אחרי הקורונה נפנים: מקצוע אחד לא מספיק לביטחון תעסוקתי

במציאות של טרום משבר הקורונה רוב הצעירים שסיימו תיכון הולכים לצבא ולומדים אחרי זה באקדמיה. הבעיה היא שעולם התעסוקה, כפי שהכרנו אותו, ישתנה ב-180 מעלות

יאסר ואקד
יאסר ואקד
עסק סגור בתקופת הקורונה
עסק סגור בתקופת הקורונהצילום: עופר וקנין

את צלקות משבר הקורונה נישא עמנו המון זמן. עסקים קורסים, פיטורים של עובדים, אנשים מוצאים לחל״ת, מקצועות שלא יצטרכו אותם יותר - ובעיקר הרבה חוסר ודאות ואי יציבות כלכלית. אחת הסוגיות העיקריות שהפכו משבר תקופתי למשבר רציני וחריף, היא הסגירה הפתאומית של המשק ללא התראה וללא תהליך הדרגתי. כתוצאה, צעירים מובטלים יושבים בבתים ללא ביטחון תעסוקתי, ללא עתיד ברור ובלי מענה ראוי מהרשויות.

"אנחנו נראה שיעורי אבטלה גבוהים אצל עובדים בעלי כישורים נמוכים שייפלטו מתחומי התיירות, המסחר וענפים נוספים, והמשק לא יוכל לקלוט אותם כי המעסיקים ידרשו כישורים אחרים", הזהיר מנואל טרכטנברג, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וחוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון.

מדבריו, שצוטטו ב-TheMarker באפריל האחרון, עולה בין היתר שהתוצאה של המשבר תהיה גידול באי שוויון ופוטנציאל לפיצוץ חברתי עצום. אגב מי שנמצא בקבוצת הסיכון הזו הם צעירים שעוד לא נכנסו לשוק העבודה וגם סטודנטים שרק מסיימים ללמוד, מי שנמצא בתהליך הכניסה לשוק העבודה, בעלי ההשכלה הנמוכה ובעיקר כל מי שלא עובד בהיי־טק או במקצועות הדורשים מיומנות וניסיון קודם.

רק בשביל לסבר את האוזן: מצב התעסוקה נכון להיום קטסטרופלי. "בחודשי מארס ואפריל, זינק שיעור הצעירים עד גיל 34 מבין הנרשמים בשירות התעסוקה ל-47.6% - לעומת 41.7% מבין נרשמי ינואר-פברואר״. כך עולה מדו"ח של שירות התעסוקה שפורסם בסוף יוני.

עבודה סוציאלית

מהדו"ח עולה כי בחודשי מארס ואפריל קבוצת הגיל 34-25 היה הגדולה ביותר במספר ושיעור הנרשמים לשירות התעסוקה. יחד עם זאת, בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24), שיעור הנרשמים לשירות קפץ מ-10.2% בינואר ל-18.4% במארס, והמשיך לעלות באפריל ל-19.6%.

תופעת הצעירים שאינם משכילים, נמצאים בתהליכי הכשרה או מועסקים (NEET) נמצאת בעלייה. שיעורם בישראל ב-2018 היה 13.3% - גבוה ביחס לרוב מדינות ה-OECD. לנתונים הללו יש מספר סיבות: סגירת המשק והפגיעה בענפים כמו מזון ותיירות והיעדר הכשרה וניסיון.

במציאות של טרום משבר הקורונה רוב הצעירים שסיימו תיכון הולכים לצבא ולאחר מכן מתכננים את הקריירה שלהם. הביטחון התעסוקתי עוזר לאותם צעירים לקיים את עצמם, להחזיר הלוואות שהם לקחו לבנקים והמשק משגשג. אפילו כלכלת ישראל הנאו-ליברלית עודדה פעילות. השוק תסס, חברות התחרו על כל לקוח וניהלו קרב על מכירות.

עד לפני הקורונה אדם ממוצע בישראל התלונן על יוקר המחייה, אבל קנה רכב חדש בעסקת מימון, טס פעם-פעמיים בשנה לחו"ל ולא פספס הזדמנות לתמונת סלפי בבית קפה או מסעדה. זה לא פסול, אבל מראה על נתק בין מצב העו"ש בבנק לתדירות גיהוץ כרטיס האשראי.

לימוד סיעוד

המדינה מרוויחה מהמצב הזה כי הצרכנים שוקעים בחובות והם צריכים לקום בבוקר לעבודה בשביל לשלם על החובות האלה. כתוצאה מכך הכלכלה משגשגת. התל"ג כיום מסתכם ב-42,852 דולר, גבוה יותר ממדינות כמו איחוד האמירויות (40,325 דולר), צרפת (39,827 דולר), בריטניה (39,532 דולר) ויפן (38,214 דולר).

כעת, בעקבות משבר הקורונה, משרות רבות יעמדו במבחן החיוניות. הקורבנות העיקריים עשויים להיות אקדמאים, כאלה שהשקיעו שנים מחייהם בלימודים. על פי דו"ח של הלמ"ס שבחן את הקשר בין לימודים לעבודה שבע שנים לאחר סיום הלימודים, מצא כי 63.4% מהעובדים עסקו ב-2018 במקצוע שקשור ללימודי התואר הראשון שלהם.  

אחוז גבוה של מדווחים על קשר בין העבודה ללימודים נמצא בקרב אלה שלמדו סיעוד, טיפול וריפוי (94.1%), רפואה (89.8%) ועבודה סוציאלית (86.3%). לעומת זאת, אחוז נמוך של מדווחים על קשר בין לימודים לעבודה נמצא בקרב אלה שלמדו מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים (40.5%), פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות (43.1%) וסוציולוגיה ותקשורת (45.4%).

החשיבה התעסוקתית בעידן של אחרי הקורונה צריכה להשתנות. הגיל, יכולת למידה והכשרה, תחרות בשוק התעסוקה שגוברת והולכת יקשו על רבים. צריך להפנים שמי שנשען עד כה על משלח יד אחד ובנה עליו קריירה, יסתכן במשברים פתאומיים ובמקרים רבים יחווה פגיעה אנושה שתותיר אותו ללא עתיד וללא אופק תעסוקתי ברור. אדם כזה ימצא עצמו בצומת דרכים מסובך. ככל שאנשים יפנימו מהר יותר כי אינם יכולים להתבסס על משלח אחד – כך הביטחון התעסוקתי שלהם יהיה רב יותר.    

יאסר ואקד

יאסר ואקד | Footnotes

בלוגר מזה 10 שנים, עיתונאי פרילנסר. בוגר תואר ראשון בפילוסופיה ומדעי הרוח מאוניברסיטת ת"א ותואר שני מביה"ס הבינלאומי ומרכז לימודי גרמניה ואירופה של אוניברסיטת חיפה. זוכה מלגת NRW לסטודנטים מישראל (2015).

בעבר שימש יועץ פרלמנטרי בכנסת לתקופה קצרה, היה עוזר מחקר בביה"ס למדעי מדינה באוניברסיטת ת"א והיה עמית מחקר במכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו.

Footnotes [הערות שוליים], הוא בלוג העוסק בעיקר בסוגיות חברתיות-כלכליות של החברה הערבית, ונוגע - בין היתר - בסוגיות שוליות מכל העולם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker