הקסם של ריבית דריבית: איך מרוויחים פי 100 על ההשקעה

כשמשקיעים בחברות לטווח ארוך, יש מדד אחד חשוב שחייבים להסתכל עליו. הוא יכול לעשות את ההבדל בין רווח מכובד אך צנוע - לרווח עצום שמשנה את המשחק

יואב זליקוביץ
יואב זליקוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קסם. הבדל עצום ברווחים
קסם. הבדל עצום ברווחיםקרדיט: Chris Pizzello/אי־פי

נפתח בשאלה: מהו המדד העיקרי שאמור להנחות אותנו בבואנו להשקיע במניה לטווח הארוך? איכות המניה? מחירה? גודלה? אין ספק שאלו מדדים חשובים, אך בנתיב ההשקעות שבו אנו עוסקים - זה שבו רכישת מניה של חברה הופכת אותנו לשותפים בה לשנים רבות - הכרחי להשתמש במדד מסוג אחר. עלינו להתבונן במדיניות ה-Capital Allocation (הקצאת הון) של הנהלת החברה. מהו המדד זה ומדוע הוא כל כך חשוב?

ניהול נבון של הקצאות ההון באופן הנושא פירות הינו אחד התפקידים החשובים ביותר של הנהלת כל חברה השואפת להצליח. מונח זה מתייחס לאופן שבו הנהלת החברה מבצעת את השקעותיה, ובעיקר לשימוש שהיא עושה ברווחי החברה (בהנחה שיש כאלה).

שטרותצילום: אוליבייה פיטוסי

נתחיל בכמה תרחישים היפותטיים.

1. לחברה מסוימת יש במאזן 1,000 שקל, והיא מפיקה רווח שנתי של 20% ביחס לקרן בלבד - כלומר מרוויחה 200 שקל כל שנה (1,000 כפול 0.2). כיצד ייראה הונה של חברה זו לאחר 10 שנים, בהנחה שהיא לא מחלקת דיווידנדים? התחלנו עם קרן של 1,000 שקל, שאליה התווספו רווחים בגובה 200 שקל בכל שנה, כלומר 2,000 שקל בעשור. אם כן, ההון של החברה בחלוף 10 שנים יסתכם ב-3,000 שקל. על פניו, רווח נאה.

2. כעת נכניס שינוי בתרחיש שתואר, ונניח שהנהלת החברה מחליטה מלכתחילה להשקיע מחדש את כל רווחיה השנתיים, ושגם עליהם היא מצליחה להרוויח 20% בריבית שנתית. אם כן, בתום השנה השנייה הונה של החברה יורכב מקרן של 1,000 שקל, 200 שקל רווח ו-40 שקל רווח על הרווח - סה"כ 1440 שקל. לפי חישוב דומה, בתום השנה השלישית יהיו בקופתה 1728 שקל, וכן הלאה. וראו איזה פלא - בתום השנה העשירית ההון של החברה יגיע לשווי של 6191 ש"ח.

הדוגמאות האלה מראות את ההבדל העצום ברווחים בין מדיניות של השגת ריבית פשוטה, לבין מדיניות של השגת ריבית דריבית. בתרחיש השני, הודות להשקעת הרווחים המצטברים, הכפילה החברה את הונה פי יותר מ-6, לעומת הכפלה פי 3 בלבד בתרחיש הראשון. היצמדות למדיניות של השגת ריבית דריבית גם בשנים שהבאות תביא לכך שבתום 15 שנה יוכפל הון החברה פי חמישה-עשר, ובתום 25 שנה - פי מאה!

3. הבה נבחן עתה תרחיש ביניים, שבו הנהלת החברה משקיעה רק רבע מרווחיה השנתיים. בתום השנה השנייה הונה של החברה יורכב מקרן של 1,000 שקל, רווח של 200 שקל על הקרן ורווח של 20 שקלים על רווחי השנה הראשונה - 1420 שקל סך הכל. בתום השנה השלישית יגיע הונה של החברה ל-1651 שקל, ובתום השנה העשירית שוויו של ההון יהיה 3625.8 שקל. סכום זה אמנם גבוה מ-3,000 השקלים מהתרחיש הראשון, אך נמוך משמעותית מהסכום של 6,191 שקל שהושג בתרחיש השני.

וורן באפטצילום: רויטרס

תרחישים אלה וניתוח ההבדל ביניהן אינם היפותטיים כלל כשבוחנים את ביצועיו של וורן באפט והחברה שלו, ברקשייר התאוויי. משקיע דגול זה, שהשיג תשואה שנתית ממוצעת של 20%, הגדיל את הונו באמצעות השקעה מחדש של רווחיו באופן קבוע ומתמיד, לפי הדגם של התרחיש השני, במשך למעלה מ-50 שנה. מדיניות הקצאת הון יצירתית זו היא הסיבה העיקרית לצמיחת שווי השוק של ברקשייר מ-22 מיליון דולר ב-1965 ל-300 מיליארד דולר כיום. צמיחה חסרת תקדים זו בערכה של החברה לא היתה מושגת אם באפט היה בוחר לחלק את רווחיו כדיווידנדים במקום להשקיע אותם מחדש.

מדיניות של דגירה על הרווחים או של השקעה מחדש רק של חלק קטן מהם (כמו בתרחיש הראשון והשלישי, בהתאמה) מונעות מחברות שונות ברחבי העולם ומקופות גמל ותוכניות חיסכון למיניהן למצות את פוטנציאל הרווחים הגדול שלהן בנתיב רב-העוצמה של ריבית דריבית. מציאות זו לא רק מונעת מגופים אלה להתקרב להישגיהן של ברקשייר וחברות דומות, אלא גם - ובעיקר - פוגעת משמעותית ברווחים הפוטנציאליים של כל המשקיעים בגופים אלה.

זו החשיבות הגדולה של האופן שבו חברה משקיעה את ההון שהיא צוברת. בפוסט הבא נבחן לעומק את נושא הקצאת ההון, ונראה כיצד מבצעים אותו כהלכה.

יואב זליקוביץ

יואב זליקוביץ | רווחים במחשבה תחילה

משווק השקעות עצמאי בעל רישיון מרשות ני"ע, בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במנהל עסקים ומימון מאוניברסיטת בר אילן. כיום משמש כיועץ לקרן גידור תבור קפיטל ולקרן הנאמנות "איילון מניות גלובאלי", ועשוי להחזיק (עבור עצמי או לקוחותיי)  במניות שאני ממליץ עליהן בבלוג.

נולדתי בישראל, גדלתי וחונכתי בארה"ב, ולאחר לימודי תיכון חזרתי ארצה לעשות שירות צבאי מלא. את האהבה שלי לתחום שוק ההון גיליתי תוך כדי עבודה כעו"ד בתחום המסחרי וקריאת ספרות רבה בנושאי השקעות. 

השיטה שאימצתי נקראת value investing והיא מבוססת על משנתם של וורן באפט והמורה היהודי שלו, בנג'מין גרהאם. עיקרה של השיטה הוא להשקיע בעסקים טובים לטווח הארוך, לא להיות מושפע מהתנודתיות הרבה של שוק המניות, ובמיוחד, ליהנות מהמנגנון רב-העוצמה של ריבית דריבית.

אני מעדיף תמיד את ההשקעה הזולה והכדאית יותר על פני ההשקעה "הפופולרית-לוהטת". אני משקיע בחברות שעל פי בדיקתי מתייחסות לבעלי מניות כאל שותפים ולא כאל מקור כספי בלבד עבור החברה.

המייל של יואב: yoav@yszinvest.com

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker