לקפוץ או לא לקפוץ: מהו פחד, האם היגיון יכול לשלוט בו, ואיך זה קשור למוח? - סיור מוחות - הבלוג של יואב מה-טוב - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לקפוץ או לא לקפוץ: מהו פחד, האם היגיון יכול לשלוט בו, ואיך זה קשור למוח?

מה קורה במוחם של אנשים שעומדים בראש מקפצה בגובה עשרה מטרים - וצריכים להחליט אם לקפוץ או לא? האמיגדלה, שאחראית על תגובת הפחד בגוף שלנו, יושבת בעומק המוח, הרחק ממנגנוני המודעות שכנראה נמצאים בקליפת המוח, ומסוגלת לפעול נהדר גם בלי לחכות לתגובה שלהם

אדם מתלבט אם לקפוץ או לא
צילום מסך מתוך הסרטון

הניו יורק טיימס החליטו בינואר השנה להציב מצלמה שמכוונת על המקפצה הגבוהה ביותר בבריכה - מקפצה שעומדת בראש מגדל של עשרה מטרים - ולבחון את תגובותיהם של מי שעולה לראש המגדל ומתכנן לקפוץ משם. עשרה מטרים זה לא צחוק, זה גבוה מאוד, ובאופן לא מפתיע הרבה אנשים מהססים, ואפילו נאבקים בעצמם, ומנסים להתגבר על הפחד כדי לקפוץ.

אחד הדברים שהופכים את הפחד לתופעה מעניינת כל כך היא העובדה שהוא לא מודע. פחד הרי נועד כדי לשמור עלינו מלהכנס לסיטואציות שיכולות להיות מסוכנות עבורנו, לכן במצב מסוכן תחושת הפחד צריכה לעלות מהר מאוד כדי שנדע להיזהר ולהגיב בהתאם. אחד האזורים המרכזיים שאחראים במוח על עיבוד הפחד הוא האמיגדלה (או בעברית "השקד", בגלל הצורה שלו).

הסרטון של הניו יורק טיימס - דלג

כשהתחושה היא כל כך מהירה, אין זמן לעבור דרך מנגנוני המודעות של המוח ולקבל מהם אישור - בדיוק כמו שבזמן חירום גם דרגים נמוכים בצבא יכולים לאשר פעולות שונות, גם במוח אותו הדבר קורה בזמן חירום. ואכן, האמיגדלה יושבת בעומק המוח, הרחק ממנגנוני המודעות שכנראה נמצאים בקליפת המוח, ומסוגלת לפעול נהדר גם בלי לחכות לתגובה שלהם.

האם ההיגיון יכול לשלוט בפחד?

אל האמיגדלה קשור אזור מעניין אחר, זהו הקורטקס הפרה-פרונטלי. האזור הקדמי במוח שלנו, שיושב ממש מאחורי המצח. האזור הזה מפותח מאוד בבני אדם, ואולי אפשר להבין למה: יש לו בין היתר חשיבות בארגון, תכנון, ניהול אסטרטגיות וקבלת החלטות.

הקורטקס הפרה-פרונטלי מסוגל לדכא בפעילותו את האמיגדלה, וכשמסתכלים על הפעילות הזו, אפשר לראות אותה בתור הדרך של המוח שלנו להשתמש בהיגיון כדי להגיב בצורה שקולה, ולא מתוך מניע של פחד בלתי נשלט.

כך למשל, אם נלך לגן החיות ונראה שם אריה, האריה כשלעצמו הוא יצור מפחיד, וייתכן שחשיפה אליו יכולה להפעיל את האמיגדלה ולגרום אצלנו תחושת פחד. עם זאת, כשאנחנו מבינים את ההקשר של המצב, ורואים שבעצם אנחנו רק בגן חיות והאריה לא רודף אחרינו או מסכן את חיינו, אנחנו בעצם מבינים שאין לנו סיבה לפחד - הקורטקס הפרה פרונטלי מדכא את האמיגדלה, וכך בעצם הבנה של העולם עוזרת לנו להגיב בהיגיון.

אריות בגן חיות
AP

מעניין גם לראות שבתסמונות מוח שונות הקשר בין הקורטקס הפרה-פרונטלי לאמיגדלה נפגע. שני המקרים המפורסמים ביותר לכך הם הפרעה פוסט טראומטית וסכיזופרניה. ובשני המצבים אנחנו נתקלים בחולים שמפגינים פחד רב שלפעמים מתבטא בצורה מאוד חריפה, ולפחד הזה אין קשר למצב המציאותי שבו החולים נמצאים באותו הרגע, כאילו חסר להם הקול הפנימי שירגיע אותם ויאמר: "זה בסדר, המצב הזה שעולה לנו עכשיו בראש לא קורה עכשיו במציאות, אין סיבה לפחד", וזו בין היתר אחת הסיבות שהתסמונות הללו כל כך קשות.

המלחמה על האמיגדלה

הנושא המעניין הוא מצב הביניים, כפי שמופיע בסרטון. לאנשים שעומדים בראש המקפצה יש כל מיני טיעונים ברמות חוזק שונות שאמורים לתמוך בזה שהקפיצה לא אמורה להיות מסוכנת (למשל, אם הם יודעים שהמים אמורים לבלום אפשרות של פציעה בעקבות הקפיצה, או אם הם ראו אנשים אחרים קופצים, וכמובן הכסף שהם קיבלו תמורת הצילום).

אבל למרות שקליפת המוח עובדת במטרה לשתק את תחושת הפחד של האמיגדלה, דברים אחרים דווקא מפעילים אותה חזק יותר. למשל, למרות כל הטיעונים החזקים שאנחנו מעלים בדרכנו מעלה, המראה מראש המקפצה של הבריכה שנמצאת כל כך רחוק מתחתנו יכול לשתק אותנו, ואנחנו צריכים להפעיל באופן מודע את המוח ולהגיד את כל הטיעונים שלנו שוב כדי להזכיר לעצמנו שזה לא מסוכן.

בשלב הזה בעצם נוצרת מלחמה של ממש על האמיגדלה, בין אזורים שמעודדים את תחושת הפחד, לאלה שמדכאים אותו. מי ינצח במלחמה הזו? כל אדם שונה מחברו, ולכן כל אחד יגיב אחרת. אתם גם יכולים לדמיין איך אתם תגיבו כשתעמדו בראש המקפצה, אבל יכול להיות שברגע האמת פתאום יקרו דברים אחרים לחלוטין שיגרמו לכם לפחד, או דווקא ידחפו אתכם לקפוץ בכל זאת.

הסרטון הסופי מרתק ומספק מבט מעניין להתנהגות אנושית במערומיה. לא חייבים לראות את כולו, אבל שווה לראות תגובות שונות של כמה אנשים, ולראות האם יש כאלה שבסופו של דבר כן מתגברים על הפחד שלהם וקופצים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מפגינים מתפרעים במרכז פריז

כך משתמשת רוסיה ברשתות חברתיות ושכירי חרב כדי להבעיר את העולם

מלחמה היברידית מתמקדת בפגיעה ב"מרקם החברתי", על ידי התססה של קבוצות חתרניות לשלטון. הדבר נעשה על ידי תמיכה ישירה בקבוצות הללו, פיננסית והדרכתית, או על ידי מניפולציה של דעת הקהל במדינה בשביל שזו תפנה נגד השלטון

תכנות. סוכניות הנסיעות מעסיקות יותר מתכנתים מאשר סוכני נסיעות

אלגוריתמים הוגנים: כיצד מלמדים בינה מלאכותית לפעול ללא הטיות?

אלגוריתמי זיהוי פנים הגיעו לרמה מתקדמת מאוד ומיושמים במוצרים רבים, מחקר אקדמי הראה כי אחוזי הדיוק שלהם בגברים לבנים גבוהים ב-40% מאחוזי הדיוק שלהם בנשים שחורות ■ זו דוגמה אחת מני רבות להטיה מובנית באלגוריתם שניתן לצפות אותה ולבטלה דרך שורות קוד

כתבות שאולי פיספסתם

*#