שערי העולם נסגרו, ופתאום צריך לחפש טאלנטים בבית

שוק ההעברות בעידן של הפוסט קורונה צפוי להיראות אחרת. ההפסד הכספי של בעלי קבוצות והעובדה שגם נותני חסויות הושפעו מהמגפה, צפויים להוביל לכך שההוצאות של קבוצות יהיו נמוכות יותר. קבוצות ייאלצו לחשוב מחוץ לקופסה על מנת לצמצם את הנזק הכלכלי שהווירוס גרם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שדה התעופה JFK - נטוש במשבר הקורונה
שדה התעופה JFK - נטוש במשבר הקורונהצילום: בלומברג

ההכרזה הרשמית על זהות אלופת המדינה בכדורגל לעונת 2019/20 היתה באוויר תקופה ארוכה, אבל הסתכלות זריזה על לוח התוצאות של הדרבי התל אביבי האחרון גילתה שהבלתי נמנע התרחש. מכבי תל אביב ניצחה ביום שבת 0:3 את היריבה העירונית, הפועל תל אביב, וזכתה באליפות שנה שנייה ברציפות.  

אחרי הפסקה בעקבות הקורונה, ליגת העל חודשה בסוף מאי במטרה לצמצם את ההפסדים שנוצרו בעקבות הווירוס. בענף הכדורגל העריכו כי במקרה שבו לא יחדשו את העונה, הענף יפסיד מאות מיליוני שקלים. החידוש אמנם עזר לקבוצות לקבל בין השאר כספים מזכויות שידור והמועצה להסדר ההימורים בספורט, אבל ניתן להניח שקבוצות כדורגל עדיין יצמצמו עלויות, הן בישראל והן בעולם, שכן גם הן הושפעו מהמשבר הכלכלי הנוכחי.

באליפות האחרונה של מכבי תל אביב ניתן היה לשים לב כי בין השחקנים המובילים של המועדון היו שחקני בית. על פי נתוני מנהלת הליגה, יונתן כהן, שגדל בקבוצת הילדים של מכבי תל אביב, עזב לזמן קצר להפועל תל אביב ואז חזר למחלקת הנוער של האלופה, הוא הכובש המוביל של הקבוצה, עם 11 שערים, וגם המבשל המוביל שלה, עם 11 בישולים. על פי נתוני מנהלת הליגות, דן גלזר, גורם מהותי נוסף באליפות, הוא השחקן ששיחק את מספר הדקות הרב ביותר (3,009 דקות) במדי האלופה, אחרי השוער דניאל טננבאום והבלם ז'איר אמאדור. 

שיתוף שחקני בית בוצע על ידי קבוצות שונות בליגת העל גם לפני תקופת הקורונה, אבל האילוצים שהיא יצרה הובילו לכך שעוד שחקני נוער קיבלו הזדמנויות במדי הקבוצות השונות. העובדה שקבוצות נאלצו לשחק יותר מפעם אחת בשבוע, בגלל משבר הקורונה, יצרה צורך ברוטציה רחבה יותר של שחקנים. 

שחקני מכבי תל אביב חוגגים אליפות
שחקני מכבי תל אביב חוגגים אליפותצילום: ניר קידר

אוהדי הפועל תל אביב, למשל, זכו לראות בטלוויזיה את בוגרי מחלקת הנוער, דורון ליידנר, שביט מזל, עמית מאיר ואושר דוידה רושמים דקות במדי הקבוצה הבוגרת. איילון אלמוג במכבי תל אביב, אור זהבי ולירן רוטמן בבית"ר ירושלים, תומר יוספי ואור דדיה בהפועל באר שבע, ועופרי ארד וסתיו נחמני במכבי חיפה, הם דוגמאות נוספות לשחקנים שזכו לקבל דקות במהלך הפלייאוף.

על פי אופ"א, ההתאחדות לכדורגל האירופית, על מנת שכדורגלן ייחשב כשחקן בית, ללא קשר ללאום שלו, עליו להתאמן במסגרת של מועדון מסוים במשך שלוש שנים בין הגילים 15 ל-21, או להתאמן במסגרת מועדון אחר שמשחק באותה מדינה למשך תקופה דומה.

