אם עד עכשיו ישראל בלעה צפרדעים, במקרה של איחוד האמירויות מדובר בנסיך אמיתי

לציבור הישראלי אין כל כך עניין בשלום עם איחוד האמירויות. מדובר על מדינה שלא שוכבת על הגדר הישראלי וכלל לא מדברת בשפת איומים. בניגוד לירדן ומצרים, שם ממד השלום בהסכמים היה חשוב יותר מכל אפשרות כלכלית או אסטרטגית

יאסר ואקד
יאסר ואקד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גורדי שחקים באיחוד האמירויות
גורדי שחקים באיחוד האמירויותצילום: Satish Kumar Subramani/REUTERS

אתמול זה קרה; הטיסה המסחרית הראשונה לאבו דאבי המריאה מנתב"ג ועברה דרך המרחב האווירי הסעודי, כשעל סיפונה משלחת דיפלומטית ישראלית ואמריקאית וקבוצת עיתונאים שנסעה לסקר את המאורע ההיסטורי.

בתחילת אוגוסט, עוד לפני שהמטוס חימם מנועים, דווח שאיחוד האמירויות ביטלה חוק בנוגע לחרם על ישראל מ-1972, והסירה חסימת שיחות ישירות מישראל, ובאופן סמלי, מספר הטיסה של אל על מישראל לאמירויות הוא LY971 - קידומת הטלפונים של איחוד האמירויות - והטיסה חזרה מספרה LY972 - קידומת החיוג של ישראל. מעין הכרזה רשמית: ערוץ התקשורת חי ומצלצל.

אבל לציבור הישראלי אין כל כך עניין בשלום עם איחוד האמירויות. מדובר על מדינה שלא שוכבת על הגדר הישראלי וכלל לא מדברת בשפת איומים. בניגוד לירדן ומצרים, שם ממד השלום בהסכמים היה חשוב יותר מכל אפשרות כלכלית או אסטרטגית. בהסכמים עם ירדן ומצרים ישראל נאלצה לבלוע את הצפרדע, במטרה לדאוג לשלום בית עם השכן ממול.

לגבי איחוד האמירויות, כתבה נועה לנדאו, הפרשנית המדינית של "הארץ": "זה שלום שרוב הישראלים כלל לא חשו בהיעדרו, ואז הוא פשוט הגיע פתאום בחינם… למרות כל הניסיונות לשוות לאיחוד האמירויות דימוי של יעד תיירותי אטרקטיבי, לב העניין כאן הוא עבור המגזר העסקי, ולא לכל אדם".

דגלי איחוד האמירויות וישראל בנתניה, החודש
דגלי איחוד האמירויות וישראל בנתניה, החודשצילום: NIR ELIAS/רויטרס

אז מה בכל זאת שווה ההתבוללות הישראלית באיחוד האמירויות? 

מההסכם מסתמנת מערכת יחסים עסקית, שבה ישראל אמורה להרוויח - והרבה: על פי הערכות, ישנן כיום כ-300 חברות ישראליות שמנהלות עסקים ופעילות בשווקים של איחוד האמירויות, אלא שחלק גדול מהן עשה זאת עד כה באמצעות שלוחות בינלאומיות ולא בערוץ ישיר וחשוף. הסכם הנורמליזציה אמור לקצר את הדרך עבורם, ועשוי לאפשר לחברות קטנות יותר, שעד כה נתקלו בקשיים, גישה נוחה לשווקים במפרץ. 

אחד השווקים המיוחדים שעשויים להרוויח מההסכם במיוחד הוא שוק היהלומים. על פי דיווח באל ג'זירה, משרד החוץ הישראלי בוחן אפשרות לפתיחת שוק היהלומים ועשוי לאמץ את ההצעה הזו. במעמד "תעשייה שכבר אושרה" נמצאים ההיי-טק הישראלי, התעשייה החקלאית המדברית והטכנולוגיה לחיסכון במים, שהרשימה את אנשי איחוד האמירויות.

עם זאת, ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות מעלה את ההסכמים שהתנהלו מתחת לשולחן ובאיפוק רב אל מעל פני השולחן, ואף יאיץ וירחיב אותם, במיוחד לאור העובדה שאיחוד האמירויות היא זירה כלכלית חשובה, ולא עוד מדינת נפט זניחה במזרח התיכון. יום לאחר הנחיתה באבו דאבי, מבזקים שהתחילו לזרום מדברים על טיסות ישירות בין שתי המדינות, מתן ויזות ואשרויות כניסה, לרבות עסקת מטוסי F35 שנראה שעומדת על הפרק.

בגזרה המדינית, דיווח של "נשיונל אינטרסט" מצביע על אפשרות לשיתוף פעולה במה שנקרא המאבק נגד האיום האיראני. פרשנים רבים טוענים ששתי המדינות מרגישות מאוימות מהציר המתעצם והולך של איראן, טורקיה (שמנסה להגדיל את אחיזתה והשפעתה האזורית בכמה חזיתות שונות) וקטאר. בכל הנוגע לקטארים, אין לישראל התנגדות מוחלטת לפעילות שלה באזור, שכן בסופו של יום קטאר מעבירה מזוודות כסף לרצועת עזה ומשלמת עבור ישראל את חשבונית הכיבוש. בכלל, רב הנסתר על הגלוי בהסכם עם איחוד האמירויות, וצפוי שנשמע על עוד עסקות שיבשילו בהמשך.

קטאר
קטארצילום: via Bloomberg

בינתיים, אולי בהשראת שיאו של הקיץ, מערכת היחסים המתגבשת בין שתי המדינות משדרת חום רב. "ייתכן שזו רק התרגשות של התחלה, כשהרומנטיקה עוד לוהטת בין בני זוג טריים", תיאר הפרשן המדיני ברק רביד. "כמו ההתחלה בין בגין לסאדאת או בין רבין למלך חוסיין. בשני המקרים, אויבי השלום רצחו את אחד המנהיגים והרומן החם הפך לזוגיות קרירה. אך בניגוד למצרים וירדן, במקרה של איחוד האמירויות נראה שהפוטנציאל לכינונו של שלום חם, אפילו לוהט, גדול יותר". 

או במלים אחרות: אם עד כה ישראל בלעה צפרדעים וחתמה על הסכמי שלום מתוך כורח עם שכנים שלא מוכנים לשכב על הגדר עבור ישראל, אלא לטפס עליה במקרה הצורך, הפעם הצפרדע עשויה ליהפך לנסיך אמיתי לפי התפישה הישראלית: נסיך שיפתח לה דלתות במפרץ הערבי, ויהיה מוכן לבנות ברית על הגב של הפלסטינים, ולהשיל מעליו את המחויבות הלאומית הערבית בקשר לנכבה.

יאסר ואקד

יאסר ואקד | Footnotes

בלוגר מזה 10 שנים, עיתונאי פרילנסר. בוגר תואר ראשון בפילוסופיה ומדעי הרוח מאוניברסיטת ת"א ותואר שני מביה"ס הבינלאומי ומרכז לימודי גרמניה ואירופה של אוניברסיטת חיפה. זוכה מלגת NRW לסטודנטים מישראל (2015).

בעבר שימש יועץ פרלמנטרי בכנסת לתקופה קצרה, היה עוזר מחקר בביה"ס למדעי מדינה באוניברסיטת ת"א והיה עמית מחקר במכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו.

Footnotes [הערות שוליים], הוא בלוג העוסק בעיקר בסוגיות חברתיות-כלכליות של החברה הערבית, ונוגע - בין היתר - בסוגיות שוליות מכל העולם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker