"למה לא למלא את היציעים?" ממה נתניהו מתפלא, הוא קבע את הכללים

ההחלטה על החזרת הקהל למגרשים היא מבורכת, אבל המתווה שלה אינו הגיוני. הדיון על כמות צופים במקום על אחוז תפוסה מסך המושבים במגרש, מוכיחה את הניתוק של הקברניטים מהצרכים של ענפי הספורט

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נתניהו, הערב ביציע בטדיצילום: דני מירון / וואלה!

התאריך הוא מארס 2020. הימים הם ימי תחילת משבר הקורונה. מבט קצר על לוח התוצאות במגרש הדרייב-אין שבתל אביב הראה כי הפועל תל אביב גברה על עירוני נהריה 88:96. לא תיארתי לעצמי שתעבור שנה מבלי שאני אבקר במגרש הביתי הזה פעם נוספת, לא כולל הגעה לצורך חיסון נגד קורונה.

במשך שנה כדורסלנים וכדורגלנים שיחקו מול יציעים ריקים, עד שבאחרונה הוחלט לאפשר לאוהדי כדורסל להיכנס למגרשים, במתכונת מצומצמת של עד 1,000 אוהדים בלבד במגרשי הכדורסל הגדולים יותר, היכל נוקיה בתל אביב והיכל הארנה בירושלים, ועד 500 אוהדים בשאר המגרשים.

בתוך כך, בסוף השבוע, בראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה, הרשו לקהל להיכנס ליציעים של מגרשי הכדורגל במסגרת מתווה של משרד הבריאות. בהתאם לכללים שנקבעו, באצטדיון כדורגל שתכולתו מעל 10,000 מקומות יכלו להיכנס עד 1,500 צופים. באצטדיון שתכולתו פחות מ-10,000 מקומות יכלו להיכנס נכון לכתיבת שורות אלה עד 750 צופים.

יו"ר מינהלת הליגה בכדורסל, שמואל פרנקל, תקף בתחילת מארס בציוץ בטוויטר את המתווה - ובצדק. "נתניהו הצהיר שהקורונה מאחורינו, אז למה הוחלט על אפשרות להכניס רק 1,000 צופים באולם כדורסל של 11,000 מקומות? בישיבה עם משרד הבריאות דובר על 30% בכל יציע ונציג המשטרה אף הציע 50%. בקניונים נכנסים אלפי קונים ללא סלקציה ובספורט מכניסים רק מחוסנים ומחלימים. בושה", הוא כתב.

ההחלטה על החזרת הקהל, גם אם באופן חלקי, למגרשים היא מבורכת, אבל המתווה שבמסגרתו היא מבוצעת אינו הגיוני. הדיון על כמות צופים במקום על אחוז תפוסה מסך המושבים במגרש, מוכיחה את הניתוק של הקברניטים מהצרכים של ענפי הספורט ואי-רצון לחשוב מחוץ לקופסה.

במגרשה הביתי של הפועל תל אביב בכדורסל למשל נכנסים 3,500 צופים, בעוד שבבית מכבי, מגרשה של מכבי ראשון לציון, נכנסים 2,500 צופים. בהיכל רוממה, מגרשה של מכבי חיפה, יש 5,000 מקומות. מדוע לא לאפשר לכל מגרש להכניס כמות צופים בהתאם לגודלו? המצב דומה גם בכדורגל. מדוע למשל במגרשה הביתי של מכבי חיפה, אצטדיון סמי עופר, שבו 30,780 מקומות, לא יכולים להיכנס יותר אוהדים מבאצטדיון הביתי של הפועל ומכבי ת"א, בלומפילד, שבו 29,400 מקומות, או מבאצטדיונה הביתי של מכבי נתניה, שבו 13,610 מקומות. 

בעייתיות נוספת במתווה היא שילדים, דור העתיד של אוהדי הספורט, אינם יכולים להיכנס למגרש מכיוון שאינם יכולים עדיין להתחסן. השמירה על בריאות האוהדים, במיוחד בתקופה הנוכחית, היא חשובה, אבל על מנת לשמור על חיבור של ילדים לספורט חשוב למצוא דרך להחזיר אותם ליציעים - למשל, לאפשר למי שעושה בדיקת קורונה לפני המשחק להיכנס ליציעים.

לחזרת הקהל למגרשים יש חשיבות כלכלית. גורמים בכדורסל הישראלי מעריכים כי הקבוצות הבכירות בענף הפסידו עשרות מיליוני שקלים בעונה שעברה מכיוון ששיחקו מול יציעים ריקים. קבוצות בדרג ביניים וקבוצות קטנות הפסידו בין מאות אלפי שקלים למיליונים בודדים. על־פי גורמים בכדורגל הישראלי, קבוצות ליגת העל הפסידו יותר מ-100 מיליון שקל בעונה שעברה בגלל החזרה למגרשים ללא קהל.

בלי חשיפה – אין טעם במוצר

בעקבות ההפסדים, משרד האוצר הודיע בעבר כי בכוונתו להעניק לקבוצות ליגת העל בכדורסל רשת ביטחון בסך 35 מיליון שקל, ולקבוצות ליגת העל בכדורגל רשת ביטחון בסך 75 מיליון שקל. הסכום נקבע בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש, ובהם ההפסדים שנגרמו כתוצאה מאי־מכירת כרטיסים ומנויים.

רשת הביטחון חשובה בשביל הישרדותם של ענפי הספורט השונים, שהפסידו כסף רב במהלך משבר הקורונה. אבל בטווח הארוך, ללא החזרת הקהל במסגרת מתווה הגיוני יותר שיאפשר את כניסתם של מספר צופים רב יותר, הנזק שייגרם לענף הוא משמעותי מאוד. לכן, מדובר באינטרס של כל המעורבים בענף, כולל של בעלי הקבוצות.

כל עסק זקוק לקהל לקוחות בשביל לשרוד, וכך גם ענפי הספורט השונים. בלי קהל, או במילים אחרות הלקוח, לענפי ספורט אין זכות קיום. חשיבותה של רשת הביטחון היא בעזרה נקודתית, אבל לאורך זמן בלי קהל במגרשים, העניין במוצר יירד וילך – דבר שגם עשוי להשפיע על אחוזי הצפייה בטלוויזיה ועל חסויות, שכן בלי חשיפה, אין טעם לפרסם מוצר.

אינטרס של הספורטאים

בעלי קבוצות וקברניטי הענף גם צריכים להבין שחזרת הקהל למגרשים היא גם אינטרס של הספורטאים. על פי מחקר שפורסם ב-2018 על ידי מאסטרקאד – אחת מנותנות החסות של ליגת האלופות – ובוצע על ידי פסיכולוגים, נמצא כי ראיית הקהל ביציעים לאורך זמן ושמיעתו יכולים לגרום לכדורגלן להתאמץ 8% יותר בממוצע מאשר בסיטואציה רגילה. המחקר בוצע בין השאר בעזרת ניתוח סרטוני אוהדים שהועלו לרשתות החברתיות – ובהם הם נראו חוגגים אחרי שערים.

לטענת הפסיכולוג שהיה אחראי על המחקר, בראדלי בוש, עידוד קולי עוזר לכדורגלנים להתמודד עם עייפות. עוד התגלה כי שימוש בשלטים ודגלים תורם לאנרגיה של שחקני כדורגל. ממצא נוסף שהתגלה הוא שחיוך של אוהדים כלפי שחקנים הגביר את האינטנסיביות שלהם. בתוך כך, לפי מאמר שפורסם בסקיי ספורטס ביוני 2017, אחוז הניצחונות הביתיים של קבוצות כדורגל בארבע הליגות הבכירות באנגליה עמד בעונת 2016/17 על ממוצע של 45%, השיעור הגבוה ביותר מאז 2009/10.

ביום ראשון הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לטדי במטרה לצפות במשחק בין בית"ר ירושלים להפועל כפר סבא. בסרטון שהעלה לרשתות החברתיות אמר כי "זה משחק הכדורגל הראשון בעולם עם תו ירוק". לאחר מכן, על פי דיווחים פנה לשר הבריאות יולי אדלשטיין ואמר: "אין פה היגיון. למה לא למלא את היציעים?"

אמירות אלה מראות ניתוק מהנעשה בשטח. תו ירוק או לא, כבר התקיימו בתקופת הקורונה בחו"ל אירועי ספורט עם קהל, ובהם משחקי כדורגל. בנוסף, כיצד זה הגיוני שראש הממשלה מעביר, במילים אחרות, ביקורת על ההנחיות שנקבעו על ידי ממשלתו, כאילו אינו מודע אליהן.

בשנה האחרונה קהל אוהדי הכדורגל קיבל שוב ושוב את התחושה שהוא בתחתית סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות. טוב היה עושה ראש הממשלה אם במקום להיזכר באצטדיוני כדורגל מתי שיש בחירות, היה מקדם עם ממשלתו מדיניות שתיטיב עם קהל האוהדים.

יואב כהן | יציע הכסף

איש תקשורת מ-2010, כותב על ספורט ב-11 השנים האחרונות. אוהב כדורגל וכדורגל אנגלי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker