מישהו מת? ידיעה חדשותית. אה, הוא ערבי? לא משנה

מתחילת השנה נרצחו 71 ערבים כתוצאה מהפשיעה והאלימות בחברה הערבית. את התקשורת הישראלית, מסתבר, זה לא כל כך מעניין

יאסר ואקד
יאסר ואקד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הלווייתם של האחים מנעא במג'ד אל-כרום
הלווייתם של האחים מנעא במג'ד אל-כרוםצילום: חאסן נאסר / אתר מג'

שלשום בשעות הצהרים קבוצת הוואטסאפ של העיתונאים הערבים היתה עסוקה מתמיד. לצד דיווחים וציטוטים שהועברו מאירוע השנה של אוקטובר 2000, דווח בין היתר על אירוע ירי בכפר מג'ד אל-כרום שבגליל, ובהמשך עדכון מהמשטרה שהגיע לקבוצה אישר את מות שני האחים בני משפחת מנאע, לצד אח נוסף שאושפז תחת השגחת כבדה במחלקת טיפול נמרץ. בהמשך הערב דווח שוב על סדרת תקריות ואירועי ירי עם פצועים בכמה מוקדים בכפרים הערביים.

אתמול, בשונה מימים "שגרתיים" אחרים, רצף העדכונים היה חריג, ובשלב מה כבר לא ניתן היה לעכל את כמות הדיווחים. מספר קורבנות האלימות בחברה הערבית חצה כבר את גבול ה-70 מאז תחילת השנה, ותיקי החקירות צוברים אבק על שולחנות המשטרה. הפשיעה בחברה הערבית מסלימה בכל יום מחדש, ומאיימת על כל מי שמתיימר ללכת ברגל ליד הבית, לשבת בתור למספרה או לעבור אצל הירקן ברחוב הומה אדם.

אחת התחושות היא שלתקשורת הישראלית אין עניין באירועי האלימות והקורבנות בחברה הערבית. למעט כותרות משנה על אירוע ירי לא נראו כותרות ראשיות ולא אולפן פתוח בערוצי הטלוויזיה.

הסיבה על פניו ידועה; מרוב תקריות כבר אין שום סקופ חדשותי במות אזרח ערבי, אין שום ידיעה מרעישה ששווה לשדר בפריים טיים, מדובר בסך הכל על מציאות ידועה, שלא מחדשת כלום. הכמות של הקורבנות הפכה את מצב הביטחון האישי לעניין שגרתי, ירי אצל ערבים כבר לא מחזה נדיר, ואין הבדל משמעותי בין 65 ל-71 - ההגדרה שחלה על שני המספרים הללו היא "עשרות", ולא צריך חדר עריכה שיעסוק בניתוח התקריות והקורבנות. מה גם שלא נצפה לחץ תקשורתי שיגרום למשרד לביטחון פנים לדווח על היקף הקטסטרופה שפוקדת את החברה הערבית בשנים האחרונות.

שוטרים בזירת הירי בבסמת טבעון
שוטרים בזירת הירי בבסמת טבעון

היום מתקיימת שביתה בחברה הערבית, כשחברי סיעת הרשימה המשותפת ייעדרו מטקס ההשבעה של הכנסת "במחאה על ההזנחה הפושעת של הממשלה את הטיפול באלימות ובפשיעה בחברה הערבית", אמרה ח"כ היבא יזבק. "מתחילת השנה נרצחו 71 ערבים. דרשנו ונמשיך לדרוש תוכנית חירום לטיפול בפשיעה ואלימות, אך מסתבר שביטחון זה רק ליהודים במדיניות הממשלה הקיימת. במדיניות הפשיעה נמשיך להיאבק".

כמו כן, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, ציין כי "רמת האלימות והפשיעה ביישובים הערביים מחייבת מאבק נחוש בכל כלי שבידי המדינה, ויש להכריז על מצב חירום ולרכז את כל כוחות ויכולות המשטרה למיקוד במלחמה באלימות זו. זו הציפייה שלי מהמשטרה בחודשים הבאים".

זה אותו ארדן, שעל שלחנו יושבים השנה 71 תיקי קלון. ההודעה הזו כבר לא תשנה כלום במציאות המחרידה, עם זאת, ספק אם השביתה תקבל יחס ראוי, כפי שניתן להפגנת יוצאי אתיופיה לפני כמה חודשים.

אמצעי התקשורת הישראלים במיוחד חייבים להירתם מיד למאבקה של החברה הערבית, אחרת גרורות הסרטן שצומח בסמטאות היישובים הערבים צפויים להתפשט לכל פינה בישראל.

יאסר ואקד

יאסר ואקד | Footnotes

בלוגר מזה 10 שנים, עיתונאי פרילנסר. בוגר תואר ראשון בפילוסופיה ומדעי הרוח מאוניברסיטת ת"א ותואר שני מביה"ס הבינלאומי ומרכז לימודי גרמניה ואירופה של אוניברסיטת חיפה. זוכה מלגת NRW לסטודנטים מישראל (2015).

בעבר שימש יועץ פרלמנטרי בכנסת לתקופה קצרה, היה עוזר מחקר בביה"ס למדעי מדינה באוניברסיטת ת"א והיה עמית מחקר במכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו.

Footnotes [הערות שוליים], הוא בלוג העוסק בעיקר בסוגיות חברתיות-כלכליות של החברה הערבית, ונוגע - בין היתר - בסוגיות שוליות מכל העולם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker