

מה יגרום למשבר הבא בשוק המניות? זו השאלה שהיתה הטריגר לסערה שהסתכמה בירידות החדות בשוקי העולם בתחילת החודש, ושמקננת גם עתה בראשו של כל משקיע או פעיל בשוקי ההון, האג"ח והמט"ח. אפילו סוחרים במטבעות וירטואליים יודעים שלשלבי מחזור העסקים יש קשר הדוק להתנהלות המשקיעים ולתנועת הכספים משוק ההון למטבעות הבלוקצ'יין ובחזרה.

מרבית מומחי המקרו של בנקי ההשקעות הגדולים בעולם מנתחים את מצב המקרו הנוכחי וגורסים שהסכנה המשמעותית ביותר לשוק המניות כיום היא מדיניות העלאת הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי. לטענתם, מדיניות זו היא הטריגר למגמת עליית תשואות האג"ח בחודשים האחרונים - ולהתקרבות התשואות על האג"ח הממשלתי ל-10 שנים לאזור המסוכן של 3%. ההנחה בשוקי ההון היא שברגע שהתשואה על איגרות החוב עוברת את ה-3%, האטרקטיביות של ההשקעה במניות נפגעת - מאחר שחברות מתקשות לממן התרחבות עסקית וכן את תשלומי הדיווידנד והרכישה העצמית של מניות. כלכלני גולדמן זאקס פירסמו השבוע סקירה מטרידה, שנותנת ביטוי לחששות מפני זינוק בתשואה של איגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים לרמה של 4.5% - זינוק שלטענתם יהיה הרסני. תרחיש האמצע של גולדמן זאקס הוא שתשואת האג"ח תגיע לרמה של 3.25% בתחילת 2019 - די רחוק מתרחיש הקיצון המאיים של 4.5%.

גרף המציג ירידות במסחר
בלומברג
להמשך הפוסט

השחקן הסודי שרוכש כמויות של מט"ח

הדרך שבה התערב בנק ישראל במסחר הוכיחה לקרנות הגידור ולגופים הבינלאומיים שמי שמהמר על נפילת שער הדולר יכול גם להפסיד בענק ולא רק להרוויח

שער הדולר ירד במהלך אמצע ינואר עד לרמה של 3.38 שקלים באחד מימי המסחר, מכאן היה ברור כי ההידרדרות לרמות שפל של 3.2 שקלים לדולר קרובה וממשית מתמיד. לכאורה, שידר בנק ישראל מסר מעומעם בתחילה בדבר ההתערבות שלו בשוק המט"ח והיה נראה לימים שהוא החליט לוותר על המערכה כמעט לחלוטין ולהותיר אותה לכוחות השוק. אך כפי שנכתב בספר משלי: "כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ". בנק ישראל הבין שיש שינוי מסוכן בתנאים ושהגיעו לכאן כמה וכמה גופים לחגוג על המשק, והנה הוא בחדרי חדרים קיבל החלטה להגיב ובעוצמה.

בכירי בנק ישראל התבטאו כבר לפני סוף חודש ינואר והצהירו כי הדו"ח החודשי של יתרות המט"ח של אותו חודש יצביע באופן חד משמעי על התערבות מאסיבית של בנק ישראל. העובדה כי בחדרי המסחר במט"ח של הבנקים הישראלים הייתה יחסית פעילות בעצימות נמוכה מצד בנק ישראל, בשילוב העובדה שבנק ישראל הצהיר על התערבות מאסיבית חושפת דפוס פעולה חדש ושונה שבו נקט הבנק המרכזי בימים האחרונים.

אדם סופר שטרות של 100 דולר
רויטרס
להמשך הפוסט

האם שער החליפין האפקטיבי באמת אפקטיבי?

