המקום שבו הסיכוי להיסטוריה נהרס על ידי פוליטיקאים - יציע הכסף - הבלוג של יואב כהן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המקום שבו הסיכוי להיסטוריה נהרס על ידי פוליטיקאים

באליפות העולם בג'ודו שנערכה בטוקיו, הפסיד הג'ודוקא האיראני סעיד מולאי למתיאס קאסה הבלגי. לאחר מכן התברר כי לפני הקרב התקשר אליו נשיא הוועד האולימפי האיראני ואיים עליו שלא להשתתף בקרב או להפסיד בכוונה, במטרה למנוע את האפשרות שהוא יפגוש את הג'ודוקא הישראלי

סעיד מולאי בטוקיו
AFP

על האירוע הבא כנראה שאפילו במאי או תסריטאי לא יכולים היו היה לחשוב. באליפות העולם בג'ודו שנערכה בטוקיו, הפסיד הג'ודוקא האיראני סעיד מולאי למתיאס קאסה הבלגי, ולאחר מכן בקרב נוסף. מכאן החלה סאגה שלא היתה מביישת סרט של סטיבן שפילברג.

ההפסד האחרון של הג'ודוקא האיראני ארע כנראה במטרה למנוע את האפשרות שהוא יפגוש את הג'ודוקא הישראלי שגיא מוקי. ביום שישי האחרון דווח באיראן כי מולאי לא חזר למדינתו, והגיש בקשה למקלט בגרמניה. יו"ר איגוד הג'ודו העולמי, מריוס ויזר, אישר כי הג'ודוקא לא חזר לאיראן, וסיפר לכלי תקשורת ביפן כי הוא ביקש עזרה בבריחה ממדינתו. לאחר מכן חשף מולאי פרטים נוספים בנוגע למה שהתרחש.

בראיון ל"איראן אינטרנשיונל" הבהיר האיראני כי לא הגיש בקשה למקלט, מאחר שיש לו ויזה, אבל סיפר כי התבקש על ידי הוועד האולימפי בארצו להפסיד בכוונה. "אני צריך עזרה", הוסיף מולאי בשיחה עם איגוד הג'ודו העולמי. "אפילו אם הרשויות באיראן יגידו לי שאני יכול לחזור לארצי בלי בעיה, אני עדיין מפחד. אני מפחד ממה שעלול לקרות למשפחתי או לי".

עוד חשף הג'ודוקא כי לפני הקרב מול קאסה, התקשר אליו נשיא הוועד האולימפי האיראני, רזה סאלחי אמירי, ואמר לו שכוחות הביטחון האיראנים הגיעו לבית של הוריו, במטרה להפעיל עליו לחץ שלא להשתתף בקרב או להפסיד בכוונה. הג'ודוקא האיראני, אלוף העולם היוצא במשקל של עד 81 ק"ג, האמין שללא הלחץ הנפשי שהוטל עליו, הוא היה יכול לזכות בתואר נוסף בטוקיו. כעת, נראה כי הוא לא יתחרה יותר תחת הדגל האיראני, אלא תחת דגל הפליטים של הוועד האולימפי.

הג'ודוקא האיראני מתייחס למצב - דלג

מעבר לפגיעה בטוהר הספורט בשם הפוליטיקה והלאומנות, האירוע האחרון מהווה פגיעה אישית בחייו האישיים של מולאי, שנכון לעכשיו לא יכול לחזור לאיראן על מנת לראות את משפחתו שנשארה מאחור. שני צדדים נוספים לסוגיה הם הפן המקצועי - כל ספורטאי רוצה להתחרות ברמה הגבוהה ביותר, ולרשום כמה שיותר הישגים - והפן הכלכלי, לפחות בכל הקשור לג'ודו, אי הגעה להישגים היא משמעותית מאוד עבור המשתתפים בענף.

הספורטאי לא יכול לממש את הפוטנציאל שלו

"צריך לזכור שלפחות בהתחלה, אתה בקושי מרוויח כסף כי אתה משקיע את הכסף שיש לך באימונים. אחרי זה יש תקופה קצרה, 6-5 שנים, שבה אתה נמצא בטופ, ואתה צריך לנצל את זה. מולאי הוא כרגע אחד הטובים בעולם ולא נותנים לו לממש את הפוטנציאל שלו", אמרה ל-TheMarker הג'ודוקא לשעבר יעל ארד, שזכתה במדליית הכסף במשחקים האולימפיים ב-1992.

