המדינה מצופפת את החברה הערבית עד אפס מקום - ובסוף הבועה תתפוצץ - יאסר ואקד - הבלוג של יאסר ואקד - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה מצופפת את החברה הערבית עד אפס מקום - ובסוף הבועה תתפוצץ

הצפיפות בכפר ג'דיידה-מכר גורמת לעומסי תנועה רבים ולתקריות אלימות. אבל הניסיון של המדינה לייהד את הגליל, כדברי שרת המשפטים, או הקמת יישוב שמיועד לדרוזים בלבד, רק מחריפים את המצב

תגובות
ג'דיידה-מכר בגליל המערבי
גיל אליהו

זה כבר שנים כך, שעות העומס בכניסה לכפר ג'דיידה-מכר מזרחית לעכו גדושה במכוניות בכביש שאורכו כקילומטר וחצי, עד לכיכר אלעין (החלק המערבי של היישוב). הכביש צר, ובו משתלבים כבישי עפר לאזור התעשייה המאולתר שבצדי הכביש; מכוניות נדחפות בכוח לתוך שיירת הרכבים בשיאו של העומס; והדרך אל הבית דורשת סבלנות ואיפוק רב, במיוחד ביישוב בעל פתיל קצר שעד לא מזמן כיכב חדשות בעקבות אירועי ירי ורצח.

בג'דיידה-מכר ישנו עוד מושא לדאגה: בריונות משטרתית שמתמודדת עם אדרנלין תוסס, שזה כמו דלק שנשפך למדורת אש. מצד אחד משטרה שדוגלת בקיצוניות מול התושבים: כוח מופרז או הפקרות, ומצד שני, תחושת גאווה וביטחון עצמי שמעוררים את השד שגדל בגופו של כל צעיר ללא מסגרת ראויה.

"יש באמתחתו שלושה מרדפים משטרתיים וארבעה נצחונות DRAG RACE על כביש 85", ענה לי פעם צעיר כששאלתי אם לדעתו זה בסדר שחברו רוכב על קטנוע ולא עוטה קסדה על ראשו. אני מנחש שהבחור חסך ממני את מעללי הפורענות וכמויות האירועים האלימים שחברו היה מעורב בהם, בכל זאת תשובה הממחישה את המאבק הטריטוריאלי ונפיצות מערכת היחסים הסוערת בין המשטרה לצעירים בפריפריה הערבית, וביישובים כמו ג׳דיידה-מכר חושפת ביתר שאת את יכולת המשטרה להתמודד עם קומץ עשבים שוטים שבגרותם היא עניין של כוח.

מרבית הטענות שמתעוררות בכל פעם שהדק כלשהו נלחץ וצפירות ניידות טיפול נמרץ צורמות מופנות למד הלחץ. הלחץ שבו כאוס, אי סדר, חסימת חניות ושפיכת פסולת לצדי הכביש, בהיעדר ריבון בעל מוניטין שיכול לאכוף את החוק, הוא סיבה לקשיי תקשורת בין אישית ואחת הסיבות שמד הטמפרמנט לוהט.

פסולת בכפר ג'דיידה-מכר
גיל אליהו

מתכננים גטו

ג׳דיידה-מכר הוא יישוב נחשולי, שמונה כיום כ-21 אלף תושבים. הוא משתרע על שטח של 9.07 קמ"ר, שמתוכם רק 21.3% מיועדים למגורים. לפי נתונים של הלמ"ס, הוא מדורג באשכול 2 במדרג החברתי כלכלי (2013). המחסור באדמות הוא בעיה קשה, מחיר דונם אדמה לבנייה נאמד במליון שקל, וחלום רכישת קרקע לבנייה נראה בלתי ניתן להגשמה עבור רבים מתושבי היישוב, בצלו של הביקוש הרב.

דרומית לכפר נמצאת גבעה שנקראת טנטור, שעליה דובר רבות לאחרונה בעקבות התוכנית הממשלתית להקמת "העיר הערבית הראשונה בגליל". טנטור היא גבעה שאדמותיה שייכות לתושבי הכפר שהופקעו על ידי המדינה ב-1976. התכנון המקורי של העיר לא מיטיב עם מצב הדוחק של התושבים, ועל פי התוכניות, מהשטח המיועד צפוי להיוולד גטו.

"המדינה מתכננת 14 אלף יחידות דיור בשטח של 4,500 דונם, שחלק ממנו יהיה גם שטחים פרטיים ושטחי ציבור", אומר פרופ' יוסף ג'בארין מהטכניון, שליווה את הרשות המקומית ואת הוועד המקומי בניסוח התנגדות לתוכנית בשנים האחרונות. "הממוצע בחברה הערבית הוא חמש נפשות במשפחה, זאת אומרת שרוצים לאכלס כ-70 אלף נפשות בשטח של כ-3,500 דונם". לדבריו, זה יגרום לצפיפות קיצונית: "לצורך המחשה, עיר כמו נצרת עלית עם 40 אלף תושבים יושבת על 33 אלף דונם, ועיר כמו כרמיאל עם כ-44 אלף נפשות יושבת על 23 אלף דונם".

עברו מאז 10 שנים, העיר הפכה לנדבך עירוני והייעוד, לדעת רבים, התברר כניסיון לרוקן את הערים המעורבות בגליל מהתושבים הערבים, או כפי שאמרה שרת המשפטים איילת שקד בפתיחת הקונגרס הישראלי ליהדות ודמוקרטיה בתל אביב: "ייהוד הגליל אינה מלה גסה. צריך לדבר עליה מבלי לפגוע בזכויות האזרח של המיעוט הערבי". הזכויות לפי הפורמט של שרת המשפטים הם החזרת חלק מהאדמות שהופקעו, שלא ניתן לבצע בהן שימוש לאומי, ולהחזירן לתושבים במסגרת פרויקט שיוגדר גרנדיוזי עבור המיעוט הערבי ולהשוויץ שהמדינה תורמת לזכויות המיעוטים.

שרת המשפטים איילת שקד
עופר וקנין

הפרד ומשול

ג'דיידה-מכר אולי לא יזכה להתרחב לאור התוכנית הזו, אלא יאכלס לפי התכנון עוד דיירים בתוך הבועה, שכל פעם שהיא מתפוצצת מישהו מובל בניידת לבית החולים. במקביל מתבשלת במשרד האוצר תוכנית אחרת להקמת "יישוב קהילתי דרוזי" - כך מגדירה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את היישוב המתוכנן, ולפי ההגדרה הזו טמון מימוש למדיניות 'הפרד ומשול' של ממשלת ישראל.

האיזור שנבחר הוא אחוזת נפתלי על אדמות הכפר העכור 'אלנַבִּי יוּשַע' שנכבש במסגרת מבצע יפתח ב-1948 על ידי כוחות ההגנה. במועצה הארצית, בראשות יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי, הסבירו כי היישוב יוקם כיישוב קהילתי, המתוכנן בשלב הראשון להיקף של עד 400 יחידות דיור. בטווח הרחוק, תהיה אפשרות שהיישוב יגדל בצורה הדרגתית. "אחת המטרות באישור התוכנית היא להקים יישוב בעל אופי קהילתי למגזר באזור הגליל המערבי", אמר יצחקי. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס לתוכנית ואמר כי "העדה הדרוזית קשרה את גורלה עם מדינת ישראל. שיעור המתגייסים בה הוא מהגבוהים במדינה ורבים מבני העדה מתגייסים ליחידות הקרביות בצה"ל. זהו רק חלק מהפעילות הרחבה שלנו לקהילה הדרוזית ואנו מממשים את מחויבותנו כלפי העדה".

כלומר, מדובר על יישוב שבו ניתן לשלוט בזהות ובפרופיל הדיירים שגרים בו, שחס וחלילה לא יהיו שם ערבים עם 5 נפשות, או צעירים עם יצר הרע שלא ניתן לנצל לצורכי צבא.

היישוב הדרוזי המדובר הוא עוד ניסיון לפלג את החברה הערבית. הרעיון שנמצא בתכנון הקהילתי והדרוזי למוטב בלבד, הוא לא יותר מאשר פיצוי עלוב על חוק הלאום שאמור להעניק למגזר הדרוזי פריוולגיה על חשבון בני עמם בחברה הערבית. התוכנית אולי תתממש והיישוב הקהילתי יוקם, אך בינתיים בג'דיידה-מכר התושבים ממשיכים להתלונן על עומסים בכניסה לכפר, וישנם דיבורים על כך שנהיגה על קטנוע היא פתרון טוב למצב.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

אורחים בסוכה בתל אביב

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים: מה למדתי מהעובדים במיקרוסופט - ושאלת מיליון הדולר

ארגונים שהמצוינות חשובה להם חייבים לצאת החוצה וללמוד מארגונים אחרים. אבל כדי שאושפיזין בין-ארגוני לא יצטמצם למפעל תיירות של ביקורי גומלין - חשוב לנהל אותו כתהליך עבודה מובנה ושיטתי. כך תעשו זאת נכון

כתבות שאולי פיספסתם

*#