הגיע הזמן לדבר על דיכאון: הצלחה של פעם ב-112 שנה נהפכה לסיוט

התהילה, החשיפה והעובדה שספורטאים כיום הם לא רק ספורטאים במובן הפשוט של המלה, גורמות לכך שהלחץ עליהם גדול מאי-פעם ■ "קשה להתמודד עם הדברים שנלווים לקריירה"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הנסיך ויליאם
הנסיך ויליאםצילום: MUHAMMAD HAMED/רויטרס

112 שנה חיכתה אטאלנטה לניצחון בעל משמעות כזאת. קבוצת הכדורגל מברגמו שבמחוז לומברדיה באיטליה ניצחה בפברואר האחרון 1:4 את ולנסיה - והשיגה יתרון משמעותי שעזר לה בסופו של דבר להעפיל לרבע גמר ליגת האלופות. יותר מ-40 אלף איש צפו במשחק. אותו רגע היסטורי נהפך בסופו של דבר לרגע קודר.

ראש העיר ברגמו, ג'ורג'יו גורי, תיאר לאחר מכן את אותו משחק כ"פצצת זמן ביולוגית". גורי אמר כי "זה סביר מאוד ש-40 אלף אוהדי אטאלנטה העבירו קורונה אחד לשני כשחגגו את הניצחון על ולנסיה, ואז הדביקו אנשים נוספים כשחזרו לברגמו. לצערי זה היה משהו בלתי-נמנע, אף אחד לא ידע שהווירוס כבר כאן".

משבר הקורונה לא שינה את העובדה שמבחינה מקצועית אטאלנטה יכולה להיות מרוצה מהעונה הנוכחית. לאחר הניצחון על ולנסיה היא היתה במרחק נגיעה מחצי גמר ליגת האלופות, לפני שהודחה על ידי פ.ס.ז' בגלל שער בתוספת הזמן. את העונה האחרונה בליגה הבכירה באיטליה, סריה א', היא סיימה במקום השלישי.

אבל אסור לתת להצלחה של אטאלנטה להאפיל על השפעת הקורונה, שבאה לידי ביטוי לא רק בסיפור המשחק מול ולנסיה, אלא גם בסיפור של מי שהיה אחד הכדורגלנים המובילים של המועדון וכוכב המשחק ההוא, יוסיפ איליצ'יץ. על פי דיווחים בתקשורת האיטלקית, איליצ'יץ סבל מדיכאון שגרם לו לחזור לביתו שבסלובניה, והוא לא לקח חלק במשחקי אטאלנטה שהתקיימו לאחר פגרת הקורונה.

"הפצצה": משחק הכדורגל בין ולנסיה הספרדית לאטאלנטה מאיטליה בליגת האלופות ב-19 בפברואר שבו נדבקו רבים
"הפצצה": משחק הכדורגל בין ולנסיה הספרדית לאטאלנטה מאיטליה בליגת האלופות ב-19 בפברואר שבו נדבקו רביםצילום: Antonio Calanni/אי־פי

הלחץ על כדורגלנים רב יותר

על פי דיווחים בתקשורת האיטלקית, הכדורגלן נכנס לדיכאון בגלל בעיות במערכת היחסים עם אשתו - טענות שהוכחשו על ידי הזוג. דיווחים אחרים טענו כי הוא נכנס לדיכאון בגלל הסגר בברגמו ומשבר הקורונה. המקרה של איליצ'יץ העלה שוב לכותרות את סוגיית הדיכאון בקרב ספורטאים - והחשיבות בהעסקת פסיכולוג או פסיכולוגית ספורט בכל מועדון.

החיים של ספורטאים הרבה יותר מורכבים מבעבר - והכסף הגדול שמעורב בספורט מטעה. התהילה, הרשתות החברתיות, החשיפה הרבה והעובדה שספורטאים כיום הם לא רק ספורטאים במובן הפשוט של המלה, גורמים לכך שהלחץ שמופעל על ספורטאי הוא רב יותר.

