הערבים כבר לא נוהרים לקלפי - וזאת בעיה - Footnotes - הבלוג של יאסר ואקד - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הערבים כבר לא נוהרים לקלפי - וזאת בעיה

על פי נתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כמחצית מן הציבור הערבי (51%) לא הצביע ביום הבחירות האחרון. רוב הלא-מצביעים – כ-30% – פשוט נמנעו במכוון מהצבעה. וזאת טעות, כי יש מי שמרוויח מאחוז הצבעה נמוך בקרב האוכלוסייה הערבית

קלפי בכפר קאסם, ביום הבחירות
מוטי מילרוד

בסיום הסיבוב הראשון של הבחירות המוניציפליות באוקטובר אשתקד, הסביר פרשן ערוץ 13 רביב דרוקר בתוכנית "חמש עם רפי רשף" למה בעצם ישנו פיצול בין הבחירות לרשויות המקומיות והכנסת: "הסיבה פשוטה, קוראים לה גזענות", אמר. "אחוז ההצבעה של הערבים לרשויות המקומיות מאוד גבוה, בפעם שעברה הוא עבר את ה-80%, בעוד כלל הציבור הצביע ב-50%. הפחד בעיקרי של מפלגות הימין הוא שאם זה יהיה גם בבחירות הארציות אז ה-80% הללו יתורגמו ל-15, 17 ו-18 מנדטים, לכן הם רוצים תמיד לפצל".

ובכן, דרוקר לא חשף סוד מודיעיני. הדרך שבה אחוז ההצבעה של החברה הערבית מהווה דאגה למפלגות הימין צף בכל מערכת בחירות פרלמנטרית מחדש, מסביר עד כמה הקול הערבי חשוב בבחירות ועד כמה הוא משפיע.

יריב דרוקר - דלג

ישנן שתי שיטות פופולריות להורדת האחוז הזה. האחת היא מה שהסביר דרוקר למעלה כפיצול, כלומר צינון ההתלהבות של מי שחשובה לו הרשות המקומית וכבר הגיע לקלפי, כך שלא יצביע גם לכנסת, שחס וחלילה לא נקבל מפלגה ערבית עם 18 מנדטים.

השנייה זו שיטת ההסתה: פעם זה "האוטובוסים של השמאל" ופעם זה המצלמות בקלפיות, ובין לבין צפה הסיסמה "ביבי או טיבי". מסתבר שמדובר בשתי שיטות יעילות שמצליחות להשפיע בכל פעם מחדש על הבוחר הערבי, שמוותר על הזכות לבחור והזכות להשפיע על אופי מדינת ישראל בעקבות האיום שהוא חש.

הפחד של הימין מאחוז הצבעה גבוה בחברה הערבית הוא אותו פחד ואיום על שלטון נתניהו והימין הקיצוני, ופוטנציאל המנדטים ה-17 וה-18 הטמונים ב-80% הצבעה הם על חשבון מפלגות הימין (פשוט מאוד, משחק סכום אפס; סה"כ 120 מנדטים בכנסת, כשבסיום סבב בחירות לא יהיה אף מושב ריק, מה שיורד מהימין יקבלו הערבים ומפלגות השמאל וההפך).

על פי נתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כמחצית מן הציבור הערבי (51%) לא הצביע ביום הבחירות האחרון. כ-10% מתוכם החרימו את הבחירות משיקולים אידיאולוגיים; 10% לא השתתפו מתוך אדישות פוליטית או משום שלא יכלו פיזית להגיע לקלפי; אך רוב הלא-מצביעים – כ-30% – פשוט נמנעו במכוון מהצבעה.

כבר לא נוהרים

הגורם המרכזי לכך נוגע לפוליטיקה הישראלית. נשמעו טענות כגון "אם זו הדמוקרטיה של המדינה היהודית, אנחנו לא רוצים דמוקרטיה היררכית"; "גם אם אחוז ההצבעה בציבור הערבי יהיה 75% והמפלגות הערביות יקבלו 15 או 16 מנדטים, הח"כים הערבים לא לגיטימיים – לא רק בעיני הימין הקיצוני אלא גם בעיני כחול לבן".

לטענות אלה אין בסיס רציונלי. כי 15 מנדטים הם כוח משמעותי בכנסת והם כוח לגיטימי שיכול להטות את המפה הפוליטית בישראל, במיוחד לאחר שני עשורים של שלטון ימין. הסקרים מצביעים על הבדל של 5 מנדטים בין הימין לבין מרכז-שמאל; אותם 5 מנדטים תלויים באחוז ההצבעה של החברה הערבית, מה שאומר שהפעם - יותר מתמיד - גורל הפוליטיקה הישראלית נמצא בידיים של החברה הערבית. השאלה היא אם הזדמנות זו תנוצל?

התשובה תלויה בכמה גורמים, ביניהם הבשלות של הציבור הערבי בהכרה במנהיגות שלו כמנהיגות מייצגת. למרות המחלוקות שהיו בטרם גיבושה של הרשימה המשותפת בגרסה השנייה, ועל אף אף שהפעילות של הרשימה המשותפת בכנסת ה-19 הוגדרה בעיני רבים מהציבור הערבי ככישלון, הישגים ציבוריים אינם המשימה של הייצוג הפרלמנטרי בלבד, אלא גם מותנים במידת המחויבות שהחברה מוכנה לקחת על עצמה, ובמידת השינוי התפישתי שהיא מוכנה לעבור יחד עם מימוש זכות ההצבעה, כי זכות ההצבעה היא היחידה שבמסגרתה לערבים קיימת אפשרות שינוי אמיתי ומהותי.

אחד התפקידים הבולטים ביותר לשינוי הוא תפקידם של הצעירים הערבים. המציאות בקרב גילי 34-25 מצביעה על בשלות פוליטית ושיעור המתלבטים בקרב שכבה זו הוא מהנמוכים ביחס לשאר קבוצות הגיל. רבים מאמינים שהמפתח לשינוי המציאות נמצא בידי צעירים אלה, שמבחינתם מעורים היטב בפוליטיקה הישראלית ובעלי מודעות פוליטית בשלה ומגובשת.

עם זאת, יש להבין שעומדת בפני החברה הערבית הזדמנות מיוחדת. ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר: ״לא לעתים קרובות פוליטיקאי מקבל הזדמנות שנייה. נדירים עוד יותר המקרים שבהם זוכה פוליטיקאי כלשהו להזדמנות שנייה פעם נוספת... הפוליטיקה הערבית בישראל נערכת כעת לבחירות נוספות, חודשים ספורים בלבד אחרי הבחירות הקודמות. הרשימה המשותפת תשתתף בהן שוב במסגרת מאוחדת של ארבע המפלגות המרכיבות אותה, אלא שהפעם מדובר במשחק אחר לגמרי. שחקנים חדשים המתיימרים לבטא את 'רצון העם' נכנסים למשחק הפוליטי. כעת נותר רק להמתין ולראות אם הציבור הערבי יגיב בהתאם ואם שיעור ההצבעה שלו יעלה".

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מתוך הסרט "המתמחה"

פיטרתם עובד מבוגר שלא מפאת גילו? אתם עדיין עלולים להיות חשופים לתביעה

פיטורי עובד מבוגר ייחשבו כנקיים מאפליית גיל, רק אם הגיל לא רק שלא שימש כגורם מניע או מאיץ לפיטורים - אלא שהוא אף שימש, באופן פוזיטיבי, כגורם בולם פיטורים, כלומר שהמעסיק לקח בחשבון את הנזק המיוחד שפיטורים באותו גיל יגרמו לעובד, ועשה כל הניתן למניעת אותו נזק או לצמצומו

אתר בנייה ביבנה לאחר תאונה שהתרחשה בו

הקולות שלא יחסרו לפוליטיקאים, אבל יחסרו למשפחותיהם

64 עובדי הבנייה שנהרגו מתחילת השנה לא יחסרו לאף מפלגה בישראל. מדובר במספר אנשים קטן, שאין לו שום השפעה על מערכת הבחירות. זו אולי הסיבות להתעלמות הכמעט מוחלטת של המפלגות השונות ממגפת תאונות העבודה בישראל

שלטי בחירות בדימונה, בשבוע שעבר

בוחרים בינה מלאכותית: איך נתמודד עם הפייק ניוז?

מרבית ההחלטות הלא מודעות שאנחנו מקבלים מדי יום מקורן באינטלגנציה החברתית ולא הפרטית ■ מה עושים אם אי אפשר יותר לסמוך על הידע שמשדרת כביכול החברה? מה קורה אם חברים קרובים בפייסבוק עשויים בקלות לשתף או להדהד עובדות שאין להם אחיזה במציאות?

כתבות שאולי פיספסתם

*#