המדד שעל פיו מתקבלות ההחלטות עבור זירת המט"ח לא משקף את המציאות - ואת עוצמת הפגיעה שבדרך

שר הכלכלה אלי כהן תקף באחרונה את התעשיינים. הוא סתר את טענותיהם על כך שהידרדרות החדה בשער הדולר פוגעת בהם, וניכר כי הוא רואה אותם כ"בכיינים". יחסו של כהן מבטא את השבר הגדול שבו מצויים עשרות אלפי העובדים בתעשייה הישראלית. כאשר אין לתעשיינים גיבוי מהמשרד ,שבעבר כונה משרד התעשייה והמסחר, נראה שהתעשייה הישראלית נותרה ללא "אבא ואמא" והיא נדרשת לחזר אחר הפתחים במטרה לשרוד את קריסת הדולר.

שר הכלכלה בחר להפנות את דבריו גם כלפי נגידת בנק ישראל, הגב' קרנית פלוג, וטען כי מדיניות ניהול יתרות המט"ח של הבנק כושלת. בקרב רבים מתחזקת התפישה כי בנק ישראל בחר לנקוט בגישה שמרנית בניהול יתרות המט"ח. להשקפתם, הבנק העדיף השקעות סולידיות על פני שיטת הפעולה בקרב בנקים מרכזיים אחרים, שבחרו להילחם על עתיד התעשייה - גם אם באופן אגרסיבי וללא פשרות. כך למשל, הבנק המרכזי של שווייץ דיווח באחרונה על רווח של כ-55 מיליארד דולר בעקבות הגדלת יתרות הבנק ל-800 מיליארד דולר.

כסף, דולרים
בלומברג
להמשך הפוסט

האם שער הדולר הוא הברבור השחור של 2018?

ב-2017 ירד שער הדולר ב-10% והגיע ל-3.47 שקלים. ירידה דומה ב-2018 עלולה להעביר מפעלים רבים מרווחיות שברירית למצב שבו יידרשו להציג הפסדים, לסגור את שעריהם ולעזוב את מדינת ישראל לטובת אזורים נוחים יותר לפעילות ייצור

השנה היא 2018. טבע, ספינת הדגל הישראלית, הודיעה רק לפני כחודש על מהלך פיטורים נרחב של כ-2,000 עובדים בישראל. המהלך עורר הדים רבים, והדיון בנושא לא פסק בכל ערוצי התקשורת. מה שבלט בהעדרו - אך אינו פחות מעניין - הוא הדיון על מצב התעשייה הישראלית בכלל ועל סקטור היצואנים בפרט.

עקרונית, המקרה של טבע דווקא אינו מייצג בכל הנוגע להשפעת שער הדולר, מאחר שניהול הכספים הגלובלי שלה מבוזר מטבעית ומבטיח הגנת מט"ח טבעית. זה, לפחות, היה המצב בשנים האחרונות. אולם תמונת המצב הנוכחית השתנתה עם השחיקה בהכנסות החברה. הירידה בשולי הרווח הנאים אליהם הורגלה ההנהלה, היא אחד הקריטריונים העיקריים במסגרת השיקולים לגבי סגירת המפעלים, וכמובן - כפועל יוצא - גם לפיטורים ההמוניים - וזאת אף מעבר להכרח הנובע מהחובות המעיקים.

ברבור שחור
להמשך הפוסט

מהפכת הבלוקצ'יין: פרק א' – עלייתו של הביטקוין

מאז תקופת המקרא לא השתנה מהותית הכסף העולמי - עד שבאו המטבעות הדיגיטליים ■ בסדרת הפוסטים הבאה נסקור את מהפכת הבלוקצ'יין בהרחבה וניכנס ליתרונות, לחסרונות וגם ניגע בסיכונים שהיא מביאה עמה

אחת המהפכות שהתרחשו מאחורי הקלעים בשנים האחרונות קיבלה במהלך 2017 גושפנקא והכרה עולמית. מהפכת הבלוקצ'יין היא אחת המשמעותיות ביותר בכלכלה העולמית מאז ומעולם, כך לטענת מומחים רבים. הבלוקצ'יין היא טכנולוגיה המאפשרת ביצוע עסקות בין עמית לעמית ללא גורם מתווך ומפקח ובצורה מאובטחת, תוך אימות מלא של הפעולה באמצעות אלגוריתמים שנבנו לצורך כך. בסדרת הפוסטים הבאה נסקור את מהפכת הבלוקצ'יין בהרחבה וניכנס ליתרונות, לחסרונות וגם ניגע בסיכונים שהיא מביאה עמה.

ביטקוין (באנגלית: Bitcoin) הוא מטבע הקריפטו הראשון בעולם ובעל השווי הגדול ביותר מבין המטבעות הדיגיטליים. טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שעליה מבוסס הביטקוין, נחשבת בעיני רבים למהפכה הכי משמעותית מאז מהפכת האינטרנט. בפרק הראשון נדון בעיקר במטבע הביטקוין שמעניין כל כך הרבה משקיעים מרחבי העולם.

ביטקוין
DADO RUVIC/רויטרס
להמשך הפוסט

למנף את הנפקת האג"ח של Wework - ולהביא את החברה להיסחר בתל אביב

הבורסה בתל אביב זקוקה לחברות כמו ענקית החללים המשותפים אם היא מעוניית לרכוש מעמד גלובלי ולעורר תהודה עולמית

אחד הדיווחים המסקרנים של השבוע האחרון נחשף ב-TheMarker, ועוסק בהנפקת האג"ח המתקרבת של אחת מהחברות המעניינות שנולדו וגדלו להורים ישראלים - ענקית החללים המשותפים Wework. על פי ההערכות החברה עשויה למכור אג"ח או לקבל הלוואה מכל בנק שתבחר ברחבי העולם, בתנאים טובים ביותר ובריביות נמוכות. למרות זאת, בחברה שוקלים ברצינות לבצע את מהלך הפיכתה לחברה ציבורית נסחרת דווקא בבורסה בישראל.

הבורסה בתל אביב זקוקה לחברות כמו Wework אם היא מעוניית לרכוש מעמד ולעורר תהודה עולמית. זאת כדי להצליח למשוך אליה מספר משמעותי של חברות היי-טק, שעד כה בחרו לבצע הנפקה ראשונית אך ורק בבורסת נאסד"ק. בימים אלה, שבהם העולם נהפך לכפר גלובלי, וכאשר מדובר בסטרט-אפ ניישן, ברור שישנה הצדקה לעודד מסחר של חברות בינלאומיות גדולות בתל אביב. בעולם שבו הגבולות פתוחים, ניתן לצפות שמסחר דומה למסחר הרציף במטבעות המתנהל מיום א' בערב ועד ליום שישי בערב, ומתרחש לאורך שעות היום וימי השבוע בשווקים שונים, יתקיים במניות. אין סיבה שבזירת המניות לא יתנהל מסחר רציף ברובו - מיום א' בישראל ועד לסיום המסחר ביום שישי בארה"ב.

חלל של וויוורק
WeWork
להמשך הפוסט

האם המשבר הפוליטי בגרמניה יעצב מחדש את גוש היורו

דווקא בזמן שקצב הצמיחה בגוש היורו משתפר והולך, ונראה שמשבר האשראי והחובות רחוק מתמיד, צצו להן הבעיות הפוליטיות

באמצע אוקטובר העליתי רשומה בבלוג זה אודות התחזקות הימין באירופה והמשמעויות של התהליך עבור האיחוד האירופי בכלל וגוש היורו בפרט. על רקע הזעזועים שעוררו המהגרים ביוון, איטליה, הונגריה, הרפובליקה הצ'כית, רומניה, פולין וסלובקיה וההתנגדות במדינות אלו לקלוט את מהגרים, אפשר היה לצפות לתגובה דומה גם בקרב מדינות הציר החזקות גרמניה, הולנד וצרפת.

ההגירה רחבת ההיקף עוררה תגובת נגד ומגמה ברורה שהצביעה על עליית הימין באירופה, ועל התגברות הקולות של רבים שאינם מעוניינים בהמשך מדיניות ההגירה המתירנית. בכך הגדילה לעשות ראשת ממשלת פולין, באטה שידלו, באומרה "יש לומר זאת בצורה ברורה ומפורשת: זוהי מתקפה על אירופה, על התרבות שלנו, המסורות שלנו". בהונגריה, ראש הממשלה ויקטור אורבן, התייחס להגירת המוסלמים לארצו כאל כיבוש הונגריה בידי האימפריה העותומנית ב-1699-1541 כשאמר: "אני סבור כי יש לנו זכות להחליט שאיננו רוצים במדינתנו אנשים מוסלמים במספרים כה גדולים. זה מה שלמדנו מניסיון העבר".

הקנצלרית מרקל באירוע בחירות בשטרלזונד בגרמניה
JOHN MACDOUGALL/אי־אף־פי
להמשך הפוסט

הניסוי המוניטרי הגדול בהיסטוריה מגיע לסיומו

הבנק המרכזי האירופי גומל את השווקים מהתוכנית שהצילה את גוש היורו

אחרי שהפדרל ריזרב סימן לשווקים את החזרה לשגרה, כשהחליט לסגת בשנתיים האחרונות מתוכניות ההקלה הכמותית ואף העלה את הריבית מספר פעמים, מגיע תורו של הבנק המרכזי באירופה (ECB), שמצטרף למגמה, והודיע על הפחתת תוכנית רכישות האג"ח מ-60 מיליארד יורו בחודש ל-30 מיליארד יורו, לצד הארכת תקופת הרכישה. בכך מאותת הבנק על סימנים חיוביים המתקבלים מהשוק והמורים על חזרה מדורגת לשגרה של טרם משבר הסאב פריים והאשראי הגלובלי.

עד היום הוציא הבנק המרכזי באירופה סכום של 2.1 טריליון יורו על רכישת נכסים וכעת מחליט הבנק במקביל להקטנת סכום הרכישות החודשי על הארכת התוכנית בשנה, כך שתסתיים בספטמבר 2018. בסך הכל צפוי סכום הרכישות הכולל, לפי התוכנית הקיימת, להגיע ל-2.6 טריליון יורו של איגרות חוב ממשלתיות. כזכור, הבנק המרכזי האירופי החל בתוכנית רכישת האג"ח בעקבות משבר החובות שאליו נקלע גוש היורו, ושהביא לזינוק חד בתשואות על איגרות החוב של מדינות ה-PIIGS בעיקר.

איש עם מגנט ענק מושך שטרות
להמשך הפוסט

מהגרים נגד לאומנים: מי יעזור יותר לכלכלות אירופה?

הטלטלה הפוליטית שעוברת היבשת טומנת בקרבה סכנות כלכליות ■ המצב הדמוגרפי עלול להוות מקור לבעיות, אבל גם לפתרונות רבים עבור האירופים

האיחוד האירופי עובר בשנה האחרונה טלטלה פוליטית. מפלגות השמאל, ששלטו במרבית מדינות האיחוד, מתחלפות במפלגות מרכז ולעתים גם מפלגות ימין. הדרמה האחרונה באירופה שייכת לאוסטריה, מדינה שנכבשה על ידי סבסטיאן קורץ, מנהיג צעיר, בן 31 בלבד, שהפך לראש ממשלה. מי שזכו במספר המושבים הרב ביותר בפרלמנט הן שתי מפלגות המתנגדות בתוקף למהגרים. הרוח באירופה מנשבת ימינה ועוצמתה רק הולכת וגוברת עם גל הלאומניות.

אם בעידן שלאחר המלחמה, מנהיגים חפצו באירופה גדולה ופתוחה, כאשר האיחוד האירופי תומך בהגירה, קליטה וגבולות פתוחים, נמצא כי כיום, הגישה השולטת בקרב המנהיגים החדשים ומפלגות הימין העולות היא הכוונה לצמצם את הזכויות הללו במטרה להשיב את אירופה לאירופה, כדברם.

מהגרים חוצים את הגבול בין אוסטריה להונגריה
LEONHARD FOEGER/רויטרס
להמשך הפוסט

רפורמת המיסוי של טראמפ: מהלך גאוני או הר של חוב?

הפחתת המסים הגדולה יכולה לתדלק את הכלכלה האמריקאית באמצעות חזרת חברות רבות לפעול בשטחה, והרחבת הצריכה של מעמד הביניים ■ מנגד, לתליית תקוות בתוצאות שאין כל ערובה שיקרו עלולה להיות משמעות הרסנית

רפורמת המיסוי של טראמפ היא אחד המהלכים הכלכליים הנועזים ביותר שהגה נשיא אמריקאי בשנים האחרונות. שיעור מס החברות בארה"ב צפוי, על פי התוכנית, לצנוח מ-35% כיום ל-20% בלבד וארה"ב תחזור להיות מוקד משיכה להתאגדות של חברות חדשות ולהעתקת חברות אמריקאיות שנדדו לארצות אחרות בחזרה לארה"ב.

אין ספק שהנשיא טראמפ מנסה לממש הבטחות שנתן לבוחרים שלו, וביניהם אלפים ממעמד הפועלים והתעשיות הכבדות והמסורתיות של המשק האמריקאי, בוחרים שראו בטראמפ את הפוטנציאל לשינוי במדיניות ומעבר לעידוד עסקים אגרסיבי. ציבור רחב שרואה בטראמפ יזם ואיש עסקים מצליח, בטח בהבטחותיו ונתן לו את קולו. המהלך של טראמפ מיטיב כבר בטווח הקצר עם שוק המניות ומספק את הדלק לעידוד ההשקעה בחברות אמריקאיות, שהרי יישום הרפורמה, היה ותיושם, צפויה לעודד חזרה לארה"ב של חברות שנטשו את ארה"ב או צמצמו את הפעילות בארה"ב בשל המיסוי הגבוה ולתרום לעליה משמעותית ברווחיות החברות האמריקאיות עם הירידה החדה בתשלומי המסים.

טראמפ, עם אשתו מלניה ובנו בארון, מסתכל על השמש בעת ליקוי החמה, באוגוסט
KEVIN LAMARQUE/רויטרס
להמשך הפוסט

קובעי המדיניות נדרשים להתוות את גורלה של התעשייה המסורתית

אנו ניצבים בפני מציאות שבה, לנגד עינינו, הולך ויורד משקל תעשיית הייצור בתוצר המקומי. ראוי שהתהליך יתרחש בהדרגה, ויאפשר לכלל הפעילים במשק - בתעשייה, במלאכה בשירותים ובמסחר - להסתגל בהדרגה לשינויים

בפני מקבלי ההחלטות במשרד האוצר עומדים אתגרים לא פשוטים, וביניהם הבחירה לאיזו תעשייה לסייע – להיי-טק הצומח והפורח או לתעשיינים, המייצגים ברובם את הכלכלה הישנה ואת תושבי הפריפריה. על פניו, האינטואיציה אומרת שראוי לתת לעקרונות הכלכליים לבוא לידי ביטוי, כאשר כוחות השוק הם שיכתיבו את עתיד התעשייה ואת משקלה בכלכלה הישראלית החדשה.

ואמנם, אנו ניצבים בפני מציאות שבה, לנגד עינינו, הולך ויורד משקל התעשייה המסורתית בתוצר המקומי. בעולם שבו רק גודלו של הערך המוסף ורמת שולי הרווח מכריעים את עתיד ענפי הייצור - ברור לכל כי התעשייה המקומית מאבדת אט אט את היתרון שלה. האם מדובר בגזירת כיליון, בדומה לזו שניחתה בעבר על יצרני הקרח עם המצאת המקרר? או שמא באמצעים מלאכותיים נשמר את התעשייה המקומית, כאשר המהפכה הטכנולוגית הגלובלית מכתיבה כיבוש חלקים נרחבים מהתעשייה על ידי העולם הדיגיטלי, בעוד בזירה המקומית ימשיך לשלוט המימד האנלוגי?

מערכת השקיה בטפטוף של חברת "נטפים", שבה נעשה שימוש בקניה
משה ברין
להמשך הפוסט

הזינוק במניית הבנק המרכזי בשווייץ - והאם קרוב היום שבו יונפק בנק ישראל?

העובדה שאחת המניות הכי מדוברות ורותחות בשווקים הפיננסים היא מניית הבנק השוויצי מעלה את השאלה - האם הגיע הזמן שגם בנק ישראל ילך בעקבות הבנקים המרכזיים וינפיק מניות?

אחת המניות הכי מדוברות ורותחות בשווקים הפיננסים היא מניית הבנק המרכזי של שווייץ (SNB - Swiss National Bank). כן, אני בטוח שחלק מהקוראים מופתעים בכלל מעצם העובדה שבנק מרכזי מונפק בבורסה והופך לפחות באופן חלקי – לתאגיד ציבורי, אך בשנה האחרונה זינקה מניית הבנק ביותר מ-100%.

הבנק נוסד לפני יותר מ-100 שנים, כחברה משותפת ומניותיו נסחרות בבורסה של שווייץ. 48% מבעלי המניות הם משקיעים פרטיים, אך כמובן שהשליטה בבנק שייכת עדיין למוסדות הממשלה - וכך היא תישאר.

הבנק המרכזי בשוויץ
ARND WIEGMANN/רויטרס
להמשך הפוסט

המחקר שמעורר סערה בשוקי ההון: מה עדיף - נדל"ן או מניות?

אחת השאלות האהובות על מנהלי השקעות מקבלת במה במחקר חדש, והתשובות לה יכולות לעניין גם את משקי הבית בישראל

מחקר אקדמי שהתפרסם לאחרונה מעורר הדים ברחבי העולם סביב אחת השאלות שמנהלי השקעות אוהבים לדון בהם: במה היה כדאי יותר להשקיע - איגרות חוב, נדל"ן למגורים או מניות? המאמר "The Rate of Return on Everything, 1870–2015" מבקש להבין איזה מהנכסים מניב תשואה עודפת על פני התקופה הארוכה ביותר שעל בסיסה יש נתונים מהימנים. המחקר דן בכמה שאלות נוספות שהן הבסיס לניהול של כל תיק השקעות, ויהיו מעניינות עבור מנהלי עושר, מתכננים פיננסים - וכל משק בית במדינת ישראל ובעולם.

כדי לענות על השאלות הללו, החוקרים דמיטרי קובשינוב, קטרינה קנול ואוסקר ג'ורדה אספו נתוני מחירי הנדל"ן ב-16 מדינות מערביות ברחבי העולם לאורך 150 שנה. עצם המשימה להביא נתונים מתקופות כה קדומות הוא אתגר גדול מאוד, ולכן מדובר במחקר מורכב. המחקר לא דגם נתונים מישראל ואינו מדבר באופן ספציפי על שוק המניות המקומי או על מחירי הנדל"ן בארץ.

ערימת מטבעות ונבט
Dreamstime
להמשך הפוסט

המשבר בטבע חושף את המשק לסכנת ריכוזיות היצוא

העובדה שעשר חברות אחראיות ל-50% מהיצוא יוצרת מציאות שבה משבר ניהולי או כלכלי בכל אחת מחברות הענק הללו, או בשתיים מהן במקביל, יגרור לפגיעה בכלכלה הישראלית ■ הפתרון - להפסיק לעודד את תרבות האקזיטים

ב-2009 פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לראשונה סקירה המתייחסת למונח "ריכוזיות היצוא". אז, בימים של משבר הסאב-פריים וקריסת חברות ענק, ימים שבהם המשבר הפיננסי העולמי עלה לכותרות מדי יום, היה נראה כי יש בשורה של ממש. באותה סקירה דובר על 50 חברות ישראליות שאחראיות ליותר מ-50% מהיצוא הישראלי. אם נשפוט לרגע, נראה שגם אם חברה אחת או שתיים היו סופגות מהלומה באותם ימים, נראה היה שהפגיעה בכלכלה הישראלית לא היתה אנושה.

כמעט 10 שנים חלפו והמצב החמיר מאוד. ב-2015 נרשם שיא בריכוזיות היצוא הישראלי. כעיקרון, ככל שהיצוא ריכוזי יותר, כך חשוף המשק למשבר שינבע ממצבה הכלכלי הקשה של חברה בודדת. עם זאת, במקום 50 חברות שאחראיות ל-50% מהיצוא הישראלי, כעת יש 10 חברות שאחראיות ל-50% מהיצוא.

מפעל טבע־טק ברמת חובב. "העובדים אינם צריכים לשלם על ההשקעות הכושלות"
אליהו הרשקוביץ
להמשך הפוסט