"על כדורגלנים מופעל יותר לחץ מבתקופה שבה הייתי שחקן כדורגל", סיפר באחרונה כדורגלן העבר של צ'לסי ולסטר, פרנק סינקלייר. כיום, סינקלייר משמש בין השאר שגריר לבריאות הנפש מטעם Kaleidoscope Plus Group, קרן צדקה שמטרתה לעזור לקהילות שונות בסוגיות שקשורות בבריאות הנפש.

סינקלייר הוסיף כי "לרשתות חברתיות יש השפעה על הבריאות הנפשית של ספורטאים. בסופו של דבר, כדורגלנים הם בני אדם והם סובלים מאותן בעיות שכל אדם נורמלי סובל מהן - רק שבמקרה שלהם זה תחת העיניים הבוחנות של הציבור. הייתי מתקשה להתמודד עם הדברים שנלווים לחיים של כדורגלנים כיום".

יוסיפ איליצ'יץ' חוגג שער נהדר מול ולנסיה, הערב
יוסיפ איליצ'יץ' חוגג שער מול ולנסיה, בפברוארצילום: DANIELE MASCOLO/רויטרס

"התקשיתי בסביבה בעלת אוריינטציה גברית"

דבריו של סינקלייר נאמרו באותו שבוע שבו השתתף הנסיך ויליאם בפודקאסט של כדורגלן ליברפול, טוטנהאם וסטוק לשעבר, פיטר קראוץ', במסגרת המיזם שלו בתחום בריאות הנפש. מטרת קרן הצדקה של ויליאם היא להעלות לסדר היום את ההתמודדות עם בעיות נפשיות ולעזור בטיפול בהן.

"כולנו צריכים לשמור על הבריאות הנפשית שלנו", אמר ויליאם בפודקאסט, "דיבור על בעיות נפשיות הוא דבר חיובי ולא חולשה. אם אתה יודע שמשהו מפריע לך, תדבר על זה". קראוץ' אמר: "התקשיתי בסביבה שיש לה אוריינטציה גברית. אתה מרגיש לא בנוח להראות חולשה. אבל כשהחלטתי לדבר על בריאות נפשית - הרגשתי טוב יותר".

דבריו של קראוץ' הם משהו שחשוב להתעכב עליו. מעבר ללחץ הרב שמופעל כיום על ספורטאים, גם הסביבה שבה הם נמצאים, שדורשת מהם לעתים להפגין קשיחות, עלולה למנוע מספורטאי לפתוח סוגיות שניתן לפתור אותן בעזרת פסיכולוג או פסיכולוגית. זאת הסיבה שהעיסוק בנושא על ידי סינקלייר, הנסיך ויליאם וקראוץ' הוא חשוב. הדבר יוביל למשל לכך שספורטאים או ספורטאיות לא יפחדו לדבר על בעיות נפשיות.

פיטר קראוץ' יורד מהמגרש אחרי הירידה של סטוק, היום
פיטר קראוץ', ב-2018צילום: PETER POWELL/רויטרס

ככל שידברו יותר על בריאות נפשית, הדבר יקל לא רק על ספורטאים, אלא גם על אנשים שמסתכלים עליהם כמודלים לחיקוי. ההבנה שדיכאון למשל הוא לא משהו שצריך להתבייש בו, אלא משהו שניתן להתמודד אתו אם רק תפנה לעזרה הנכונה, יכולה לשנות חיים של אנשים.

המקרה של איליצ'יץ הוא המקרה האחרון של כדורגלן שנכנס לדיכאון - ועלה לכותרות, אבל ניתן להניח שהוא לא היחידי. כדי למנוע מקרים דומים בעתיד, חייבים להמשיך לדבר על הנושא, ועל מועדונים לעזור לספורטאים שלהם על ידי העסקה של פסיכולוג או פסיכולוגית ספורט. בסופו של דבר, אסור לתת לאופי של סביבה מסוימת למנוע מאדם את העזרה שהוא זקוק לה.

יואב כהן

יואב כהן | יציע הכסף

איש תקשורת מ-2010, כותב על ספורט בשבע השנים האחרונות. אוהב כדורגל וכדורגל אנגלי

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker