אווירה אירופית בניחוח ערבי: 4 ימים, 60 אלף מבקרים והופעת אורח מירדן

כפר יסיף הוא יישוב קטן בגליל המערבי, שמונה קרוב ל-10 אלף תושבים, שמפורסם בזכות החוויה הקולינרית שהוא מציע. ובמשך 4 ימים בשנה הוא מרים הפקה שלא היתה מביישת את לונדון או ברלין

יאסר ואקד
יאסר ואקד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
כריסמס מרקט בכפר יסיף
כריסמס מרקט בכפר יסיףקרדיט: יאסר ואקד

ביום חמישי, 12 בדצמבר, נצפתה בכפר יסיף כוננות שיא: טקס הפתיחה של אירועי הכריסמס מרקט עמד להתחיל, עם תהלוכה שבסיומה טקס הדלקת עץ האשוח המסורתית, שמסמלת את פתיחת החגיגות לחג המולד. אבל מלבד הציפיות להמונים וסידורי האבטחה הכבדים, מה שהדאיג את המארגנים לא פחות הוא מזג האוויר, שבישר על הגעת עננים רווי גשמים, שאיימו לשבש את הטקס ולדחות את החגיגות.

בצהרי יום חמישי נרשמו בגליל המערבי קרוב ל-5 מ"מ של גשמים; הסבב נמשך כיום וחצי עם הפסקות קצרות למילוי וטעינה. מי שנזעק להרגיע את הרוחות הוא יו"ר הרשות המקומית, עו"ד שאדי שווירי, שעלה עם סרטון לרשתות החברתיות והכריז: "החזאים צופים למזג אוויר גשום וקר, אבל הלב שלנו יחמם את מבקרינו", והודיע על דחיית האירוע ליום שישי.

כפר יסיף הוא יישוב קטן בגליל המערבי, שמונה קרוב ל-10 אלף תושבים. הוא מוכר היטב לנוסעים על החלק הצפוני של כביש 70 - העורק הראשי של הצפון שחוצה את הכפר לשניים. מי שיבקר בכפר יסיף לרוב יספר על החוויה הקולינרית. בכלל, הטענות הן שמדובר באלופי הכנאפה והבקלאוות, ומי שחפץ בתערוכה גדושה בקלוריות, כבר שנתיים מקבל מענה מושלם.

במועצה המקומית הוחלט בשנה שעברה על הקמת פסטיבל הכריסמס מרקט, שמטרתו לייצר אווירת חג לתושבי כפר יסיף והאזור. "יזמנו את הפסטיבל בשנה שעברה כחלק מההכנות לאירועי חג המולד ועל מנת לייצר אווירה אירופית בניחוח ערבי. בנוסף, זהו אירוע רב תרבותי שמתאים לכל החברה הערבית, ולתושבי כפר יסיף בכלל", אמר שווירי. "אחרי שראינו את הביקוש הרב, החלטנו שזה יהיה אירוע קבוע שיתקיים בכל שנה". ואכן, השנה היתה הפעם השנייה ברציפות שהיישוב הקטן בגליל המערבי נהפך, למשך ארבעה ימים, ליעד אסטרטגי לכל מי שחפץ באווירת אירופה, אבל קצר בזמן או בכסף.

רקדניות בכריסמס מרקט בכפר יסיף
כריסמס מרקט בכפר יסיףצילום: יאסר ואקד

סטנדאפיסטים והופעות מחול

הגענו ליום שישי, לקראת שעות הערב. הגשם פסק והתנועה בתוך שטח השוק היתה ערה במיוחד. בין הקהל ניתן היה לראות חבורות של צעירים, משפחות עם ילדים וכמה כלי תקשורת ששידרו מהשטח. בין המבקרים ניתן היה להרגיש גיוון רב: מלבד תושבי כפר יסיף שהתפקדו בהמוניהם, בלטו בנוף אורחים מיישובים מרוחקים, במיוחד מאזור המשולש, שנסעו מרחק רב על מנת להרגיש את האווירה הייחודית. הכמויות הללו הורגשו היטב לאורך כל ימי הפסטיבל, כשעל הבמה עלו בזה אחר זה אמנים מהשורה הראשונה בחברה הערבית.

אחת ההופעות שסחפו קהל רב היתה של הזמר והראפר תאמר נפאר. כשעה לפני ההופעה נדחסו מול הבמה כאלף מעריצים, צעירים ומבוגרים, שידעו כל מלה בשיריו.

תאמר נפאר בהופעה יום שבת

בין היתר הופיעו במהלך ימי הפסטיבל הסטנדאפיסטים עדי ח'ליפה, שבהופעותיו ניתן לצפות גם בנטפליקס, ונדאל בדארנה, שמצליח להצחיק עם סגנונו הייחודי. בנוסף אליהם הופיעו זמרים ולהקות מחול, רקדנים ורקדניות תושבי הכפר, ומול הבמה נאספו רבבות שבאו לראות את הכישרונות המקומיים, כולל הופעת אורח של הזמר הירדני עזיז מרקה, שנתן ערך מוסף לאירוע והשלים את החגיגה. 

בין הופעה להופעה, הנחתה את האירוע הזמרת אמל מורקוס, תושבת כפר יסיף, שגם שרה בפסטיבל. "התאספות של כל כך הרבה אנשים, מכל השכבות והגילים, מזרימה בנו שוב את רוח האחדות", אמרה. "המפגש החברתי, אווירת חג המולד וההכנה לשנה החדשה, משחזרת את ההיסטוריה שלנו שנבנתה דרך קידמה, אהבת החיים והמולדת, במיוחד במתחם השוק הישן - המקום שחיבק אירועים לאומיים ותרבותיים משמעותיים לאורך ההיסטוריה של הכפר".

בכל חלל הפסטיבל הועמדו לרשות המבקרים דוכנים רבים של אוכל, שתייה וקינוחים, ובין דוכן השווארמה לדוכן העראיס של האחים שקור, זרמו ללא הפקה גם ברזי בירה ובקבוקי יין, ועם מחירים של 15 שקל לכוס יין ו-20 שקל לחצי ליטר בירה, לא היה ספק שאף אחד לא יצא משם צמא.

על פי הערכות המשטרה, בארבעת ימי האירוע פקדו את כפר יסיף קרוב ל-60 אלף מבקרים. מנתונים שמסר הוועד המארגן, עלות ההפקה הגיעה למיליון שקל, והיא כללה אבטחה, בנוסף ל-35 שוטרים, שירותי חירום ושאטלים שהסיעו את המבקרים מרחבת החניון המרוחקת.

כריסמס מרקט בכפר יסיף
כריסמס מרקט בכפר יסיףצילום: יאסר ואקד

האמת שלא מספרים עליה בחדשות

מה שתרם להצלחה הייחודית של הפסטיבל הוא הסדר שנשמר, על אף הפוטנציאל העצום לאיבוד שליטה באירוע שבו קהל רב נדחס בשטח קטן. אלא שבכפר יסיף מסבירים שזה לא אמור להיות חריג, ותקריות האלימות בחברה הערבית - הן יוצאות הדופן והמחזה החריג.

"החברה הערבית סובלת מתדמית אלימה בשנים האחרונות. אירועי הירי משתלטים על כותרות החדשות ומייצרים תדמית שלילית, אבל מדובר על אחוזים בודדים של מעורבים. האמת היא שהפנים האמיתיות של החברה שונות", אומר שווירי. "החברה הערבית היא חברה בריאה שיודעת ליהנות גם מתרבות ומוזיקה, וזה מה שאנחנו רוצים לשדר, את האמת שלא מספרים עליה בחדשות".

רקדניות בכריסמס מרקט בכפר יסיף
כריסמס מרקט בכפר יסיףצילום: יאסר ואקד

שווירי מסביר שהתפקיד של הפסטיבל הוא חיזוק המרקם החברתי וגיבוש החברה. "להפקה שיצרנו יש מטרה ברורה: לייצר חיבור חיובי של כלל החברה, ומטרתו לעזור בחיזוק המרקם החברתי ולייצר דיאלוג רב-תרבותי, בעזרת מוזיקה והופעות של אמנים מקומיים".

מורקוס מסכימה עם שווירי: "אני שמחה להרגיש את האחווה בין האנשים. כפר יסיף אהבה תמיד את החיים וקידמה את התרבות והספורט, וזה מסייע בהורדת הלחץ מהחיים הדוהרים. בימי החגיגה אנשים מטיילים ברגל בלי רכבים, נפגשים ומתחבקים בחום. מדובר על הזדמנות להתרחק מהרשתות החברתיות, וללא ספק הזדמנות להעסיק את הצעירים בפעילויות תרבותיות והופעות, מה שגורם להרגעת האלימות הגואה בחברה שלנו".

בשנה שעברה הפסטיבל זכה להתעניינות גוברת מצד החברה הערבית, ולצד הפידבקים החיוביים והדיווחים על אירוע יוצא דופן, בכפר יסיף זכו להרים הפקה מכובדת. אלא שעם הגידול בביקוש צפות ביקורות על הפקקים ועל המחסור בחניה ברחבת הפסטיבל, וביקורת שהגיעה מצד הנוסעים על כביש 70 לכיוון צפון, שרק רצו לחזור הביתה אחרי יום עבודה.

"הבעיה ידועה", אומר שווירי. "לכן החלטנו על שכירת החניון של אחד האולמות בכפר, והעמדנו שירות שאטלים למבקרים. אין לנו יכולת שליטה על כל מי שמחליט להגיע ברכב, וכמו שקורה בכל אירוע בסדר גודל כזה, בעיית החניה היא בלתי ניתנת לשליטה. זה אירוע שנמשך כמה ימים, ואנחנו יודעים להתמודד, גם בפסטיבלים גדולים יותר, כמו פסטיבל הסוכות של עכו, העיר נסגרת והפקקים נערמים בכבישים".

בכל זאת דבר אחד בלט במיוחד: מיזם הכריסמס מרקט בכפר יסיף נוצץ לא פחות מלונדון או ברלין. 

יאסר ואקד

יאסר ואקד | |Footnotes

בלוגר מזה 10 שנים, עיתונאי פרילנסר. בוגר תואר ראשון בפילוסופיה ומדעי הרוח מאוניברסיטת ת"א ותואר שני מביה"ס הבינלאומי ומרכז לימודי גרמניה ואירופה של אוניברסיטת חיפה. זוכה מלגת NRW לסטודנטים מישראל (2015).

בעבר שימש יועץ פרלמנטרי בכנסת לתקופה קצרה, היה עוזר מחקר בביה"ס למדעי מדינה באוניברסיטת ת"א והיה עמית מחקר במכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו.

Footnotes [הערות שוליים], הוא בלוג העוסק בעיקר בסוגיות חברתיות-כלכליות של החברה הערבית, ונוגע - בין היתר - בסוגיות שוליות מכל העולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker