משרד התרבות והספורט, תתעורר: 750 מיליון שקל הם רק ההתחלה

בישראל יש קרוב ל-150 אלף ספורטאים רשומים. להשוואה, 44% מאוכלוסיית אירופה עסקה בספורט ב-2014. חינוך לעיסוק לספורט מגיל צעיר יכול לעזור לשפר את המצב

יואב כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שרת התרבות והספורט, מירי רגב, בהצבעה על חוק הנאמנות בתרבות, בנובמבר
מירי רגבצילום: אמיל סלמן

העובדה שספורט והעיסוק בו תורמים לחברה ולכלכלה אינה חדשה. ב-2010, למשל, הארגון הבריטי, ספורט אינגלנד, הפועל תחת הממשלה, מצא כי הספורט המקומי ופעילויות הקשורות אליו תרמו 20.3 מיליארד ליש"ט לכלכלה המקומית. בנוסף, הוא עזר ליצור 400 אלף משרות, 2.3% מהמשמרות בבריטניה באותה תקופה. כעת, לקראת הקמתה של הממשלה החדשה, נותר לקוות ששרי החינוך, האוצר והתרבות והספורט הבאים יפעלו לשדרג את מצבו של הספורט הישראלי.

לפי משרד התרבות והספורט, הקצאה של כספים ציבוריים לספורט נעשית באמצעות שני תהליכים: תקציב המדינה השנתי, שבמסגרתו מקצים כ-100 מיליון שקל (מתוך תקציב המשרד שעומד על יותר ממיליארד שקל) והמועצה להסדר ההימורים בספורט. 
התקצוב של המועצה יכול להגיע עד ל-80%-70% מסך התקציב של כל איגוד, כשהדבר תלוי גם בגיוס תורמים פרטיים. ואולם, בכל הקשור לאגודות ספורט, הרי שתקצוב יכול להוות 5%, במקרה שבו לאגודה יש מקורות כספיים בפרטיים, ואפילו 100%, במקרה שאין מקורות משמעותיים נוספים. במלים אחרות, הרבה כסף ציבורי מעורב בספורט הישראלי.

באותו כסף ציבורי צריך לעשות שימוש לשני דברים עיקריים: פיתוח ילדים ונוער והקמת מתקני ספורט לרווחת הכלל. אמנם בשנים האחרונות נבנו מגרשי כדורגל חדשים בנתניה, בפתח תקווה, בבאר שבע ובחיפה – כמו גם מגרשי כדורסל חדשים בחולון, בתל אביב ובירושלים – אבל הם בעיקר משמשים קבוצות של ספורטאים בוגרים ולא בני נוער.

על פי נתוני משרד התרבות והספורט, יש כ-6,500 מתקני ספורט ברחבי ישראל. כמות קטנה יחסית, בהתחשב בעובדה שבישראל חיים כשמונה מיליון תושבים. על מנת ליצור תשתית מספקת לספורט הישראלי – צריך לבנות עוד מתקנים, לפתח ספורטאים כבר בגיל צעיר, להנגיש את העיסוק בספורט לכמות אנשים גדולה יותר – דבר שיגדיל בסופו של דבר את כמות הספורטאים המקצוענים הפעילים בישראל, שנכון לעכשיו היא קטנה מדי.

בישראל יש קרוב ל-150 אלף ספורטאים רשומים וקרוב ל-115 אלף ספורטאים פעילים (ספורטאי פעיל הוא ספורטאי הרשום באגודת ספורט ומשתתף בכמות תחרויות גבוה מהמינימום המקובל בענף). מספר נמוך יחסית, במיוחד בהשוואה לאוכלוסיית אירופה. ב-2014, על פי נתוני האיחוד האירופי, 44% מאוכלוסיית אירופה עסקה בספורט. נתון שנראה חלומי בהקשר הישראלי.

יובל זוסמן במדי מכבי תל אביבצילום: ניר קידר

כדורגל וכדורסל, ענפי הספורט הפופולריים בישראל, מדגימים אולי בצורה הטובה ביותר את המצב העגום בסוגיה זאת. על פי ההתאחדות לכדורגל, יש בישראל 40 אלף כדורגלנים פעילים, ובהם ילדים, נוער, נשים וגברים. לשם השוואה, בדנמרק, שבה יש אוכלוסייה של קרוב לשישה מיליון תושבים, יש יותר מ-300 אלף כדורגלנים פעילים. כלומר, רק בענף הכדורגל בדנמרק יש יותר מפי 2 ספורטאים מבכל ישראל. באיסלנד, מדינה של כ-300 אלף תושבים - שעשתה היסטוריה והעפילה לאליפות אירופה ב-2016, וגם למונדיאל שנערך שנתיים לאחר מכן ברוסיה – יש קרוב ל-25 אלף כדורגלנים פעילים.

המצב בכדורסל לא יותר טוב. על פי איגוד הכדורסל, ישנם 35 אלף כדורסלנים רשומים במדינת ישראל, מגילי ילדים עד בוגרים, לא כולל בתי ספר לכדורסל, שם על פי הערכות רשומים כ-20 אלף כדורסלנים נוספים.

בספר תוכניות העבודה הממשלתי שפורסם במארס האחרון, נכתב על ידי משרד התרבות והספורט כי ב-2018 הוקצו 750 מיליון שקל לצורך שיפור תשתיות הספורט בישראל. בתוך כך, גם ניתנה התייחסות לצורך בהגדלת העוסקים בספורט ובפעילות גופנית, הרחבת פעילויות ספורט ממוסדות.

הרעיונות שמקבלים התייחסות בתוכנית יכולות לשדרג את הספורט הישראלי, אבל על מנת שבאמת תתרחש פה מהפכה בנושא, צריך שיתוף פעולה אמיתי בין משרד החינוך למשרד התרבות והספורט. חינוך לעיסוק לספורט מגיל צעיר מהווה בסיס לעתיד טוב יותר – ואם נוסיף לכך תשתיות ראויות, אולי גם נזכה לראות הישגים ברמות הגבוהות ביותר.

יואב כהן

יואב כהן | יציע הכסף

איש תקשורת מ-2010, כותב על ספורט בשבע השנים האחרונות. אוהב כדורגל וכדורגל אנגלי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker