כשמפעל הפיס מחליט לקחת חלק בהריסת בתים - יאסר ואקד - הבלוג של יאסר ואקד - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשמפעל הפיס מחליט לקחת חלק בהריסת בתים

מפעל הפיס משקיע בפרסום לחברה הערבית, מנצל את המצב הכלכלי הדחוק שבה ותורם ליצירת בתים הרוסים. זה לא מפריע לו להתנגד להעלאת ההצגה של הבמאית עינת ויצמן, שמדברת על בתים הרוסים מסוג אחר

דוכן פיס
ניר קידר

באחת הפרסומות שהפיק מפעל הפיס בשפה הערבית בשנים האחרונות, מוצג מנהל סניף בנק הלועג ללקוח המבקש לקבל הלוואה. "אני חוזר אליך בקשר להלוואה", אומר הלקוח, והמנהל עונה: "אדון עאמר; רק התחלתי לדון בבקשה שלך", וגורס את הדף תוך כדי לעג מתריס. "שמעת? הוא רוצה הלוואה", אומר המנהל לאדם נוסף שישב מולו, ושניהם צוחקים מהבדיחה שנשמעה זה עתה.

"אדון עאמר" הוא דמות שמדגימה ביתר שאת את מצבם של רבים בחברה הפלסטינית-ערבית; שכירים, פועלים או מובטלים כאלה שזקוקים מדי פעם לסיוע כלכלי דוגמת הלוואות, בנוסף לאמפתיה אנושית שתתחשב במצבם לאור הקשיים בצלו של שכר המינימום. על פי נתונים של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, נכון ל-2016, נמצא כי 53% מהמשפחות הערביות חיו בעוני, לעומת %14 מן המשפחות היהודיות. עוד נאמר בדו"ח כי 66% מהילדים בחברה הערבית חיו בעוני לעומת 20% בחברה היהודית.

מהפרסומת של מפעל הפיס, שבה מוצג אדון עאמר כמושא ללעג, אפשר להבין בבירור שאדם מאוכלוסייה מוחלשת, לרבות מהחברה הערבית, נאלץ להמר או לפנות לשוק האפור - הרי אלה הם גלגלי ההצלה שלרשותו. תוסיפו לכך את הממצאים של המכון, ותבינו לבד שמכל עניין השיווק שמפעל הפיס מקדם יצמחו רק קורבנות ובתים הרוסים.


כשמפעל הפיס מפרסם את מוצריו, הוא נותן מעמד מיוחד לחברה הערבית, ושם, כאמור, אנשים תולים את התקווה שלהם במזל, קרי, הימורים. מפעל הפיס נהפך לאחד המפרסמים הגדולים ביותר במשק, נאמר בכתבה שפורסמה ב-TheMarker, "ב־2015 היה תקציב הפרסום השנתי של מפעל הפיס 80 מיליון שקל, מתוכם 65 מיליון שקל בפרסום מותגים ספציפיים ו־15 מיליון שקל בפרסום תדמיתי. זהו סכום גבוה יחסית למקובל בתעשיית הפרסום הישראלית".

שני התנאים הללו (מצב סוציו-אקונומי נמוך ושיווק אגרסיבי) מהווים אבני יסוד בפיתוי ושאיבת הכספים של האוכלוסיות המוחלשות, ובמיוחד של אותם 53% שקיימים בחברה ערבית, שנדרשים להתמודד עם חסדי מנהלי הבנקים על מנת להתקדם צעד ולמצוא את רווחתם.

במקביל, במפעל הפיס מתגאים בבניית והקמת מבני ציבור ומתקני ספורט בפריפריה, לרבות בחברה הערבית, בנוסף להשקעה בקידום התרבות והספורט והפקת הצגות וקידום המוזיקה הערבית דוגמת בימות פיס. אף על פי כן, החסם העיקרי שמונע את זרימת הכספים לרשויות המקומיות הוא הליכים ביורוקרטיים, שברוב המקרים מונעים מרשויות מקומיות לקבל את התקציבים. ויש גם עניין נוסף: הכיבוש.

ההצגה "פלסטין, שנת אפס" של הבמאית עינת ויצמן, שאמורה היתה לעלות באולם מפעל הפיס בכפר כאבול שבגליל המערבי, בוטלה ימים ספורים לפני הבכורה ביישוב - כך דווח ב"הארץ" אתמול. "לדברי ויצמן, מנהל האולם בכאבול אמר לה כי יו"ר מפעל הפיס, אביגדור יצחקי, ביקש מראש המועצה לבטל את ההצגה. ראש המועצה סלאח רייאן אישר את הדברים, ואמר כי המועצה שוקלת להעלות את ההצגה במימון חיצוני".

מתוך ההצגה "פלסטין שנת אפס"
דוד קפלן

אביגדור יצחקי, ספק קורבן לחוק נאמנות בתרבות, שאגב לא עלה להצבעה, ספק נאמן לשרת התרבות ביישום עקיף של מדיניות פטרונית, הוא חלק ממציאות עגומה שמוסיפה עוד מספרים למניין הקורבנות בקרב החברה הערבית המוחלשת, הסובלת מרקע סוציו-אקונומי נמוך.

ההצגה "פלסטין, שנת אפס" היא יצירה "שנולדה מתוך המציאות. מציאות שבה אלפי בתים של פלסטינים נהרסו ונהרסים בשיטתיות, במגוון דרכים ובאמתלות שונות ומשונות. ההצגה שלנו משקפת את המציאות הזו וקוראת לשנות אותה", כך הסבירה ויצמן את הרציונל שמאחורי ההצגה, בעקבות סאגת פסיטבל עכו.

ויצמן התכוונה בדבריה למציאות הכיבוש, השעבוד והכפיפות למדינה שקובעת את אופן, מידת וכמות הרווחה שתוקצה לפלסטינים ולפלסטינים תושבי ישראל. אני תוהה אם הפעילות של מפעל הפיס, שהרסה עד כה בתים רבים, דומה למציאות שויצמן דורשת לשנות?

הריסת ביתו של מחבל
דובר צה"ל

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#