הברירה הטבעית נתקלה באכזריות האנושית - ומין שלם עלול להיכחד כתוצאה מכך

עלייה בהופעת המוטציה הגורמת לפילות להיוולד ללא חטים במוזמביק השסועה, מעלה את סיכויהן להינצל מציד ומסחר בשנהב שלהן. אבל, כמו אצל בני אדם, המוטציה גם מונעת לידת זכרים ומסכנת את הישרדות המין

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פילה ללא חטים. לרוב, שינוי אורך דורות רבים, אבל במקרה של הפילות העלייה בהופעת המוטציה קרתה מהר מאוד צילום: Rob Pringle
יואב מה-טוב

עיקרון הברירה הטבעית הוא אחד המרכזיים שבתורת האבולוציה. הוא אומר שאם יש תכונה מסוימת שפוגעת בסיכויי ההישרדות שלנו, מכיוון שפחות ופחות פרטים ישרדו ויעבירו את הגנים שלהם לדור הבא, לאורך זמן התכונה הזו תיעלם. מאותה הסיבה, אם יש תכונה שדווקא מעלה את סיכויי ההישרדות, יותר פרטים יעבירו אותה לדור הבא, ולכן עם הזמן היא תתפשט באוכלוסייה. העיקרון הזה עזר לצמחים, לבעלי חיים ולאדם כמבון להתאים את עצמם בצורה מצוינת לסביבה שלהם, להתפתח ולשגשג. אבל מחקר חדש מלמד אותנו כמה ההשפעה הקטלנית של האדם על הטבע, יכולה לגרום לשינויי ברירה טבעית טרגיים בבעלי חיים אחרים.

הסחר בשנהב הוביל לציד פילים בהיקפים אדירים, ובפרט במדינות בחלקה הדרומי של אפריקה. אומנם, בשלושים השנים האחרונות הוא הוצא מחוץ לחוק (בישראל אסור אפילו להחזיק שנהב שמקורו מאוחר מ-1976), אך הציד הלא חוקי עודו נמשך. אחת המדינות שבהן הפילים סבלו יותר מכל היתה מוזמביק, שמשנות ה־70 עד שנות ה־90 נאנקה תחת מלחמת אזרחים עקובה מדם, ושני הצדדים צדו פילים לרוב כדי לממן את הלחימה באמצעות השנהב שבחטים. 

אצל פילים אפריקאים ישנה מוטציה מסוימת, שגורמת לפילות נקבות להיוולד ללא חטים. פילים זכרים שנושאים את המוטציה מתים עוד לפני הלידה, כך שמדובר במוטציה מזיקה שאמורה עם הזמן להיעלם מן העולם, אלא שבמוזמביק המצב הוא בדיוק הפוך. פילה ללא חטים לא תהיה מטרה לציידים, ולכן הסיכוי שלה לשרוד יגדל, והמוטציה תיטה להתפשט באוכלוסייה. כלומר עם השנים נראה יותר ויותר פילות שנולדות ללא חטים, וזה בדיוק מה שקורה עכשיו במוזמביק.

מחקר חדש שפורסם באחרונה והשווה בין שיעור הנקבות חסרות החטים לפני המלחמה למצב כיום, הראה ששיעור הפילות חסרות החטים גדל כמעט פי שניים, מ-18% ל-33%. מודלים חישוביים שהחוקרים הפעילו על הנתונים, הראו שהסיבה ההגיונית ביותר שיכולה להסביר את השינוי הזה היא אכן ברירה טבעית, כלומר שהתכונה הזו נהפכה למועילה יותר עבור הפילים, ולכן השכיחות של חסרות־החטים עלתה.

אלא שכאמור, הפילים משלמים מחיר כבד בדרך, משום שהזכרים לא שורדים. החוקרים ניסו להבין למה זה קורה, וראו שאחד הגנים שמשתנה הוא גן שקיים בבני אדם, וגם אצלנו רואים הבדלים בין מיניים בהקשר שלו. מוטציה בגן הזה אצל נשים תגרום לשיניים חותכות גדולות יותר, בעוד אצל גברים היא תוביל, גם כאן, למוות של העובר עוד ברחם.

כמו אצל בני אדם, הימצאות המוטציה בגן מובילה למות זכרים עוד ברחם. פילות ללא חטים במוזמביקצילום: Joyce Poole

עדיין לא ברור מה גורם להבדל הדרמטי הזה. ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שהגן ממוקם בכרומוזום X, כרומוזום המין, ולנקבות (של אדם ושל פיל) יש שני עותקים שלו, כך שגם אם עותק אחד נפגע, השני עדיין פעיל — בניגוד לזכרים, שנושאים רק עותק אחד של כרומוזום X ולכן אולי פגיעים יותר. זו גם הסיבה שבגללה עיוורון צבעים נפוץ יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים. סיבה נוספת יכולה להיות קשורה דווקא לאחד או יותר מהגנים שקרובים לגן שהתגלה, אבל כאמור, אנחנו עדיין לא יודעים מספיק.

שינויים אבולוציוניים בדרך כלל לוקחים זמן. מהרגע שבו מוטציה חדשה מופיעה ועד שהשינוי מתרחש אצל כל האוכלוסייה יכולים לחלוף דורות רבים. אבל ההשפעה החדה כל כך של האדם על אוכלוסיית הפילים במוזמביק גרמה לשינוי לקרות מהר מאוד. שינוי שאולי ייטיב במעט בטווח הקצר עם הפילות שיוולדו ללא חטים, אבל בטווח הארוך הוא עלול להעמיד בסכנה את עתידו של המין כולו באזור. עם זאת, החדשות הטובות הן שכמו ששינוי שלילי קרה בפרק זמן קצר כל כך, אם הציד ייעצר, ייתכן שאפשר יהיה לעצור את המפולת. 

יואב מה-טוב | סיור מוחות

יואב מה-טוב הוא חוקר במרכז למדעי המוח באוניברסיטה העברית. מעביר קורסים והרצאות העשרתיות לכל הגילים במטרה לחשוף את עולם מדעי המוח בצורה חווייתית גם למי שלא למד את הנושא מעולם. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker