על חורף, מחלות, דיכאון ועצים נשירים, או: מה קורה במוח כשאנחנו חולים?

כשאנחנו חולים אנחנו מפגינים התנהגות חולי: חוסר תיאבון, שינה מרובה וחוסר רצון לצאת או לדבר עם אנשים אחרים. למה זה קורה?

מוח
יואב מה-טוב
גבר מצונן
צילום: Getty Images IL

החורף הוא הזדמנות מצוינת ללמוד דבר או שניים על המוח. למשל, אם ייצא לכם להתבונן בעצים נשירים, תוכלו לשים לב שהם נראים ממש כמו תאי עצב. תאי העצב, הנוירונים, הם יצורים חריגים מאוד בגוף האדם. כל מי שלמד ביולוגיה בתיכון ראה אי פעם ציור של "תא קלאסי": קטן, עגלגל, בעל צורה מוגדרת. אולם לתאי העצב יש צורות מוזרות מאוד. הם שולחים שלוחות ענק שמסתעפות עוד ועוד, ונראות ממש כמו ענפים של עץ שנעשים צרים יותר ויותר.

באמצעות הענפים האלה מצליחים תאי העצב להגיע למקומות רבים שבהם נמצאים תאי עצב אחרים, ששולחים גם הם את שלוחותיהם לכל עבר. נקודות החיבור הללו מאפשרות לתאי העצב לדבר זה עם זה, להעביר מידע, ובעצם בצורה הזו המוח פועל כדי לעבד את תמונת המצב ולקבל החלטות מה לעשות הלאה.

עץ נשיר
עץ נשיר

השלוחות של תאי העצב יכולות להיות ענקיות (בהשוואה לגדלים רגילים בביולוגיה), למשל: תא העצב שיוצא מחוט השדרה ומפעיל את השרירים בכף הרגל שלנו שולח שלוחה שאורכה הוא כמטר שלם, פי מיליון יותר מקוטרו של תא ממוצע בגוף שלנו.

תאי עצב במוח
תאי עצב במוחצילום: wikimedia

ואם כבר חורף, חלקכם בוודאי קורא את הטור הזה מהמיטה, עם ערימות של טישו ותרופות ליד, אחרי שהודעתם בעבודה שאתם חולים היום ולא תוכלו להגיע. ייתכן שאתם גם סובלים ממצב רוח ירוד, חוסר תיאבון וחוסר חשק לעשות שום דבר או לדבר עם אף אחד. נשמע מוכר? ובכן, יש קשר בין השניים, ויש לכך סיבה טובה.

תאי מערכת החיסון מפרישים חלבונים בשם ציטוקינים, שמשמשים את מערכת החיסון להעברת מידע בין תאים ולגיוס "תגבורת" כדי להתמודד עם פולשים. ציטוקין מסוים בשם IL-1 נקלט בעצבים שהמוח שולח אל האיברים הפנימיים בגוף, והוא זה שמפעיל את התנהגות החולי. מחקרים מראים שכשפוגעים ב-IL-1 בעכברים חולים, הם חוזרים להיות פעילים וחברתיים, במקום להפגין התנהגות חולי.

ההיגיון שמאחורי התנהגות החולי הוא שהישארות במקום אחד מוגן מאפשרת למערכת החיסונית שלנו להילחם במחלה, במקום לבזבז משאבים יקרים על תהליכים אחרים. בנוסף, מפגש עם אנשים אחרים מגביר את הסיכוי שנדביק אותם.

למרות שמדובר בהתנהגות נורמלית במקרה של נגיף חולף, במקרה אחר מדובר בהתנהגות שמזכירה הפרעה שמהווה אתגר של ממש בעולם של מדעי המוח: דיכאון, שמאופיין גם הוא באובדן תיאבון והתנהגות פסיבית ומסתגרת.

האם יש קשר בין השניים? בשנים האחרונות מדענים גילו שורה של תופעות חיסוניות שמופיעות גם בדיכאון: החל מיצירת דלקות ועד לעלייה בהפרשת ציטוקינים בזמן תגובה דיכאונית. לצד זאת, מסתבר שכמה מהתרופות שמשמשות לטיפול בדיכאון, דוגמת מעכבי SSRI, מדכאות במידה מסוימת את פעילות המערכת החיסונית. ייתכן שכך הן משנות את האותות שמערכת החיסון שולחת למוח, ומשבשות את התגובה הדיכאונית שמתרחשת במוח כתוצאה מכך.

מוח

יואב מה-טוב | |סיור מוחות

יואב מה-טוב, דוקטורנט למדעי המוח מהאוניברסיטה העברית ואיש תוכן ב"פרויקט המוח האנושי" של האיחוד האירופי. מעביר הרצאות העשרתיות לכל הגילאים במטרה לחשוף את עולם מדעי המוח בצורה חווייתית גם למי שלא למד את הנושא מעולם. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker