לטעום צלילים ולהריח מספרים: מה קורה במוחם של סינסתזים? - סיור מוחות - הבלוג של יואב מה-טוב - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לטעום צלילים ולהריח מספרים: מה קורה במוחם של סינסתזים?

עירוב חושים היא תופעה ייחודית שחווים אותה 4%-2% מהאוכלוסייה. שתי תיאוריות מובילות מנסות להסביר למה זה קורה

אבקה צבעונית באוויר
Getty Images IL

ייתכן שנתקלתם בעבר באנשים שיש אצלם חיבור מאוד יוצא דופן בין חושים. לרוב מדובר בחיבור מאוד ספציפי, למשל אנשים שתופשים צלילים בצבע, או שהם מרגישים שלמספרים יש ריחות אופייניים. זוהי סינסתזיה, או בעברית - "עירוב חושים"; תופעה מעניינת וייחודית שחווים אותה 4%-2% מהאוכלוסייה.

יש משהו מיוחד מאוד בלתפוש את הספרה 6, לדוגמה, תמיד בצבע סגול. אנשים שלא חווים את זה לא תמיד מסוגלים להבין את התופעה, ואילו עבור סינסתזים מדובר בחלק אינטגרלי מהחיים.

סינסתזיה יכולה להופיע בשלבי ההתפתחות של המוח (מינקות עד ילדות), או בעקבות פגיעה במוח, בין אם מדובר בפגיעה פיזית (תאונה או גידול סרטני לדוגמה), או הרעלה של המוח (למשל על ידי שימוש בסמים). הגורמים התורשתיים עדיין לא ברורים. כנראה שלא מדובר רק בגן בודד, ומכיוון שתאומים זהים, שחולקים את אותו הדנ"א, יכולים להפגין סינסתזיה בצורות שונות, כנראה שמעורבים בתהליך גם גורמי בקרה שאנחנו עדיין לא יודעים לאפיין, למשל אפיגנטיקה.

מה בדיוק קורה במוח שגורם לסינסתזיה עדיין איננו יודעים בדיוק. ישנן שתי תיאוריות מובילות. הראשונה נוגעת למנגנון שנקרא "גיזום סינפטי". הסינפסות, להזכירכם, הן הנקודות שדרכן תאי העצב מדברים אחד עם השני. המוח "גוזם" (פשוטו כמשמעו) סינפסות ומשמיד אותן, זה קורה די הרבה בתהליך התפתחות המוח כדי שתהליכי החישוב שהמוח עושה יתבצעו באופן האופטימלי וכדי לחסוך באנרגיה. ייתכן שאצל סינסתזים משהו בתהליך הגיזום הסינפטי לא עובד כמו שצריך, ולכן חיבורים שונים בין אזורים שונים במוח, שאמורים היו "להיגזם", נשארו, והובילו להיווצרות קשרים שלא קיימים אצל אדם ממוצע. מבין התומכים בתיאוריה יש הטוענים כי בינקותנו כולנו סינסתזים, אולם בשלב מסוים הגיזום הסינפטי שלנו לוקח מאיתנו את היכולת המגניבה הזו.

איך זה לחיות עם סינסתזיה? - דלג

תיאוריה אחרת מדברת על פגיעה בתהליכי האינהיביציה במוח. התאים השונים מדברים אחד עם השני במגוון צורות. מידע שתא אחד שולח לתא אחר יכול לעורר את התא השני לפעילות, ובמקרה אחר, הוא יכול לדכא אותו. לרוב יש מעין איזון בין עוררות לדיכוי, אולם לפי התיאוריה הזו יש פגיעה בדיכוי במוח באופן ספציפי באזורים שקשורים לחושים. כך למשל, כשאנחנו משתמשים בחוש השמיעה, הדיכוי על חוש הטעם יכול להיפגע, ולגרום אצל אנשים מסוימים לתחושת טעם בזמן שהם שומעים משהו.

סינסתזיה לא מוגדרת כמחלה, וזאת מהסיבה הפשוטה שהיא לא פוגעת באורח החיים של מי שחווה אותה (אלא אם כן היא באה ביחד עם בעיות מוחיות אחרות שכן מוגדרות כמחלות), לעתים היא אפילו עוזרת. מעבר לחוויה המיוחדת ולהשפעות על יצירתיות, סינסתזיה יכולה לתרום לזכרון.

בניסוי מעניין הראו לקבוצה של נבדקים עם סינסתזיית צבע-מלה (שמקשרים בין צבעים למלים) ולקבוצה של נבדקי ביקורת שורה של תמונות, בין אם תמונות רגילות, פרקטלים או מלים. לאחר זמן מה התבצע מבחן זיכרון, שבו הנבדקים ראו שתי תמונות, אחת שהופיעה בסט הראשון ואחת שהיתה דומה לתמונה שהופיעה, והם נתבקשו להגיד איזו מהתמונות היתה בסט המקורי.

סינסתזים של צבע-מלה הצליחו במשימה הזו טוב יותר מאשר נבדקי ביקורת. לעומתם, סינסתזים של טעם-מלה לא הצליחו יותר מהממוצע. אפשר מכך ללמוד שלסינסתזים יש עוד יכולת לקודד ביעילות רבה יותר סיטואציה שמורכבת משני התחומים שביניהם הם קושרים. אפשר לראות את הקשר הזה כמו עוד אסוציאציה שעוזרת לזכור טוב יותר.

ולכל הסינסתזים באשר הם נאחל להמשיך וליהנות מהיכולת המיוחדת שלהם, לנו נותר רק לקנא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מפגינים מתפרעים במרכז פריז

כך משתמשת רוסיה ברשתות חברתיות ושכירי חרב כדי להבעיר את העולם

מלחמה היברידית מתמקדת בפגיעה ב"מרקם החברתי", על ידי התססה של קבוצות חתרניות לשלטון. הדבר נעשה על ידי תמיכה ישירה בקבוצות הללו, פיננסית והדרכתית, או על ידי מניפולציה של דעת הקהל במדינה בשביל שזו תפנה נגד השלטון

תכנות. סוכניות הנסיעות מעסיקות יותר מתכנתים מאשר סוכני נסיעות

אלגוריתמים הוגנים: כיצד מלמדים בינה מלאכותית לפעול ללא הטיות?

אלגוריתמי זיהוי פנים הגיעו לרמה מתקדמת מאוד ומיושמים במוצרים רבים, מחקר אקדמי הראה כי אחוזי הדיוק שלהם בגברים לבנים גבוהים ב-40% מאחוזי הדיוק שלהם בנשים שחורות ■ זו דוגמה אחת מני רבות להטיה מובנית באלגוריתם שניתן לצפות אותה ולבטלה דרך שורות קוד

כתבות שאולי פיספסתם

*#