בסיבוב השלישי הפנמנו: בעידן של תיקו פוליטי הקול הערבי שווה יותר

האלימות בחברה הערבית, תוכנית המאה, חוק הלאום, ההסתה של נתניהו וההתנערות של כחול לבן - הובילו לתגובת מחאה שתורגמה לקולות ■ הקמפיין החדשני והיעיל של הרשימה המשותפת הביא קרוב ל-100% מהקולות ביישובים הערביים וכמעט הכפיל את הקולות בקרב היהודים

יאסר ואקד
יאסר ואקד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איימן עודה עם מצביעים
איימן עודה עם מצביעיםצילום: AFP

את סבב הבחירות השלישי בשנה האחרונה סימנו בחברה הערבית בניצחון גדול. "הישג חסר תקדים לרשימה המשותפת והחברה הערבית", אמר יו"ר הרשימה, ח"כ איימן עודה. "זהו כישלון מחפיר לכחול לבן. הדרך היחידה לנצח היא להציב אלטרנטיבה. בכל פעם שתשברו ימינה — תפסידו. כיום ברור מתמיד: המשותפת תוביל את המאבק נגד כל ממשלת ימין שלא תקום. הדרך ארוכה, אבל נגיע לעתיד משותף של שלום ושוויון". 

חזון 16 המנדטים שליווה את המסע של עודה בין הכפרים ואולפני הטלוויזיה, ונראה בהתחלה כניסיון ליצור מגמה, התגלה בדיעבד מציאותי למדי. תוצאות הבחירות הניבו 15 מנדטים לרשימה המשותפת ועודף של כ–130 אלף קולות — והציבו אותה במרחק יריקה מהמנדט ה–16.

מדובר על עלייה משמעותית לעומת הסבב השני, בספטמבר 2019. מנתוני ועדת הבחירות הכמעט־סופיים, עולה כי 64.7% מבעלי זכות הבחירה מקרב האזרחים הערבים הצביעו בבחירות לכנסת ה–23 — עלייה של יותר מחמש נקודות אחוז בהשוואה ל–59.2% שהצביעו בספטמבר — וזינוק מסחרר של 15 נקודות אחוז לעומת 49.2% מאזרחי ישראל הערבים בעלי זכות הבחירה שהצביעו באפריל.  

להצלחה הזאת יש שלל פרשנויות. אחת מהן היא שקמפיין הליכוד, שהכתיר — שוב — את הציבור הערבי "אסון לדמוקרטיה", התנוסס ברחבי המדינה ונשא את הסלוגן "בלי המשותפת, אין לגנץ ממשלה", התברר כזרז שהוציא את הערבים לקלפיות, עם תחושה שהפעם הקולות שלנו יכריעו.

בסקר שערך צוות המחקר במרכז אקורד — פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי, שבועות לפני יום הבחירות, נבחנו דפוסי ההצבעה הצפויים של ערבים אזרחי ישראל בבחירות. הסקר צפה עלייה דרמטית בכוונת אזרחים ערבים להגיע לקלפי ולהצביע, ביתר שאת בקרב אלה שלא נטלו חלק בסיבוב הקודם.

השיתוף משתלם

מהסקר עלה כי סוגיית האלימות והביטחון האזרחי בחברה הערבית נתפשה כחשובה ביותר עבור רוב משתתפי הסקר. את המקום השני בחשיבותו בקרב הגברים המשתתפים תפס חוק הלאום, בעוד בקרב הנשים היתה סוגיית מערכת החינוך הערבי שנייה בעדיפות. בהמשך דורגו יוקר המחיה, עוני ואבטלה. דיור, אדמה והריסת בתים היו סוגיות נוספות, אבל משניות בחשיבותן.

סוגיות אלה היו תמיד במצע המפלגות הערביות. עם זאת, הזעם בקרב הערבים הישראלים מהיחס לחברה הערבית ומהזנחת הטיפול בבעיות הבוערות, הובילו לתגובת מחאה שתורגמה לקולות בקלפיות.

ירידה של 43% בקולות הציוניים בנצרת

חוקרים נוטים לקשור את ההצלחה של הרשימה המשותפת לדפוסי הפעולה ומידת המעורבות ברובד המעשי. "ההצלחה היא תוצאת תפקודה האקטיבי של הרשימה המשותפת בתקופה האחרונה — החל בהפגנות ההמוניות נגד האלימות והפשיעה בחברה הערבית וכלה במיצוב העצמי של הרשימה כגוף עוצמתי במערכת הפוליטית הישראלית, שמנע הרכבת ממשלת ימין צרה בבחירות של ספטמבר 2019", מסביר מוחמד חלאילה, חוקר פוליטיקה פלסטינית בישראל ומרצה במכללה האקדמית אורנים.

לדברי חלאילה, "היעדר משברים פנימיים והסכמה על סוגיות פוליטיות ועל חשיבות ההנהגה הצעירה, הצליחו להחדיר שיח חדש למערכת הפוליטית ולאתגר אותה מחדש בלי להתעלם מכוח ההשפעה של יתר חברי הרשימה — הם גורם חשוב להצלחה".

איימן עודה במפגש עם מצביעים בחיפה
איימן עודה במפגש עם מצביעים בחיפהצילום: רמי שלוש

ח"כ יוסף ג'בארין, מבכירי הרשימה המשותפת, אומר כי הצלחתה היא נגזרת של כמה גורמים, ובראשם האחדות הלאומית, שהובילה לתמיכה רחבה בקרב הציבור הערבי. לדבריו, גם החשש מהסכנות שטומנת התקופה והדרך הגזענית שמתווים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושלטון הימין היו גורם משמעותי: "חוק הלאום וחוק קמיניץ (תיקון לחוק התכנון והבנייה, שאושר בכנסת באפריל 2017 והחמיר את האכיפה והענישה בגין עבירות בנייה; י"ו) דחפו לתמיכה נרחבת ברשימה המשותפת והגבירו את חשיבות הייצוג הפרלמנטרי כניסיון לסכל את טירוף ממשלת הימין".

תוכנית המאה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, היתה גורם רציני נוסף ששלח אלפי אזרחים לקלפיות. לדברי ג'בארין, "אין ספק שתוכנית הטרנספר של תושבי המשולש וואדי ערה, כמו גם האפרטהייד המתוכנן בשטחים הכבושים, גרמו לעלייה באחוזי ההצבעה בחברה הערבית. באום אל־פחם, למשל, הרשימה המשותפת גרפה 22 אלף קולות, לעומת 17 אלף בבחירות ספטמבר — עלייה של 12%".

בכלל, העלייה בשיעורי ההצבעה נצפתה בכל היישובים הערביים, כשהרשימה המשותפת זכתה לרוב המוחלט של קולות המצביעים. בנצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל, נרשמה ירידה של 43% במספר הקולות למפלגות ציוניות. בג'דיידה־מכר שבגליל, מתוך 10,066 קולות, 9,809 ניתנו למשותפת — 97%. 

לא רק נהירת הערבים, גם מצביעים יהודים תרמו להצלחה. ברשימה המשותפת מעריכים כי סבב הבחירות האחרון סיפק נתונים מעוררי השראה מצד הציבור היהודי: קרוב ל–17 אלף מצביעים מהציבור היהודי בחרו ברשימה המשותפת. מדובר על עלייה משמעותית לעומת בחירות ספטמבר — אז, להערכתם, 10,000 מצביעים יהודים בחרו ברשימה המשותפת.

קמפיין ייעודי לצעירים, נשים ודרוזים

מלבד הזעם והתגובה להסתה נגד הציבור הערבי ופעילות השטח הקלאסית, להצלחה של הרשימה המשותפת תרם גם קמפיין אסטרטגי רחב היקף ומערך בקרה אפקטיבי. קמפיין הרשימה המשותפת מינף את הפוטנציאל הטמון בהשתתפות הערבים בהצבעה, וסיסמת הבחירות "במשותפת יש לך קול", התמקדה באסטרטגיית חצי הכוס המלאה, כולל מסרים נוספים המותאמים לכמה סוגי קהל בחברה הערבית — במטרה להעלות את שיעור ההצבעה ולהגדיל את כוח הרשימה המשותפת.

"המסרים לקהל הדרוזי התמקדו בחוק הלאום ובתיקון חוק קמיניץ, כולל הבלטת הנציג הערבי הדרוזי ברשימה — מה שגרם כמעט לשילוש כוחה בקרב הציבור הערבי הדרוזי", אומר עאיד כיאל, אסטרטג הרשימה המשותפת ומי שמנהל את קמפיין הבחירות שלה מאז 2015. "כך היה גם במסר שהועבר לתושבים בנגב ובמסר לנשים, ששם דגש מיוחד על הייצוג המגדרי בקרב הח"כיות".

לדבריו, "לא רק שסיסמת הבחירות הצליחה לשמר את הבוחר המתנדנד — היא הצליחה גם לחבר קהלים חדשים ולהעצים את תחושת הייצוג במסרים תומכים, שהותאמו לכלל החברה".

בסמיכות לקמפיין הראשי הושק גם קמפיין סמוי, שפעל מסביב לשעון וניטר את הרשתות החברתיות, במטרה לשמור על רשת נקייה ולמנוע מתקפות וניסיונות דיכוי הצבעה בקרב החברה הערבית. תחקירנים דוברי ערבית ניטרו דפי פייסבוק פוליטיים מרכזיים בחברה הערבית וניתחו את אופי התגובות, תוכן הפוסטים ומידת האותנטיות של המשתמשים.

"בחודשים האחרונים דיווחנו לפייסבוק על 47 פרופילים חשודים שהפיצו דיכוי הצבעה, ומהם הסירה פייסבוק 37 שאכן היו מזויפים, לרבות פעילות לא אורגנית, לא כולל משתמשים שעודדו חרם אמיתי־אידיאולוגי נגד הבחירות", אמר רן כהן, מנכ"ל הבלוק הדמוקרטי, ארגון הפועל לניטור תוכן ברשתות חברתיות.

בגזרת הבוחרים הצעירים פעל קמפיין ייעודי ומושקע. זוהי הפעם השנייה ברציפות שהקואליציה לעידוד ההצבעה בחברה הערבית פונה לחברה הערבית בכלל תוך התמקדות בבוחרים הצעירים, הן ברמת המסרים שלה והן בדפוסי הפעולה והעידוד. הקמפיין נבנה על פעילות שטח ודיגיטל של מתנדבים וצעירים, שחלק ניכר ממסריו יועדו לצעירים במטרה לעודד אותם להצביע. משפיענים גויסו, האינסטגרם הוצף ומלבד עידוד ההצבעה, הצעירים זכו לתכנים דינמיים שדיברו בשפתם ובהתאם לדפוסי השימוש שלהם במדיה.

כעת, בעיני הציבור הערבי לא רק שהמטרה הושגה, החברה הערבית גם זכתה לגלות — יותר מתמיד — שכינון הממשלה עומד על חודו של מנדט, והקול הערבי שווה הפעם יותר.

יאסר ואקד

יאסר ואקד | Footnotes

בלוגר מזה 10 שנים, עיתונאי פרילנסר. בוגר תואר ראשון בפילוסופיה ומדעי הרוח מאוניברסיטת ת"א ותואר שני מביה"ס הבינלאומי ומרכז לימודי גרמניה ואירופה של אוניברסיטת חיפה. זוכה מלגת NRW לסטודנטים מישראל (2015).

בעבר שימש יועץ פרלמנטרי בכנסת לתקופה קצרה, היה עוזר מחקר בביה"ס למדעי מדינה באוניברסיטת ת"א והיה עמית מחקר במכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו.

Footnotes [הערות שוליים], הוא בלוג העוסק בעיקר בסוגיות חברתיות-כלכליות של החברה הערבית, ונוגע - בין היתר - בסוגיות שוליות מכל העולם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום