בין פילים לעטלפים: למה כל חיה זקוקה לכמות שונה של שינה? - סיור מוחות - הבלוג של יואב מה-טוב - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בין פילים לעטלפים: למה כל חיה זקוקה לכמות שונה של שינה?

בלי שינה אי אפשר לחיות, אבל אנחנו עדיין לא יודעים מה הסיבה שבגללה חשוב לישון, או למה חיות שונות זקוקות למספר שעות שינה שונה. לכבוד בואה לארץ של חוקרת המוח סוזנה הרקולנו-האוזל, ניתן את ההסבר שלה

פיל בן כשנה בבית יתומים לפילים בניירובי שבקניה, בחודש שעבר. בדרום אפריקה חיים כ-80% מהקרנפים בעולם
AFP

תהיתם לעצמכם פעם למה יש בעלי חיים, כמו למשל פילים, שיכולים להסתדר רק עם כשלוש שעות שינה בלילה, בעוד אחרים, כמו עטלפים מסוימים, ישנים קרוב לעשרים שעות ביממה? אנחנו עדיין לא יודעים את התשובה לכך, יש המסבירים זאת בשיקולי ניצול אנרגיה, או קצב חילוף החומרים השונה בין בעלי חיים שונים, אך לרגל בואה לארץ של סוזנה הרקולנו-האוזל, חוקרת מוח חשובה שהיא גם הברזילאית הראשונה שהעבירה הרצאת TED, אתן כאן את ההסבר שלה, שהוא לא פחות מעניין ומפתיע.

חשוב להבין שעל אף שהתחום נחקר כבר המון המון שנים, ואף שברור לכולם שבלי שינה אי אפשר לחיות, אנחנו עדיין לא יודעים מה הסיבה שבגללה חשוב לישון. ישנם מחקרים שיכולים להעיד על כך שהמוח מחדש מאגרים ומנקה פסולת בזמן הזה, ויש שמראים ששינה חשובה ללמידה וזיכרון, אבל עדיין אין לנו הסבר מספק לשאלה הכל כך חשובה הזו.

הרצאת טד של סוזנה הרקולנו-האוזל - דלג

מחקר מעניין שיצא ב-2013 עוסק בנוזל המוח-שדרתי (CSF). זהו הנוזל שמקיף את המוח, ובין היתר משמש כבולם זעזועים, וכמו כן מאחר שהוא עוטף את המוח, הרבה חומרים שהתאים מפרישים מגיעים לנוזל הזה ומתנקזים החוצה. במחקר הסתבר שבזמן שינה החלל בו הנוזל זורם מתרחב, ומאפשר לו להגיע למקומות רבים ולזרום בקצב גבוה יותר. אפשר לשער שבכך הנוזל מנקה בזמן השינה את הפסולת שהמוח צובר לאורך היום ומאפשר לו להגיע ליום החדש נקי ורענן.

הרוקלנו-האוזל חוקרת הבדלים במוח בין בעלי חיים רבים. היא מצאה דבר מעניין: ככל שבעל חיים ישן פחות, כך צפיפות תאי העצב ושטח הפנים של המוח גדלים יותר. כלומר: אצל בעלי חיים שזקוקים למעט שעות שינה, חלקים גדולים יותר של המוח נושקים לנוזל מוח השדרה גם בזמן ערות. הטענה שלה היא שאצל החיות האלה הנוזל מנקז יותר מהפסולת שנצברה גם כשהחיה ערה (כי חלקים גדולים יותר מהמוח חשופים אליו), והיא בעצם זקוקה לפחות שעות שינה כדי לחדש מצברים.

כשבעל חיים זקוק לפחות שעות שינה, הוא יכול לנצל את זמן הערות החדש כדי לאכול יותר, ובכך לצבור יותר אנרגיה. יותר אנרגיה יכולה לאפשר לו לפתח מוח גדול יותר (שכאמור, צורך המון משאבים), דבר שיכול להוביל לעלייה בשטח הפנים שפונה לנוזל המוח-שדרתי, ליותר ניקוי פסולת תוך כדי היום ולצורך בפחות ופחות שעות שינה, ועל הדרך, מוח גדול יותר יכול להיות הטריגר לפיתוח אינטיליגנציה גבוהה יותר, שיכולה להוביל לפיתוח טכנולוגיות וגילוי תגליות שיעזרו למין כולו לשרוד ולשגשג.

האם זה היה התהליך שבזכותו המוח כל כך גדל? האם לכמות שעות השינה של בעלי חיים שונים יש השפעה על גודל המוח שלהם? זוהי רק תיאוריה, וצריך לזכור שעדיין איננו יודעים מה הסיבה האמיתית שבגללה אנחנו ישנים, כך שממש לא ניתן להגיד בוודאות. אך עם זאת, אין ספק שמדובר בתיאוריה מעניינת.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מטוסי 737 חונים במפעל בואינג

להלאים את בואינג? זה כבר לא בשמיים

הלאמת בואינג עדיין רחוקה, אבל ההסתברות לכך כבר אינה אפסית — והדבר לא נמצא בשליטת החברה ■ הבעיה הגדולה של בואינג היא ברצפת הייצור: יש לה מחויבות לעובדים ולספקי משנה, כך שהיא מייצרת בכל חודש 40 מטוסי 737 מקס בעלות של 50 מיליון דולר למטוס

גרף השקעה

הצלחה בהשקעות חבויה בהבנה ולא בפיזור

השקעה במניות איננה מדע מדויק. תמיד צריך פיזור מינימלי, אולם התוצאה הסופית לא תלויה בפיזור אלא בממוצע ההצלחות לעומת ממוצע הכישלונות ■ קחו לדוגמה את S&P500, מדד המפוזר על פני 500 המניות המובילות בעולם, ועדיין ב-2009-2007 השלים המדד ירידה של 50%

כתבות שאולי פיספסתם

*#