את האפליה נגד החברה הערבית לא צריך להחביא

משרד האוצר הקצה 2.82 מיליארד שקל לכל הרשויות כפיצוי על אי-תשלום ארנונה מבעלי העסקים. אבל מתוך כל התקציב, הרשויות הערביות ייאלצו להתחלק בסכום של 47 מיליון שקל. העיר אילת לבדה - בעלת 52 אלף תושבים - תתוקצב בסכום זהה

יאסר ואקד
יאסר ואקד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ערערה
ערערהצילום: אייל טואג

הרבה כעס ובעיקר הרבה תסכול מלווים את השביתות שיצאו לדרך אתמול (ג') ברשויות המקומית הערבית. הרשויות מוחות על גובה התקציבים שהממשלה הקצתה במטרה להתמודד עם מגפת הקורונה, אבל גם בעקבות ההזנחה ארוכת השנים ליישובים ולצרכים של הציבור הערבי.

ברשויות הערביות דורשים מענקים ופיצויים בשל היעדר תשלום ארנונה מצד בעלי העסקים ובשל המחסור בכלים, משאבים ואמצעים כלכליים להתמודד עם המגפה, שעשויה לצאת משליטה. משרד האוצר הקצה 2.82 מיליארד שקל לכל הרשויות כפיצוי על אי-תשלום ארנונה מבעלי העסקים. אבל מתוך כל התקציב, הרשויות הערביות ייאלצו להתחלק בסכום של 47 מיליון שקל, המהווים כ-1.7% בלבד מסך כל המענקים. חישובים שערכו בוועד ראשי הרשויות הערביות הראה כי ההפסדים שצברו מאז תחילת משבר הקורונה הקורונה נאמדים בכ-70 מיליון שקל בחודש.

בדיקה לגילוי וירוס קורונה
בדיקה לגילוי וירוס קורונהצילום: אייל טואג

התרעומת גברה לאחר שהתברר כי החברה הערבית, שכוללת כ-2 מיליון אזרחים, תתוקצב ב-47 מיליון שקל להתמודדות עם משבר הקורונה, כשבמקביל העיר אילת לבדה - בעלת 52 אלף תושבים - תתוקצב בסכום זהה של 47 מיליון שקל. "עצוב שהממשלה מקצה ל-67 רשויות מקומיות את מה שהיא מקצה לעיר בגודל של אילת או של המועצה אזורית תמר", כתב מדר יונס, יו"ר ועד הרשויות הערביות, במכתבים ששיגר למשרד ראש הממשלה ולמשרד האוצר.

גם הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות הצטרפו למחאה: "מרגישים נבגדים. אנחנו המגזרים היחידים שאין להם תוכנית חומש", ציין ג'אבר חמוד, יו"ר פורום הרשויות המוחות, בראיון שהעניק לגל"צ.

הפגנה נגד אלימות בטמרה
הפגנה נגד אלימות בטמרהצילום: עומדים ביחד

קשיים בגביית ארנונה בחברה הערבית

חלוקת התקציב על ידי משרש האוצר מבוססת על חישובי הארנונה שהרשויות גובות. ואולם, גם בשגרה הרשויות הערביות מתמודדות עם קשיים בגביית ארנונה. רק 32% מהכנסות הארנונה ברשויות הערביות הן מעסקים, כשהממוצע הארצי הוא יותר מ-55%. דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מראה שב-2018 סך כל מענקי האיזון מסך ההכנסות מארנונה עמדו על כ-140.2% במגזר הערבי, לעומת כ-10.8% במגזר היהודי וכ-12.1% בערים המעורבות.

ההסבר לכך הוא שברשויות הערביות - מלבד עסקים קטנים - חסרים אזורי תעשייה ומבנים עסקיים, לצד מצב סוציו-אקונומי נמוך שמקשה על הרשויות בגביית ארנונה.

מועצה אזורית טורעאן
מועצה אזורית טורעאןצילום: אייל טואג

"המחסור באזורי תעשייה ומבנים מניבי ארנונה גורמים לירידה במקורות ההכנסה של הרשויות המקומיות הערביות, ומייצרות פערים באיכות השירותים המוענקים לאזרח הערבי בתחומים חיוניים כמו תשתיות, חינוך, תרבות ושירותים עירוניים אחרים. לכן נוצרת התלות הבלתי נמנעת של הרשויות המקומיות הערביות באופן ייחודי במענקים ותוכניות השיקום והתמיכה הממשלתית", הסבירה רג'ד ג'ראיסי, מנהלת שותפה של המחלקה למדיניות שוויונית בעמותת סיכוי.

המצב הכלכלי הירוד של התושבים, המחסור באפשרויות תעסוקה בתוך שטחי השיפוט של הרשויות, לצד המחסור החמור בביטחון אישי לרבות האלימות והפשיעה, הם רק חלק מהסיבות שמונעות מהחברה הערבית לתפקד כמו שכניהם היהודים.

כפר קאסם, אתמול. לנגיף יש השפעה חיובית לפחות על עקומת הפשיעה
כפר קאסםצילום: מוטי מילרוד

"מדיניות הממשלות הישראליות המתמשכות לאורך השנים היא הסיבה העיקרית והישירה לפערים הגדולים בין הרשויות הערביות והיהודיות", אומרת ג'ראיסי. "הגירעונות המצטברים של הרשויות הערביות משפיעות באופן ישיר על השירותים הניתנים לאוכלוסייה הערבית בכלל, ובתקופת הקורונה בפרט".

הממשלה נדרשת לשנות את המדיניות שלה ולהקצות את התקציבים הנדרשים באופן שווה ומיידי לרשויות הערביות, ולתמוך בהן כדי להתגבר על המשבר ולהתאושש מהשלכותיו. אבל על אף שהממשלה מכירה היטב את הבעיות של החברה הערבית והגסיסה הכלכלית של הרשויות, ועל אף התחלואה המסלימה בכמה מוקדים ערביים, בחלוקה של תקציב ההתמודדות עם הנגיף הוחלט לתת להם פירורים. פשוט מאוד: את האפליה נגד החברה הערבית לא צריך להחביא - אפשר להשאיר אותה גולמית, כפי שהיא, ללא עידון ובלי לדפוק חשבון.

שפרעם
שפרעםצילום: גיל אליהו
יאסר ואקד

יאסר ואקד | Footnotes

בלוגר מזה 10 שנים, עיתונאי פרילנסר. בוגר תואר ראשון בפילוסופיה ומדעי הרוח מאוניברסיטת ת"א ותואר שני מביה"ס הבינלאומי ומרכז לימודי גרמניה ואירופה של אוניברסיטת חיפה. זוכה מלגת NRW לסטודנטים מישראל (2015).

בעבר שימש יועץ פרלמנטרי בכנסת לתקופה קצרה, היה עוזר מחקר בביה"ס למדעי מדינה באוניברסיטת ת"א והיה עמית מחקר במכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו.

Footnotes [הערות שוליים], הוא בלוג העוסק בעיקר בסוגיות חברתיות-כלכליות של החברה הערבית, ונוגע - בין היתר - בסוגיות שוליות מכל העולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker