בית הספר שעשה היסטוריה והטיס ניסוי לחלל - עם 32.4% זכאות לבגרות בלבד

תלמידי בית ספר מעין מאהל, שבאזור נצרת, השתתפו באחת התוכניות היוקרתיות בעולם - וגיבשו הצעת מחקר שלא היתה מביישת דוקטורים ופרופסורים. כתוצאה, ניסוי מדעי שלהם הוטס לחלל

יאסר ואקד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניסוי במקיף עין מאהל
ניסוי במקיף עין מאהלקרדיט: באדיבות ביה״ס מקיף עין מאהל

"אירוע היסטורי בינלאומי עבור עין מאהל בפרט והחברה הערבית בכלל. ניסוי מדעי של תלמידי כיתה ט' שוגר לחלל באמצעות NASA'S SPACEX CRS 21 - ששוגרה לתחנת החלל הבינלאומית ISS". הודעה זו נשלחה לעיתונאים בשעת לילה מאוחרת, כמה רגעים לפני שמקפלים את היום.

בין שורות על נאס"א וניסוי בחלל נדחס לו היישוב עין מאהל. מדובר בכפר ערבי באזור נצרת שגרים בו 13 אלף תושבים. היישוב נמצא באשכול 2 במדד החברתי כלכלי (2015) וב-2020 אחוז הזכאות לבגרות היה 32.4%  בלבד. בעזרת תלמידים מחטיבת הביניים, הוא "הדליק את השמיים" במפגן עוצר נשימה שלא מבייש מעבדות מדע מהמתקדמות ביותר בעולם.

התלמידים של ביה"ס מקיף עין מאהל זכו לפני שנה בתחרות כלל ארצית של קרן רמון ע"ש Space Lab, שהתמודדו בה תלמידים מכל ישראל. מדובר בתוכנית חינוכית מהמתקדמות בעולם שמנציחה את חייהם של שבע אסטרונאוטים אמיצים שהובילה את משימת STS-107 קולומביה של נאס"א. התוכנית עושה שימוש בעולם החלל ומאפשרת לילדים לשלוח ניסוי מדעי לתחנת החלל הבינלאומית. מטרת התוכנית היא לא רק לעודד תלמידים צעירים להתמחות ולהצטיין בתחומי STEM, אלא גם לסייע לילדים לרכוש כישורים שנדרשים במאה ה-21.

התוכנית מיועדת לתלמידי על יסודי ומתפרשת על פני שנתיים, במסגרתן התלמידים מבצעים שבע משימות. אורכה של כל משימה הוא בין ארבע לשמונה שעות אקדמיות (שעה וחצי). ההתקדמות נעשית בהתאם לקצב הכיתתי ועומק הלמידה. התוכנית היא מודולרית, והמשתתפים בתוכנית יכולים להחליט באילו משימות הם מתעמקים. כל משימה היא ציון דרך בהכנת התלמידים אל משימת השיא שמבוצעת בשנה השנייה - "משימת רמון" - במסגרתה התלמידים מתכננים ומתחרים על שליחת ניסוי לתחנת החלל הבינלאומית.

קבוצות התלמידים שלוקחות חלק בתוכנית מלוות על ידי מנטור מטעם קרן רמון, שמוביל לצד המורה את עבודת הכיתה, ומעורר בתלמידים השראה להעמיק בנושאים שמרתקים אותם במסגרת הפרויקט ומחוץ לו. התוכנית הינה בשיתוף ובעידוד משרד החינוך, הפיקוח על הוראת מדע וטכנולוגיה וסוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה. תהליך הלמידה מתבצע בסביבה מאתגרת שמבוססת על חקר ופתרון בעיות.

התלמידים של עין מאהל הציעו מחקר שבוחן את "שינויי המבנה הגני בתנאי חוסר כוח משיכה". "כל מחקר שנבחר חייב להיות בעל זיקה לחלל", אומר סאהר חביב אללה, מחנך באחד הכיתות בבית הספר ואחד ממלווי התוכנית בו. "היה לנו כמה נושאים שלא הצלחנו להתקדם איתם בשל תנאים טכניים נוקשים, במצטבר, התלמידים הציעו 12 נושאים שלא הצלחנו להתקדם איתם, רק אחד הצליח לעמוד בכל התנאים – והוא זכה בתחרות", הוא הוסיף.

"מחקרים ברמה אקדמית גבוהה"

הצעת המחקר של התלמידים והתלמידות מתאימה ברמתה לחוקרי אקדמיה. היא פותחה על ידם, בהנחיית חוקרים שעוסקים בסוגייה שהתלמידים רצו לבחון. "היה לנו הרבה עזרה מחוקרים, אבל אנחנו אלה שחיפשנו את קטעי הספרות בנושא ובנינו את המחקר", אומר סאפי חביב אללה, תלמיד בכיתה ח' שהשתתף בתוכנית.  "בהתחלה לא הבנו מה אנחנו עושים, ואיך מתקדמים במחקר בסדר גודל כזה", הוסיף סאפי, "אבל אחרי חודש וחצי הצלחנו להתיישר ולהתמקד במחקר עצמו. אני שמח מאוד שהצלחנו להגיע לגמר וגם לנצח בו.

"אחד האתגרים שהיו לנו בהתחלה הוא עניין הספרות המחקרית. בהתחלה חיפשנו מחקרים רק בשפה הערבית. אחר כך הבנו שאין כמעט מחקרים בערבית שיכולים לעזור לנו. בהמשך הבנו שאין לנו ברירה אלא לחפש מחקרים בשפה העברית והאנגלית גם בשביל ליצור קשר עם חוקרים בתחום".

חביב אללה מספר כי "הרבה מהמחקרים שמצאנו חידשו למומחים שעבדנו איתם. אנחנו מדברים על מחקרים ברמה אקדמית גבוהה. התלמידים למדו איך לבנות שאלת מחקר תוך כדי התוכנית והם אלה שבחרו את השאלה. אנחנו רק עזרנו להם והנחנו אותם בחידוד השאלה".

איה זריקי, מרכזת התוכנית בבית הספר, שגם השתתפה כאורחת כבוד בבניית חליפת החלל הישראלית בשיתוף עם חברת סטמרד וסוכנות NASA מאשרת: "התלמידים והתלמידות הגו את הרעיונות לניסויים, בנו את שאלת המחקר, תיכננו את מהלך הניסוי וחקרו את הידע התיאורטי הנדרש ותרומתו הפוטנציאלית לאנושות".

ליאור רון, מנהלת תוכנית ספייסלאב בקרן רמון, הסבירה שכחלק מתהליך העמקה בנושא הניסוי, וכדי לעורר בתלמידים השראה להמשיך ולעסוק בתחומי המדעים, התלמידים פונים למעבדות ומומחי תוכן בנושא הניסוי כדי להתייעץ איתם על דרכים מיטביות לתכנון ובניית הניסוי".

זריקי מסבירה שהתהליך עם התלמידים מתחיל כבר מכיתה ז'. "בשלב זה תלמידים נחשפים לנושא החלל ורעיונות בסיסיים שיכולים לתת להם הבנה בסיסית למחקר מדעי", היא אומרת, "בכיתה ח' אנחנו מתחילים לחבר קטעים מדעיים פשוטים, שבעצם עוברים בחינה של חוקר בכיר מטעם הקרן. המומחה מחדד את השאלה ובונה יחד עם התלמידים את המתודולוגיה של המחקר".

לגבי זהות החוקרים, זריקי מסבירה שישנו קושי לעבוד עם האקדמיה ולכן הם פנו לחברות פרטיות. הסיבה לכך היא ש"חברות פרטיות נותנות לנו יותר תמיכה, גם כלכלית, וזה גם נחשב כתרומה חברתית. באקדמיה קיבלו את התלמידים בזרועות פתוחות, אבל התהליך שם ביורוקרטי מדי ואורך יותר זמן - מה שהיה עשוי לפוגע בסיכויים לזכות בתחרות".

יוסטון, יש לנו בעיה

מלבד הסוגיה הביורוקרטית, יש תנאים נוקשים מאוד שהתלמידים צריכים להתמודד איתם. מחקרים שנשלחים לחלל חייבים לעמוד בסדרה של קריטריונים מחמירים, בטיחותיים וטכניים – מה שהקשה על התלמידים שהתמודדו בפעם הראשונה עם עולם המחקר. זריקי מסבירה כי  "יש תנאים לשליחת הניסוי. למשל שהוא ישרוד בטמפרטורה שהיא 25 מעלות צלזיוס. מדובר באחד התנאים הקשים שצריך לעמוד בהם ונאלצנו בגללו לשנות כיוון כמה פעמים.

מלבד הטמפרטורה, ישנו תקן בטיחות שחייבים לעמוד בו. חומרי בדיקה חייבים לעמוד בתקנים של נאס"א - כך שגם אסטרונאוטים יוכלו להשתמש בהם בחלל. מבחינת קרן רמון, המגבלות היחידות שהיא מציבה בפני התלמידים והתלמידות הן מגבלות שנוצרות בעקבות המיקום שבו מתבצע הניסוי - במקרה הזה מדובר על תחנת החלל הבינלאומית. המיקום יוצר מגבלה של מקום ויש חומרים שאסורים לשימוש בתחנת החלל הבינלאומית, ובהם רעלים מסוימים או חומרים נפיצים.

במקרה של חטיבת הביניים עין מאהל, האתגרים לא נגמרו בתקנים ובמוגבלויות. אימוץ תוכנית בסדר גודל כזה דורש הרבה משאבים שלעין מאהל היה קשה לספק - הבולט במיוחד היא הכלכלי. האתגר הכלכלי איים בשלב מסוים לפגוע בסיכויי התלמידים להצליח במשימה.

חאלד אבו ליל, מנהל ביה"ס, מסביר כי "העלות של השתתפות עבור כל כיתה הוא 80 אלף שקל בשנה. זה לא כולל עלויות של ציוד, חומרים, הסעות ועוד. העלות יכולה להסתכם בסופו של דבר ב-120 אלף שקל בשנה. מדובר בעלות גבוהה מאוד ונטל על בית ספר שסובל מליקויים בתשתיות ומחסור בתקציבים".

ההצלחה של התלמידים בתוכנית אילצה את מנהל בית הספר לעבוד במרץ בשביל לגייס כספים למען תלמידיו. "תמכנו בכל הכוח בתלמידים ואמרנו לעצמנו אלוהים גדול", אומר אבו ליל, "גייסנו כספים דרך המועצה המקומית, קרנות של משרד החינוך ואנשי עסקים. פנינו לוועדי ההורים וגם המורים תמכו בתוכנית"

אבו ליל מצביע על נקודה כואבת במאבק של החברה הערבית לספק מסגרות חינוך ראויות ומתקדמות. "בתי הספר בחברה הערבית סובלים ממחסור בתקציבים ולקויות במבנים", הוא מספר, "למרות זאת, אנחנו ממשיכים לעבוד ולשאוף לקדם את התלמידים כמה שיותר. למרות המחסור במשאבים אבו ליל לא בוכה בלילות , "אנחנו לא שליליים, אם נמשיך לבכות - לעולם לא נתקדם".

יום לאחר שיגור הניסוי לחלל היתה לאבו ליל פגישה עם מנהלת המחוז ומנהלי בתי ספר בחברה הערבית, שבמסגרתה חטיבת הביניים קיבלה תעודת הכרה על ההצלחה יוצאת הדופן שהשיגו תלמידיו. בסופו של יום, המטרה שאליה שואף כל מחנך היא הצלחת תלמידיו, ועל אף המגבלות תלמידי עין מאהל הוכיחו שכשיש רצון - אפשר לטוס לחלל. בתוך כך, תלמידים מעידים שהם שולטים טוב מאוד בשפה האנגלית ובשפה העברית בעקבות ההשתתפות בתוכנית.

חביב אללה מספר כי "התוכנית חשפה את התלמידים לעולמות נוספים שהיו עד כה פריוולגיה עבורנו. החשיפה של התלמידים לתכני החלל נתנה להם תחושה שההתמדה שלהם היא מפתח להצלחה. למרות החסמים שקיימים בפני התלמיד הערבי, אנחנו שותלים בו את התחושה שאין בעולם חסמים, אלא שככל שהוא מתמיד הוא יוכל להתקדם ולהגיע לאן שירצה. נוצר שינוי מהותי מכך שהתלמיד הופך גם למדריך בגיל קטן ולא רק תלמיד שיושב בביה"ס. התלמידים הללו זכו לחוויה יוצאת דופן. הם עבדו באופן עצמאי, והתמודדו עם אתגרים לא קלים".

מקרן רמון ספייסלאפ נמסר בתגובה: "התהליך כולו מובל על ידי התלמידים והתלמידות. הם אלה שהוגים את הרעיונות לניסויים, בונים את שאלת המחקר, מתכננים את מהלך הניסוי וחוקרים את הידע התיאורטי שנדרש ותרומתו הפוטנציאלית לאנושות. כחלק מתהליך העמקה בנושא הניסוי וכדי לעורר בתלמידים השראה להמשיך ולעסוק בתחומי המדעים בהמשך- התלמידים פונים למעבדות ומומחי תוכן בנושא הניסויי (מהאקדמיה והתעשייה)- כדי להעמיק את הידע ולהתייעץ איתם על דרכים מיטביות לתכנון ובניית הניסוי".

יאסר ואקד

יאסר ואקד | Footnotes

בלוגר מזה 10 שנים, עיתונאי פרילנסר. בוגר תואר ראשון בפילוסופיה ומדעי הרוח מאוניברסיטת ת"א ותואר שני מביה"ס הבינלאומי ומרכז לימודי גרמניה ואירופה של אוניברסיטת חיפה. זוכה מלגת NRW לסטודנטים מישראל (2015).

בעבר שימש יועץ פרלמנטרי בכנסת לתקופה קצרה, היה עוזר מחקר בביה"ס למדעי מדינה באוניברסיטת ת"א והיה עמית מחקר במכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו.

Footnotes [הערות שוליים], הוא בלוג העוסק בעיקר בסוגיות חברתיות-כלכליות של החברה הערבית, ונוגע - בין היתר - בסוגיות שוליות מכל העולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker