אווירה אירופית בניחוח ערבי: 4 ימים, 60 אלף מבקרים והופעת אורח מירדן
כפר יסיף הוא יישוב קטן בגליל המערבי, שמונה קרוב ל-10 אלף תושבים, שמפורסם בזכות החוויה הקולינרית שהוא מציע. ובמשך 4 ימים בשנה הוא מרים הפקה שלא היתה מביישת את לונדון או ברלין
אחרי שנים של הזנחה, משרד החינוך מעמיד פנים שהוא מופתע
מבחן פיזה בודק את רמת האוריינות של התלמידים, והוא מצביע על פער של 3 שנות לימוד בין תלמידים יהודים לערבים ■ משרד החינוך תיקצב ב-2018 כל תלמיד תיכון בזרם הממלכתי-דתי ב-40.3 אלף שקל בשנה, ואילו תלמיד ערבי ממוצע תוקצב ב-40% פחות - רק 24.5 אלף שקל בשנה
מישהו מת? ידיעה חדשותית. אה, הוא ערבי? לא משנה
מתחילת השנה נרצחו 71 ערבים כתוצאה מהפשיעה והאלימות בחברה הערבית. את התקשורת הישראלית, מסתבר, זה לא כל כך מעניין
הערבים כבר לא נוהרים לקלפי - וזאת בעיה
על פי נתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כמחצית מן הציבור הערבי (51%) לא הצביע ביום הבחירות האחרון. רוב הלא-מצביעים – כ-30% – פשוט נמנעו במכוון מהצבעה. וזאת טעות, כי יש מי שמרוויח מאחוז הצבעה נמוך בקרב האוכלוסייה הערבית
הסתה, איומים ואלימות: ההדתה בחברה המוסלמית גובה קורבנות
עלי נסאר רצה לפתוח מקום למפגש חברים, אלכוהול, נרגילות ומוזיקה. אבל מהר מאוד התברר לו שחריגה כזו מחוקי האיסלאם לא תעבור בשלום, ולאחר כמה תקריות אלימות - הוא נאלץ לסגור. למקרה הזה מצטרפים עוד אירועים שבהם המניע הוא אידאולוגי-דתי, והאמצעי הוא תקיפות אלימות
כור גרעיני סודי בשם מדינת ישראל
עד 2016 מספר סירובי הכניסה לישראל זינק כמעט פי תשעה בתוך חמש שנים. לא מזמן היתה זו הסטודנטית לארא אלקאסם, והפעם מדובר בשתי חברות קונגרס אמריקאיות. עצם הניסיון למנוע נזק תדמיתי גרם לנזק תדמיתי חמור אף יותר
"הלוואי שהיינו אתיופים": לערבים אפילו לחסום כבישים לא נותנים
הרג סולמון טקה על ידי שוטר בחופשה מדגים את האופן שבו מדינת ישראל תופשת את הקהילה האתיופית בתוכה, מעין כתם שחור שיש להסיר. נטל על המדינה, כמו הערבים, שהנוכחות שלהם במרחב הציבורי מהווה איום
"גורד השחקים הקטן ביותר בעולם": מבהלה לנפט לעוקץ נדל"ן
משקיעים חפוזים שרק רצו להרוויח מהנפט של ביימונט, טקסס, מצאו את עצמם חותמים בהתלהבות על הקמת בניין משרדים גבוה בלב העיירה. אלא שהם פיספסו את החלק בתרשים שעסק במידות הבניין, ובו הוחלפו המידות באינצ'ים במקום ברגל
בין הסופר לעזה: שתי אנקדוטות על צום ומבצעים
העיריות משקיעות סכומי כסף גדולים בקישוט וחגיגות הרמדאן, ושוכחות לטפל בתשתיות ובמיגור האלימות ■ בינתיים, מפגן השרירים שמתרחש בגזרה הדרומית גובה חיי אדם ופוגע בשיעורי התעסוקה של העזתים. האם הישועה תבוא מטראמפ?
אם אלו לא בוטים, אז השיח הפוליטי בישראל מחריד עד בחילה
גילויי גזענות הם הרגל שנהפך לקונבנציונלי בקרב טוקבקיסטים שמיישמים את משנתו של ראש הממשלה. לגנץ זה היה ברור מלכתחילה, כוח פוליטי מותנה באימוץ השיח של הימין, ואם צריך אז גם מידה מסוימת של גזענות
בין מזרח למערב מפרידה כוס בירה: הסיפור של המסעדה התרבותית-פלסטינית הראשונה בחיפה
פתוש הוא לא רק עוד בר או עוד מסעדה. זהו מקום מפגש עבור אמנים שבו הם יכולים לארגן הופעות ותערוכות. רבבות של מאמינים במוצר האמנותי הפרוגרוסיבי נמשכים אליו, המונים שזהותם האישית מצטלבת עם התנופה שפתוש מנסה לקדם כבר שנים
האם פרויקטים של אנרגיה ירוקה צפויים להמיט אסון על האנושות?
פעילות להפקת אנרגיה גיאותרמית גרמה לשינויים בשכבות העמוקות ביותר של קרום כדור הארץ. התוצאה היא רעשי אדמה שנגרמים על ידי התערבות אנושית
אתגר עשר השנים: מה קרה בחברה הערבית?
שלושה רבדים מרכזיים במאבקה של החברה הערבית מראה שהשינוי שעברה בעשר השנים האחרונות הוא לרעה, והמשבר שבו היא נמצאת כבר בלתי הפיך
המחאות החברתיות בארץ נועדו לכישלון, והסיבה לכך מסתתרת בדו"ח העוני
השורה "שאינן ממזרח ירושלים או מהאוכלוסייה הבדואית בדרום" שמופיעה בדו"ח העוני עשויה להסביר שהנתונים שהציג משרד הפנים אינם מדויקים ואינם מסבירים את מציאות העוני במידה סבירה
המדינה מצופפת את החברה הערבית עד אפס מקום - ובסוף הבועה תתפוצץ
הצפיפות בכפר ג'דיידה-מכר גורמת לעומסי תנועה רבים ולתקריות אלימות. אבל הניסיון של המדינה לייהד את הגליל, כדברי שרת המשפטים, או הקמת יישוב שמיועד לדרוזים בלבד, רק מחריפים את המצב
כשמפעל הפיס מחליט לקחת חלק בהריסת בתים
מפעל הפיס משקיע בפרסום לחברה הערבית, מנצל את המצב הכלכלי הדחוק שבה ותורם ליצירת בתים הרוסים. זה לא מפריע לו להתנגד להעלאת ההצגה של הבמאית עינת ויצמן, שמדברת על בתים הרוסים מסוג אחר
מה אפשר ללמוד מהשביתה של נשות איסלנד בסתיו 1975
נשים בחברה הערבית סובלות כבר שנים מהצטלבות של שתי אפליות בו זמנית; אלימות מגדרית מחד ואפליה נגד בני מיעוטים מאידך ■ המציאות, לנוכח המספרים שממלאים את דפי העיתונים, מראה שמאבקן של הנשים בישראל ובחברה הערבית בפרט הוא מאבק הישרדות