הרווחים בענף הג'ודו מבוססים בין השאר על הישגים, חסויות ומענקים שהספורטאים מקבלים מהמדינות שלהם. בנוסף, ג'ודוקא ברמה גבוהה יכול גם לאמן ולהרוויח בזכות זה שכר נוסף. על פי דיווחים, ב-2018 הרוויחו 480 ג'ודוקאים מובילים סכום כולל של שלושה מיליון דולר. קלריס אגבניינו - זוכת מדליית הכסף באולימפיאדת 2016, ואלופת העולם ב-2014, 2017, 2018 ו-2019 – הרוויחה באותה שנה 43 אלף דולר.

בתוך כך, איגוד הג'ודו העולמי הודיע כי העניק ב-2018 בונוסים בסך של 220 אלף דולר לג'ודוקאים שסיימו את השנה במקום הראשון בדירוג העולמי (הדירוג נקבע על פי הישגים בתחרויות השונות). הג'ודוקאים שסיימו במקומות הראשונים קיבלו מתוך סכום זה 50 אלף דולר.

"אני מעריכה שבדיקטטורות כמו איראן, התשלום הכספי שונה ממדינות מערביות כי לוקחים בחשבון שספורטאי נאלץ לקבל הוראות מלמעלה, דבר שפוגע לפעמים ביכולת שלו לממש את הפוטנציאל שלו", המשיכה ארד. "אני גם מניחה שאין חסויות וקמפיינים שספורטאים יכולים לקבל עליהם כסף. הכל מגיע מהממשלה".

"הקריבו את מולאי על מזבח של אידאלים"

ביום ראשון האחרון סיפק איגוד הג'ודו את הזווית שלו להשתלשלות האירועים. "בפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית, היו תנאים לניצחון של ספורט על פוליטיקה. במאי 2019, איגוד הג'ודו העולמי קיבל מכתב רשמי מהוועד האולימפי האיראני שבו נכתב כי 'אנחנו מאשרים כי נכבד את התקנות האולימפיות ועיקרון האי-אפליה. מולאי מוכן להתמודד מול כל יריב על מנת להגן על תוארו". בהמשך אף ניתנה התייחסות לאיומים שקיבלו מולאי ומשפחתו על חייהם. בתגובה, הודיע ויזר כי יספק לג'ודוקא האיראני את התמיכה שהוא זקוק לה.

ארד אומרת כי "השלטון באיראן הקריב את מולאי על מזבח האידאלים שלו ורצחו את הנפש של הג'ודוקא. הספורטאים במשטרים מסוג זה הופכים לכלי משחק. מולאי עשה משהו מאוד אמיץ, ואני מזדהה אותו. מה שהוא עבר הוא לא הגיוני".

אחד הדברים היפים בספורט הוא היכולת שלו לספק רגעים על אנושיים. הוא עוזר להתגבר על קשיים ואמור להיות אי של שפיות מול פוליטיקאים שמונעים הרבה פעמים מתוך אינטרסים צרים. ההשפעה שלו היא מעבר לתחרות שבסופו מוכרז מנצח ומפסיד. זאת הסיבה שאסור לתת לאנשים שהספורט לא באמת מעניין אותם, להרוס את הייחודיות שבו.

"מה שארע באליפות העולם בטוקיו הוא אחד האירועים המכוננים בתולדות הספורט העולמי", טוענת ארד. "צריך לקוות שהסוף שלו יהיה סוף טוב". המקרה האחרון, עצוב ככל שיהיה, אכן יכול להוביל בסופו של דבר לשינוי חיובי. אם התגובה לאירוע תהיה חריפה, ויוטלו סנקציות על הוועד האולימפי האיראני, אז הסיכויים שפוליטיקה תהרוס את היופי שבספורט, ותתערב בזכות של ספורטאי לעשות את העבודה שלו על הצד הטוב ביותר, יקטנו.

מי שצריך להיכנס לתמונה בהקשר זה הוא איגוד הג'ודו העולמי. לאיגודי ספורט ברחבי העולם יש אחריות כלפי הספורטאים שמתחרים תחת המסגרת שלהם. זאת ההזדמנות של האיגוד להראות כי האחריות הזאת היא לא מס שפתיים. או כפי שאמר יו"ר הג'ודו העולמי: "המשימה שלנו היא להגן על האתלטים שלנו, ואנחנו נעשה את המיטב על מנת שמולאי יתחרה במשחקים האולימפיים".

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#