החשיבות של שחקני בית יכולה לבוא לידי ביטוי בפן התרבותי, הכלכלי והלאומי. אמנם ספורטאים מחליפים קבוצות יותר מבעבר, ונדיר שספורטאי מסיים את הקריירה שלו לאחר ששיחק במהלכה בקבוצה אחת בלבד, אבל עדיין ישנם כאלה שזוכרים לקבוצות שלהם חסד נעורים. 

שחקנים שגדלו במועדון מסוים סופגים את הערכים שלו והחיבור שלהם אליו רב יותר. זאת הסיבה שהם גם זוכים להערכה על ידי אוהדי הקבוצות שבהן הם משחקים. על פי סקר שנערך על ידי ההתאחדות האירופית לכדורגל (אופ"א) בקרב אוהדי כדורגל, יותר מ-80% אמרו כי הם מעוניינים לראות בקבוצות שלהם תוצרת מקומית. בפן הלאומי, פיתוח ראוי של שחקני בית יעזור לנבחרת לרשום הישגים בטורנירים בינלאומיים.

שחקני באיירן מינכן ומנשנגלאדבך במאבק על הכדור
שחקני באיירן מינכן ומנשנגלאדבך במאבק על הכדורצילום: Matthias Balk/אי־פי

פחות הוצאות

בתוך כך, פיתוח שחקני בית יכול לעזור למועדונים לחסוך כסף בשוק ההעברות, ועבור קבוצות קטנות הוא יכול להוות מקור להכנסה ממכירה עתידית של שחקנים. בעידן הגלובלי, קבוצות מחפשות כישרונות צעירים על מנת למצוא שחקנים זולים יותר – דבר שנהיה קריטי יותר בעידן הקורונה.

על פי חברת הדאטה Football Observatory, אחוז הדקות שקיבלו שחקנים מתחת לגיל 21 בפרמייר-ליג הגיע לשיא של 12 שנה – נכון לאוקטובר 2019. מהנתונים עולה כי 12.23% מסך הדקות ששוחקו מתחילת העונה עד לאותו זמן שוחקו על ידי שחקנים צעירים.

על פי דו"ח של tifosy, חברה שמייעצת למועדוני ספורט בסוגיות כלכליות, שפורסם החודש, 40.7% משחקני הסגל הבוגר של מנצ'סטר יונייטד מוגדרים כשחקני בית. בבאיירן מינכן למשל, 24.1% משחקני הסגל מוגדרים כשחקני בית, ובריאל מדריד 23.1% משחקני הסגל הם כאלה.

פן נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שיהיה קשה יותר לסקאוטים לעקוב בקיץ הקרוב אחר שחקנים במדינות אחרות, דבר שאולי יגביר את הצורך בחיפוש שחקנים קרוב לבית. סקאוט בכיר במועדון שנמצא ברמה של ליגת האלופות, אמר ל-ESPN כי "העובדה שלא ניתן להיפגש פנים מול פנים עם שחקנים צעירים, המשפחות שלהם והפמלייה שלהם, מהווה חיסרון. מפגשים מסוג זה נותנים לך מושג בנוגע לאופי של השחקן ועד כמה הוא באמת מעוניין להצטרף למועדון שלך".

שוק ההעברות בעידן של הפוסט קורונה צפוי להיראות אחרת. ההפסד הכספי של בעלי קבוצות והעובדה שגם נותני חסויות הושפעו מהמגפה, צפויים להוביל לכך שההוצאות של קבוצות יהיו נמוכות יותר. קבוצות ייאלצו לחשוב מחוץ לקופסה על מנת לצמצם את הנזק הכלכלי שהווירוס גרם. אפשרות אחת היא שחלון ההעברות יכלול יותר טריידים בין קבוצות (כשקבוצה מעבירה שחקן לקבוצה אחרת ומקבלת תמורתו שחקן אחר), במטרה שהעלויות של הסגל יהיו מאוזנות יותר. אופציה נוספת היא שיותר שחקני בית יקבלו הזדמנויות. כך, האפשרות שאנחנו נזכה לראות את דור העתיד של הכדורגל העולמי מוקדם יותר ממה שחשבנו – מציאותית יותר מבעבר. 

יואב כהן

יואב כהן | יציע הכסף

איש תקשורת מ-2010, כותב על ספורט בשבע השנים האחרונות. אוהב כדורגל וכדורגל אנגלי

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker