בואו נעשה את כל הניסויים בבני אדם רק על סטודנטים, זה בטח יעבוד

חוקרים כמובן לא יכולים לבצע את המחקר שלהם על כל אדם ואדם בכדור הארץ, אולם חשוב שקבוצת הנבדקים תייצג נאמנה את האנושות, כדי שנוכל להכליל כמו שצריך, אחרת עשויה להיווצר הטיה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סטודנטים

הרבה מאוד חוקרים מעולם המוח מבצעים ניסויים על בני אדם. זו אחת הדרכים הישירות שיש לנו לבדוק את ההתנהגות אנושית במצבים שונים, ואף להצליח לקבל מידע על יכולות שכליות. אבל סביב המחקר הזה מרחפת הטיה בעייתית שחוקרים רבים מעדיפים להתעלם ממנה, על אף שהיא עשויה להשפיע תוצאות המחקר הרבה יותר ממה שנדמה לנו.

ב-2010 פירסמו שלושה חוקרים קנדים מאמר מטלטל. הם הראו ש-96% מהמחקרים על בני אדם שמתפרסמים בכתבי עת פסיכולוגיים מובילים מגייסים למחקרים רק סטודנטים ממדינות מפותחות כמו ארה"ב, אוסטרליה ובריטניה, שהאוכלוסיה שלהם מהווה בסך הכל 12% מאוכלוסיית העולם. 

החוקרים כמובן לא יכולים לבצע את המחקר שלהם על כל אדם ואדם בכדור הארץ, אולם חשוב שקבוצת הנבדקים תייצג נאמנה את האנושות, כדי שנוכל להכליל כמו שצריך, אחרת עשויה להיווצר הטיה. כך לדוגמה, כ-14% מהאוכלוסייה בארה"ב מעשנת סיגריות. תארו לעצמכם שכל הניסויים שייערכו בארה"ב יתבצעו רק על מעשני סיגריות. בלא מעט מחקרים תהיה צפויה להיווצר הטיה, ואני בטוח שאתם יכולים לחשוב על שאלות שאם יבחנו אותן על מעשני סיגריות, התוצאה צפויה להיות שונה מאשר אם יבחנו אותן על כלל האוכלוסייה.

אם נחזור לאותה תת קבוצה שעליה מתבצעים רוב המחקרים, גם להם יש מאפיינים שמבדילים אותם משאר העולם, ולכן כאשר מסתכלים רק עליהם, יש סיכוי שנקבל תוצאות מוטות. החוקרים קראו להם בראשי התיבות WEIRD ("מוזרים"), שמגדירים חמישה מאפיינים שנכונים להם, אבל לא לרוב העולם: הם מערביים, קיבלו חינוך רב, חיים במדינות מתועשות ודמוקרטיות, והם עשירים ביחס לשאר העולם. 

לא מעט מההתנהגות שלנו היא תלויית תרבות, ולכן ממש לא מפתיע שאורח חיים מערבי ישנה את התוצאות של הרבה ניסויים. מאז פרסום המאמר יצאו עוד ועוד מחקרים שבהם נבדקי WEIRD מתנהגים אחרת מנבדקים אחרים, אבל מה שמפתיע הוא שלפעמים רואים שוני בתוצאות גם בניסויים שבהם לא היינו מדמיינים שיש אפקט תרבותי. כך למשל, אשליית מולר-לייר מציגה שני קווים זהים באורכם שתחומים בחצים. כנראה שכולכם רואים את הקו שתחום ב"חיצים הפוכים" כארוך יותר, אבל בתרבויות שבטיות שונות, כמו בני הסאן באפריקה, איש לא יחשוב שיש הבדל בין אורכי הקווים. ייתכן שהסיבה לכך נובעת מחיים במבנים סגורים ומרובעים, שבהם הצורות האלה בעצם מעידות על פרספקטיבה שונה. כלומר, אפילו הדרך שבה אנחנו תופשים גירויים פשוטים כמו קווים מושפעת מהתרבות שלנו.

אפקט מולר-ליירצילום: ויקימדיה

אלא שהמצב אפילו מוטה הרבה יותר. משום שברוב המוחלט של המקרים, הנבדקים שמגיעים לניסויים הם לא סתם בני אדם מהרחוב, אלא סטודנטים, ולרוב אפילו סטודנטים במקצועות שבהם עורכים את הניסויים. למעשה, לסטודנט בארה"ב יש סיכוי של פי 4,000 יותר להיות מגויס למחקר מאדם אחר שאינו סטודנט. בארץ המצב לא שונה, כמעט בכל אוניברסיטה, למשל, מחייבים את הסטודנטים לפסיכולוגיה להשתתף במחקרים כתנאי לקבלת התואר (באוניברסיטת תל אביב, למשל, מדובר על 15 שעות לכל סטודנט), ובכך יוצרים מצב שבו רוב הניסויים בבני אדם מתבצעים על סטודנטים. 

כדי לאפיין את הסיבות שבגללן האוכלוסייה המצומצמת הזו לא מייצגת את כלל העולם, הומצאו ראשי התיבות MYOPIC ("קצרי רואי"), שמעידים שסטודנטים במדינות מפותחות הם קודם כל אוכלוסייה מאוד מטריאליסטית, בניגוד לרוב העולם שרואה ברוחניות תפקיד מהותי בחייו. הם גם צעירים, גם ביחס לבני גילם שאינם MYOPIC, משום שבזמן שהם עדיין רווקים, ברוב העולם יהיו לבני גילם משפחות ענפות. הם שמים את עצמם במרכז, ולא מחויבים קודם כל, לדוגמה, לאיזושהי מסגרת שבטית. מטרתם המרכזית היא למצוא כמה שיותר הנאות. פעמים רבות הם מבודדים חברתית, וחיים במסגרות כמו מעונות שבהם חיים רק עוד MYOPIC כמותם ואין להם הרבה אינטרקציה עם אנשים מסוגים אחרים. הם צרכנים גדולים מאוד, ואורח החיים שלהם הוא יושבני.

מאז שהמחקר המקורי יצא, הוא עשה הרבה מאוד רעש בעולם. כאמור, יותר ויותר תוצאות התגלו כבעייתיות בגלל הטיית ה-WEIRD. אין כיום סטודנט אחד לפסיכולוגיה שלא לומד על ההטיה הזו. אך האם בשטח התוצאות משתנות? ובכן, לא כל כך. מחקר שיצא ב-2018, שמונה שנים לאחר המחקר המקורי, מצא שעדיין 80% מהנבדקים הם נבדקי WEIRD. כך שיש לנו עוד דרך ארוכה לעבור.

סיור מוחות

יואב מה-טוב | סיור מוחות

יואב מה-טוב הוא חוקר במרכז למדעי המוח באוניברסיטה העברית. מעביר קורסים והרצאות העשרתיות לכל הגילים במטרה לחשוף את עולם מדעי המוח בצורה חווייתית גם למי שלא למד את הנושא מעולם. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker