האם פרויקטים של אנרגיה ירוקה צפויים להמיט אסון על האנושות? - יאסר ואקד - הבלוג של יאסר ואקד - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם פרויקטים של אנרגיה ירוקה צפויים להמיט אסון על האנושות?

פעילות להפקת אנרגיה גיאותרמית גרמה לשינויים בשכבות העמוקות ביותר של קרום כדור הארץ. התוצאה היא רעשי אדמה שנגרמים על ידי התערבות אנושית

רעידת אדמה בנפאל ב-2015
AFP

זה קרה בבאזל שבשווייץ; יום שישי בערב, בדצמבר 2006. תחילה נשמע בום חזק ולאחר מכן האדמה רעדה. התזוזות הורגשו גם בדרום בוואריה שבגרמניה. הרשויות הודיעו מאוחר יותר שמדובר על רעידת אדמה בגודל 3.4 לפי מדד ריכטר.

הנזק היה מזערי לכאורה, תנודות שהיו מסוגלות להפיל ביצים מהשולחן בנוסף לסדקים בקירות הבניינים שפתאום נתגלו לעין. אלא שלא כולם, ככל הנראה, מיוחסים לרעידת האדמה המדוברת. אף על פי כן, תושבי באזל נבהלו. אחרי הכל, רעידת האדמה הזאת מסתבר, נגרמה כתוצאה מיד אנושית.

"באזור באזל ישנם תנאים טובים להפקת אנרגיה גיאותרמית", אמר פרופ סרג' שפירו מהמכון לגיאולוגיה של האוניברסיטה החופשית בברלין. שפירו אחראי על פרויקט שהחל ב-2004 בשם PHASE, פיזיקה ויישום של פליטות ססמיות, פליטות שנוצרות בעקבות תזוזת שמתרחשות בעומק כדור הארץ. בפרויקט, הוא וקבוצת המחקר שלו לומדים את התהליכים מאחורי רעידות אדמה קטנות (דוגמת מה שקרה בבאזל), כאלה שניתן לצפות כשהפעילות האנושית גורמת לשינויים בשכבות העמוקות יותר של קרום כדור הארץ. "קרום כדור הארץ חם מאוד באזור באזל", מסביר שפירא. "הטמפרטורה היא 200 מעלות צלזיוס בעומק של 5,000 מטר".

באמצעות שיטה הידועה בשם "כריית חום עמוקה", הושקה תוכנית בשווייץ שנועדה להשתמש בחום כדור הארץ על מנת לספק לכ-5,000 משקי בית חשמל ומים חמים בעיר הגבול השווייצית. התוכנית היתה לקדוח שני בורות אל תוך שכבות הסלע החמות, ובדיעבד להזרים מים קרים באחד ולשאוב אותו בחזרה דרך השנייה לאחר שספגו את חום כדור הארץ. אלא שבאזל יושבת על אבן גרניט קשה. "כדי לייצר את התהליך, נדרש לפצל את האבנים העצומות הללו", הסביר שפירו.

החל מסוף אוקטובר 2006, מפעילת הפרויקט הזרימה כמויות עצומות של מים אל תוך האדמה דרך הבור הראשון שהושלם. 3,500 ליטר מים זרמו לאדמה בכל דקה בלחץ גבוה, וכתוצאה מהלחץ של המים נגרמו סדקים בסלעים. כחודש וחצי לאחר תחילת הפרויקט, ב-8 בדצמבר 2006, כמות המים שהוזרמו נאמדה בכ-12 אלף מ"ק, והלחץ המצטבר היה גבוה מדי, דבר שגרם להתרחשות רעידת האדמה.

"רעידות כאלה אפשריות בכל מקום שבו אנשים משנים את הגיאולוגיה הטבעית", הסביר שפירו. רעידות אדמה דומות בהיקף דומה לזו שהורגשה בבאזל נצפו סביב שדות הגז בגרונינגן, הולנד, מאז שנות ה-90. בקווינה, הודו, שם זה היה סכר שגרם לרעידת אדמה וגרם למותם של כ-200 איש ב-1967. בנובמבר 2007, רעידת אדמה בעוצמה של 5.4 בסולם ריכטר בעיר פוהאנג שבדרום קוריאה הותירה כמעט 100 נפגעים, כתוצאה מפליטת הריסות, בנוסף על בתים רבים שניזוקו.

בעקבות הממצאים הללו, סבורים בקבוצת המחקר שפרויקט אנרגיה גיאותרמית דומה הוא החשוד שגרם לנזק המדובר בבאזל.

נזקי רעידת האדמה באיטליה ב–2016
Alessandro Di Meo/אי־פי

זעזועים קרובים ורחוקים

ליסה יוהן, עמיתת מחקר בקבוצה של שפירא, ניתחה לאחרונה נתונים מהעיר אוקלהומה שבארה"ב על מנת להבין טוב יותר את התהליכים המתרחשים בתוך כדור הארץ. יוהן אחראית על פיתוח מודל שיכול להסביר את הרעיון שמאחורי התרחיש; במונחים פשוטים, המים המוזרמים לתוך בטן האדמה מפעילים לחץ על שכבות הסלע העמוקות יותר. ככל שהמים נשאבים יותר לקרקע, כך הלחץ גבוה יותר, עד שנקודת ההצטברות משתחררת בצורה של רעידת אדמה עקב תהליכים טקטוניים.

אבל המים לא רק שמייצרים השפעה אנכית על שכבות הסלע אלא גם מתפשטים אופקית גם על פני שטחים גדולים יותר. וזה אמור להסביר מדוע הזעזועים מורגשים במקומות המרוחקים מן הבארות. המחקר הראה הצטלבויות מדהימות בין הנתונים על רעידות אדמה שהתרחשו ופרויקטים של סכרים שנבנו באזוריהם.

ישראל נמצאת בסיכון גבוה

בישראל התגלו מאגרים לייצור אנרגיה גיאותרמית כבר ב-2009. מחקר של ד"ר אייל שלו מהמכון הגיאולוגי בשיתוף עם חברת אורמת גילו פוטנציאל להפקת אנרגיה גיאותרמית בגולן. על פי ממצאי המחקר של שלו, ניתן להגיע לתוצאות אף מבלי לחדור לעומק בטן האדמה אלא בעזרת קידוח פשוט יחסית.

עם זאת, נתונים של המכון הגיאופיזי לישראל מראים שבישראל  קיים סיכון גבוה להיווצרות רעידת אדמה קטלנית. הנתונים מראים שבפחות מחודשיים התרחשו בישראל כ-30 רעשי אדמה בממוצע דרגה של 1.46 לפי סולם ריכטר.

נתונים אלה מחזקים את גל ההתראות בפני האסון הבא, למרות תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38). אלא שהתקנה נועדה להגן על מבני ציבור ללא מתן מענה לרכוש פרטי.

מיזמי תמ"א 38 בצפון הארץ ביחס לסיכון לרעידת אדמה

מומחים בתחום הערכת הסיכונים מצביעים על חשיבות המניעה לעומת יכולת המענה של הרשויות. רוב הטענות מסכימות שלא ניתן לחזות מתי יתרחש אסון טבע, וגם אפשרות שיפור מהירות התגובה לא תמזער את כמות הנזק בעת אסון גדול. מצד שני, המניעה היא הפתרון האפשרי היחיד, וכאן יש למנות את כל גורמי הסיכון, כולל אלו שנגרמות על ידי התערבות אנושית.

הממצאים של המחקר שפירסמה קבוצת המחקר של שפירו חושפים ביתר שאת שגם מפרויקט אנרגיה ירוקה קיים פוטנציאל מזהיר להתרחשות אסון טבע בעל תוצאות קטלניות - דבר שיש להיערך אליו מראש.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

באקו, בירת אזרבייג'ן

כשכסף ופוליטיקה מעורבבים – חיי אדם כבר לא חשובים

לאחר שהוחלט שגמר הליגה האירופית בכדורגל יתקיים באזרבייג'ן, פירסמו ארגונים שונים הודעות שטענו כי אסור לאפשר לה לעשות שימוש בכדורגל בשביל להסתיר את הפרת זכויות האדם שמבוצעת בשטחה. אבל המדינה מייצאת נפט, וזה כנראה חשוב יותר מזכויות אדם

ריזורט המלדיביים

לתכנן את כל הטיול במקום אחד: גוגל רוצה לשנות את הדרך שבה אנחנו מזמינים חופשות

גוגל שואפת להתוות חוויית גלישה חדשה עבור לקוחותיה המחפשים חופשה, על ידי ריכוז המידע במקום אחד, תוך שהיא חוסכת להם שוטטות סרק ברחבי הרשת. בתי מלון שישכילו לעמוד בקצב ולהתחבר לממשק, יוכלו לחסוך מאות אלפי שקלים

כתבות שאולי פיספסתם

*#