מראה מראה שעל הקיר: מה אפשר ללמוד על בעלי חיים שמזהים את עצמם במראה? - סיור מוחות - הבלוג של יואב מה-טוב - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מראה מראה שעל הקיר: מה אפשר ללמוד על בעלי חיים שמזהים את עצמם במראה?

מבחן המראה שייסד הפסיכולוג גורדון גאלופ ג'וניור נועד לבדוק אם חיה מסוימת מזהה את עצמה במראה, ואם כן, אזי יש לה תחושת "עצמיות". ואולם, ממצאים חדשים מערערים את ההנחה שעומדת בבסיס המבחן

קוף
Biosphoto

הרשת מלאה בסרטונים משעשעים של בעלי חיים שמסתכלים על עצמם במראה ומנסים להבין מי זה היצור המעניין הזה, שנמצא שם בצד השני. פעוטות מתחילים לזהות את ההשתקפות שלהם במראה בתור הם עצמם כשהם בערך בני 18-15 חודשים. אך מה לגבי בעלי חיים? כדי לנסות לענות על כך, הפסיכולוג גורדון גאלופ ג'וניור ייסד ב-1970 את "מבחן המראה".

הרעיון של המבחן פשוט: מציירים כתם צבעוני, כזה שלא ניתן לזהות באמצעות חושים אחרים, במקום בולט על חיה מסוימת, ומעמידים אותה מול מראה. אם אותה חיה מתנהגת כאילו היא מנסה לנקות או להוריד את אותו הכתם, היא עברה את מבחן המראה: מה שמעיד על כך שהיא זיהתה שהדמות במראה זו היא עצמה, ולפי גאלופ, הדבר מעיד על כך שיש לה תחושת "עצמיות" והיא מסוגלת לזהות את עצמה בתוך העולם.

חיות נגד המראה - דלג

רוב ההומונידיים, קופי האדם הגדולים, בהם השימפנזה, הבונובו והאורנג אוטן, עוברים את המבחן, בעוד קופים ממשפחות אחרות כמו הגיבון והמקוק - לא, וגם לא בעלי חיים רבים כמו כלבים, פנדות, חתולים ותמנונים. גאלופ האמין שמדובר בשינוי אבולוציוני שהיה חלק בתהליך שהפך את משפחת המינים שלנו להיות אינטיליגנטית יותר.

אולם עם השנים התגלה שישנם בעלי חיים אחרים שכן עוברים את המבחן: הראשונים שהתגלו היו הדולפינן והקטלן (אורקה), שאומנם לא יכולים להסיר מעצמם את הנקודה, אבל בהחלט שמים לב לקיומה במראה, ומבצעים תמרונים כדי להיטיב ולראות אותה, מה שמעיד על כך שהם זיהו את הקשר בין עצמם לבין הדמות במראה. כמו כן, היתה גם עדות של פיל אסיאתי אחד שהצליח לעבור את המבחן. אלו בעלי חיים שאנחנו תופשים כאינטיליגנטיים.

אבל תתפלאו לשמוע שבשנים האחרונות התגלו אפילו תוצאות מפתיעות יותר. הצטברו ראיות על כך שישנן ציפורים שעוברות את המבחן, וכמוהן גם נמלים, וממש לאחרונה התפרסם מחקר שדיווח על דג ראשון שהצליח לעבור את המבחן, מין נקאי ממשפחת השפתונים בשם Labroides dimidiatus.

כל אלה מעלים את השאלה אם המבחן באמת משקף את מה שהוא מתיימר לבחון? יש הרבה ביקורות על המבחן. קודם כל, זהו מבחן שמסתמך על חוש הראייה, בעוד שאצל בעלי חיים רבים הוא בכלל לא חוש מרכזי, ולכן אין זה מפתיע שהעיבוד שלו לא יהיה מפותח כל כך ולא נכון לשפוט את יכולת זיהוי העצמי שלהם לפי תגובה למראה. בנוסף, ממצאים מגורילות הראו שחלקן לא עוברות את המבחן (על אף שמדובר על חיה שקרובה מאוד לאדם, יותר מהאורנג אוטן, שכן עובר), ויש המסבירים זאת בכך שמבט בעיניים נחשב אצל גורילות להתנהגות אגרסיבית, ולכן אין להן את אותה ההזדמנות לתהות על קנקנה של הדמות במראה.

ממצאים מפתיעים מאוד מראים שאפילו בני אדם לא בהכרח עוברים את המבחן! היו כמה מחקרים שדיווחו שפעוטות מאפריקה, לדוגמה, מצליחים הרבה פחות טוב במבחן בהשוואה למקביליהם בעולם המערבי, עד כדי כך שלעתים ילדים בגיל שש לא עוברים את המבחן. האם זה אומר שהם לא מזהים את עצמם במראה? לא בהכרח. במבדקי מודעות עצמית אחרים הם מראים תוצאות תקינות, וחוקרים רבים טוענים שההבדל בהתנהגות נעוץ בשוני בחינוך ובתרבות, מה שמעלה את ההשערה שישנם בעלי חיים שמזהים את הכתם במראה, אבל פשוט לא מייחסים לכך כל חשיבות, ולנו, כצופים מהצד, נראה שהם לא מזהים את עצמם.

אך עם זאת, כנראה שמושג ה"עצמי" הוא לא עניין של "יש" מול "אין", ייתכן שיש בו הדרגתיות. הרי לבעלי חיים רבים יש איזושהי יכולת להבדיל את עצמם מהסביבה: כלבים מזהים את הריח שלהם מול ריחות של כלבים אחרים; ציפורי שיר את השירים שלהן; וחוש הפרופריוצפציה, שנפוץ בקרב חולייתנים, מאפשר לנו לדעת היכן נמצאים איברי הגוף שלנו בכל רגע נתון גם בלי שנסתכל עליהם.

כל אלה נותנים מידה מסוימת של הבנת ה"עצמי", אבל אולי יש מרחק מה בינם לבין ההסתכלות הפילוסופית על משמעות התודעה העצמית האנושית ושל התנהגויות ויכולות שנגזרות ממנה. לכן, גם אם חיה מסוימת לא מסוגלת לזהות את עצמה במראה, אין זה בהכרח אומר שאין לה מידה מסוימת של עצמיות או יכולת להבין מי היא.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#