אחרי שנים של הזנחה, משרד החינוך מעמיד פנים שהוא מופתע

מבחן פיזה בודק את רמת האוריינות של התלמידים, והוא מצביע על פער של 3 שנות לימוד בין תלמידים יהודים לערבים ■ משרד החינוך תיקצב ב-2018 כל תלמיד תיכון בזרם הממלכתי-דתי ב-40.3 אלף שקל בשנה, ואילו תלמיד ערבי ממוצע תוקצב ב-40% פחות - רק 24.5 אלף שקל בשנה

יאסר ואקד
יאסר ואקד
תלמידים ערבים בבית ספר בחיפה, 1948
תלמידים ערבים בבית ספר בחיפה, 1948צילום: AP

תראו מופתעים: אתמול גיליתי שמשרד החינוך "מופתע" לכאורה מהנתונים שפורסמו לגבי תוצאות מבחן פיזה, שהראה בבירור שקיימת אפליה חמורה - ואף מחדל שלא ניתן להוריד מסדר היום - בכל מה שנוגע למערכת החינוך הערבית הישראלית, וגודל הפער בין התלמידים הערבים לבין בני גילם במערכת החינוך היהודית. הפערים מראים שישנו פער של 30 נקודות, שווה ערך למיומנות הנלמדת בשנת לימודים שלמה.

מבחן פיזה בודק את רמת האוריינות של התלמידים בשלושה נושאים: קריאה, מתמטיקה ומדעים, והוא מצביע על פער של 3 שנות לימוד בין תלמידים יהודים לערבים. לפערים הללו יש גם השלכות על מבחני הבגרות, שם, על פי דו"ח של משרד הכלכלה, "שיעור הזכאים לתעודת בגרות תיכונית בישראל עלה עם השנים בחינוך העברי והערבי, אך הפערים בין שתי קבוצות האוכלוסייה עדיין קיימים, והם לא בהכרח מצטמצמים עם הזמן". מהממצאים עולה כי במשך 16 שנה, בין שנת 2000 ל-2016, הפער בין שתי קבוצות האוכלוסייה הצטמצם בנקודה אחת בלבד. אלא שאתמול התברר שהפער הזה לא רק שלא נסגר, הוא גם צובר עומק ורוחב.


ציוני הקריאה:

1.	סין 555
2.	סינגפור 549
3.	מקאו 525
4.	הונג קונג 524
5.	אסטוניה 523
ממוצע OECD 487
37. ישראל 470


ציוני המדעים:
1.	סין 590
2.	סינגפור 551
3.	מקאו 544
4.	אסטוניה 530
5.	יפן 529
ממוצע OECD  489
42. ישראל 462


ציוני המתמטיקה:
1.	סין 591
2.	סינגפור 569
3.	מקאו 558
4.	הונג קונג 551
5.	טאיפיי 531
ממוצע OECD 489
41. ישראל 463

לפני כשנה, פירסמתי כתבה בעיתון הארץ, החושפת את הנהירה ההמונית של הסטודנטים הערבים-ישראלים אל מוסדות הרשות הפלסטינית, ובמיוחד לאוניברסיטה האמריקאית בג'נין. כפי שפורסם אז בכתבה, נתונים שמסרו במשרד החינוך הפלסטיני העלו בין היתר שמספר הסטודנטים הערבים-ישראלים בג'נין עלה מ-36 לכ-6,000 בתוך עשור, כשבכל מוסדות הגדה המערבית למדו קרוב ל-10 אלף סטודנטים ערבים ב-2018.

במסגרת הדו"ח של משרד הכלכלה נותחו הסיבות שבגללן סטודנטים ערבים-ישראלים מתקשים להשתלב במוסדות ההשכלה הגבוהה הישראליים. האצבע המאשימה הופנתה בעיקר למשרד החינוך, ובמיוחד למערכת החינוך הערבית והמוכנות הטרום האקדמית של התלמידים הערבים.

בדו"ח של משרד הכלכלה נאמר בבירור שהתופעה נובעת מחוסר אפקטיביות של מערכת החינוך הערבית, כשבין היתר תוארו קשיי שליטה בשפות עברית ואנגלית. "יותר ממחצית מהנשים הערביות אינן שולטות בדיבור, כתיבה וקריאה בשפה העברית. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מתנהלת כולה בשפה העברית; ולכן סביר שצעירים המשתלבים במוסדות להשכלה גבוהה, ואינם עומדים ברמה הנדרשת מבחינת השפה, יתקשו להתמיד ולהגיע להישגים גבוהים בלימודיהם".

כפי שציינו כותבי הדו"ח, "פערים אלה ניתנים לבדיקה בעזרת מבחני מיצ"ב ומבחן פיזה". ממצאים אלה ידועים היטב למל"ג, שמשקיע מאמצים וכספים רבים על מנת להפחית את המוטיבציה של אותם צעירים ללמוד בחו"ל, וכמו כן אפשר לשער שמדובר בהפסד כלכלי למוסדות ההשכלה הגבוהה הישראליים.

נתוני המתמטיקה

זלזול והטלת דופי

אבל אתמול, לאחר פרסום תוצאות מבחן פיזה ל-2018, משרד החינוך החליט להעמיד פנים שהוא מופתע, כאילו שלא עומת בעבר עם ממצאים אלה ולא ידע על קיומם.

בהודעה שפורסמה ניתן להבין עד כמה משרד החינוך מזלזל בממצאים המצביעים בבירור על פערים אלה, ואף יותר גרוע, מטיל דופי באמינות הממצאים, כשביקש לבחון אותם שוב. "גורמים במשרד אמרו כי הירידה בהישגי התלמידים הערבים התקבלה בהפתעה מוחלטת בצמרת המשרד, לאור ניסיונות שנעשו בשנים האחרונות לצמצום הפערים בין האוכלוסיות", נכתב בכתבה שפורסמה ב"הארץ".

ברשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) של משרד החינוך פנו ל-OECD לאחר מסירת התוצאות וביקשו לבחון מחדש את מהימנותן, ובנוסף ערכו בדיקה פנימית של תקפות התוצאות והמדגם המייצג. מהבדיקות עלה כי לא נפל פגם בתוצאות.

נתוני הקריאה

התלמידים הערבים מתוקצבים בחסר

הסיבה לפערים הללו? תקציב. תלמיד ערבי משכבה סוציו-אקונומית נמוכה מקבל תקציב נמוך יותר בהשוואה לתלמיד יהודי מאותו רקע חברתי-כלכלי.

כיום, קיימים פערי ענק בהקצאת התקציב של משרד החינוך לתלמידים ערבים ויהודים. ב-2018, משרד החינוך תיקצב כל תלמיד תיכון בזרם הממלכתי-דתי ב-40.3 אלף שקל בשנה, ואילו תלמיד ערבי ממוצע תוקצב ב-40% פחות - רק 24.5 אלף שקל בשנה. פערי התקצוב האלה נחשפו ב-TheMarker כבר ב-2013, ומאז רק התרחבו.

הממצאים הללו אמורים להדאיג מאוד. מבחני פיזה מנסים לבדוק את מידת היכולת של תלמידים ערבים להשתלב בחברה, בתעסוקה ובמוסדות ההשכלה האקדמיים הישראליים, ותוצאות המבחנים מראות שכיום מעמדו של תלמיד ערבי נמוך משמעותית גם מתלמידים בני אותו הגיל ממדינות כמו ירדן ולבנון.

נתוני המדעים

הטיפול באלימות מתחיל במשרד החינוך

ישנה בעיה חמורה אף יותר, והיא לא רק חינוכית וכלכלית בלבד.

דו"ח הביטחון האישי והקהילתי, שפירסם ארגון יוזמת אברהם ביוני 2019, מראה שקבוצת הגיל שבה מספר הקורבנות הגבוה ביותר היא 21–30 ולאחריה 31–40. מהדו"ח עולה בין היתר כי סכסוכים על רקע פשיעה, שראשיתם בגילים צעירים, גובים במקרים רבים קורבנות בנפש מבוגרים יותר.

שיעור הצעירים הערבים שאינם עובדים ואינם לומדים הוא כ-32% עבור גילי 24-18 וכ-38% עבור גילי 34-25. קבוצות גיל אלה, שלא מצליחות להשתלב בתעסוקה או באקדמיה, הן עיקר הבעיה שיש לטפל בה, והם פליטי מערכת חינוך לקויה. עתה, יותר מכל זמן אחר, ניתן להבין מה הסיבה שבגללה מצב הביטחון האישי בחברה הערבית לא מעודד בעליל.

בעקבות הממצאים האלו אפשר לומר בבירור: למשרד החינוך ישנו תפקיד חשוב מאוד, אם לא החשוב ביותר, שאמור לטפל בתופעות שוליות רבות המשפיעות על החברה הערבית לאחרונה, קרי אלימות ופשיעה, במיוחד בהיעדר יכולת אכיפה וטיפול משטרתי מהותי.

אי השתלבות התלמידים בתעסוקה ובחברה בשל חינוך לקוי היא קטסטרופה. רק להזכיר: עד כה השנה, מספר קורבנות האלימות בחברה הערבית עומד על 85. המשטרה לא מעוניינת או מסוגלת להשקיע מאמצים במיגור התופעה. התקווה היחידה שנותרה לחברה הערבית היא משרד החינוך, שכרגע מעמיד פנים שהוא מופתע.

יאסר ואקד

יאסר ואקד | |Footnotes

בלוגר מזה 10 שנים, עיתונאי פרילנסר. בוגר תואר ראשון בפילוסופיה ומדעי הרוח מאוניברסיטת ת"א ותואר שני מביה"ס הבינלאומי ומרכז לימודי גרמניה ואירופה של אוניברסיטת חיפה. זוכה מלגת NRW לסטודנטים מישראל (2015).

בעבר שימש יועץ פרלמנטרי בכנסת לתקופה קצרה, היה עוזר מחקר בביה"ס למדעי מדינה באוניברסיטת ת"א והיה עמית מחקר במכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו.

Footnotes [הערות שוליים], הוא בלוג העוסק בעיקר בסוגיות חברתיות-כלכליות של החברה הערבית, ונוגע - בין היתר - בסוגיות שוליות מכל העולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker