לאן נעלם שמן הזית הערבי?
כמות העצים בחברה הערבית מצטמצמת והולכת עם הזמן, וכך גם המוטיבציה לשמור על מה שנותר, לאור המחסור בשטחי בנייה וניצול אדמות הזית למגורים - ובמיוחד בהיעדר תוכניות ממשלתיות לפיתוח היישוב הערבי
במשרד החינוך לא נערכו למשבר, אבל יצטרכו להיערך למרי חינוכי
תוך כמה חודשים, נולדה למשרד החינוך כמות בלתי סבירה של פערים חינוכיים. מי שתוהה לגבי עתיד החינוך יגלה שהגורל כבר נחרץ, וניתן לראות כרגע שני תסריטים אפשריים, שרק יפגעו במערכת ויגדירו מחדש את "דור הסגר"
"מתנות לחתונה הן סיפור שלא נגמר, יותר קשה מתשלום משכנתא"
הדיון בחתונות בחברה הערבית מפספס את הבעיה האמיתית. מה שהיה בעבר אינטראקציה חברתית מרצון, נהפך למערכת יחסים שבנויה על כסף
אם עד עכשיו ישראל בלעה צפרדעים, במקרה של איחוד האמירויות מדובר בנסיך אמיתי
לציבור הישראלי אין כל כך עניין בשלום עם איחוד האמירויות. מדובר על מדינה שלא שוכבת על הגדר הישראלי וכלל לא מדברת בשפת איומים. בניגוד לירדן ומצרים, שם ממד השלום בהסכמים היה חשוב יותר מכל אפשרות כלכלית או אסטרטגית
אחרי הקורונה נפנים: מקצוע אחד לא מספיק לביטחון תעסוקתי
במציאות של טרום משבר הקורונה רוב הצעירים שסיימו תיכון הולכים לצבא ולומדים אחרי זה באקדמיה. הבעיה היא שעולם התעסוקה, כפי שהכרנו אותו, ישתנה ב-180 מעלות
אמור לי איזו טחינה אתה אוכל, ואומר לך מי אתה
לאחר שחברת טחינת אל ארז הביעה תמיכה בקהילה הלטה"בית, הודיע בעל מכולת כי יפסיק למכור את המוצרים שלה - ויצר סערה. מקרה זה הוא המשך ישיר לעוינות שמגויסת נגד המאמץ החברתי הרב לחזק קהילות מוחלשות במיוחד
מחסור בנתונים ואפליה: המשטרה מונעת את עצירת האלימות בחברה הערבית
ב-2019 נרצחו בחברה הערבית 93 בני אדם - ממוצע של קורבן כל ארבעה ימים. מדו"ח של עמותת בלדנא בשיתוף עם אוניברסיטת קובנטרי, עולה מציאות שאמורה להדאיג את כולנו. "האלימות והפשיעה הן תוצאה ישירה של האלימות המבנית של המדינה"
את האפליה נגד החברה הערבית לא צריך להחביא
משרד האוצר הקצה 2.82 מיליארד שקל לכל הרשויות כפיצוי על אי-תשלום ארנונה מבעלי העסקים. אבל מתוך כל התקציב, הרשויות הערביות ייאלצו להתחלק בסכום של 47 מיליון שקל. העיר אילת לבדה - בעלת 52 אלף תושבים - תתוקצב בסכום זהה
בסיבוב השלישי הפנמנו: בעידן של תיקו פוליטי הקול הערבי שווה יותר
האלימות בחברה הערבית, תוכנית המאה, חוק הלאום, ההסתה של נתניהו וההתנערות של כחול לבן - הובילו לתגובת מחאה שתורגמה לקולות ■ הקמפיין החדשני והיעיל של הרשימה המשותפת הביא קרוב ל-100% מהקולות ביישובים הערביים וכמעט הכפיל את הקולות בקרב היהודים
אווירה אירופית בניחוח ערבי: 4 ימים, 60 אלף מבקרים והופעת אורח מירדן
כפר יסיף הוא יישוב קטן בגליל המערבי, שמונה קרוב ל-10 אלף תושבים, שמפורסם בזכות החוויה הקולינרית שהוא מציע. ובמשך 4 ימים בשנה הוא מרים הפקה שלא היתה מביישת את לונדון או ברלין
אחרי שנים של הזנחה, משרד החינוך מעמיד פנים שהוא מופתע
מבחן פיזה בודק את רמת האוריינות של התלמידים, והוא מצביע על פער של 3 שנות לימוד בין תלמידים יהודים לערבים ■ משרד החינוך תיקצב ב-2018 כל תלמיד תיכון בזרם הממלכתי-דתי ב-40.3 אלף שקל בשנה, ואילו תלמיד ערבי ממוצע תוקצב ב-40% פחות - רק 24.5 אלף שקל בשנה
מישהו מת? ידיעה חדשותית. אה, הוא ערבי? לא משנה
מתחילת השנה נרצחו 71 ערבים כתוצאה מהפשיעה והאלימות בחברה הערבית. את התקשורת הישראלית, מסתבר, זה לא כל כך מעניין
הערבים כבר לא נוהרים לקלפי - וזאת בעיה
על פי נתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, כמחצית מן הציבור הערבי (51%) לא הצביע ביום הבחירות האחרון. רוב הלא-מצביעים – כ-30% – פשוט נמנעו במכוון מהצבעה. וזאת טעות, כי יש מי שמרוויח מאחוז הצבעה נמוך בקרב האוכלוסייה הערבית
הסתה, איומים ואלימות: ההדתה בחברה המוסלמית גובה קורבנות
עלי נסאר רצה לפתוח מקום למפגש חברים, אלכוהול, נרגילות ומוזיקה. אבל מהר מאוד התברר לו שחריגה כזו מחוקי האיסלאם לא תעבור בשלום, ולאחר כמה תקריות אלימות - הוא נאלץ לסגור. למקרה הזה מצטרפים עוד אירועים שבהם המניע הוא אידאולוגי-דתי, והאמצעי הוא תקיפות אלימות
כור גרעיני סודי בשם מדינת ישראל
עד 2016 מספר סירובי הכניסה לישראל זינק כמעט פי תשעה בתוך חמש שנים. לא מזמן היתה זו הסטודנטית לארא אלקאסם, והפעם מדובר בשתי חברות קונגרס אמריקאיות. עצם הניסיון למנוע נזק תדמיתי גרם לנזק תדמיתי חמור אף יותר
"הלוואי שהיינו אתיופים": לערבים אפילו לחסום כבישים לא נותנים
הרג סולמון טקה על ידי שוטר בחופשה מדגים את האופן שבו מדינת ישראל תופשת את הקהילה האתיופית בתוכה, מעין כתם שחור שיש להסיר. נטל על המדינה, כמו הערבים, שהנוכחות שלהם במרחב הציבורי מהווה איום
"גורד השחקים הקטן ביותר בעולם": מבהלה לנפט לעוקץ נדל"ן
משקיעים חפוזים שרק רצו להרוויח מהנפט של ביימונט, טקסס, מצאו את עצמם חותמים בהתלהבות על הקמת בניין משרדים גבוה בלב העיירה. אלא שהם פיספסו את החלק בתרשים שעסק במידות הבניין, ובו הוחלפו המידות באינצ'ים במקום ברגל
בין הסופר לעזה: שתי אנקדוטות על צום ומבצעים
העיריות משקיעות סכומי כסף גדולים בקישוט וחגיגות הרמדאן, ושוכחות לטפל בתשתיות ובמיגור האלימות ■ בינתיים, מפגן השרירים שמתרחש בגזרה הדרומית גובה חיי אדם ופוגע בשיעורי התעסוקה של העזתים. האם הישועה תבוא מטראמפ?
אם אלו לא בוטים, אז השיח הפוליטי בישראל מחריד עד בחילה
גילויי גזענות הם הרגל שנהפך לקונבנציונלי בקרב טוקבקיסטים שמיישמים את משנתו של ראש הממשלה. לגנץ זה היה ברור מלכתחילה, כוח פוליטי מותנה באימוץ השיח של הימין, ואם צריך אז גם מידה מסוימת של גזענות
בין מזרח למערב מפרידה כוס בירה: הסיפור של המסעדה התרבותית-פלסטינית הראשונה בחיפה
פתוש הוא לא רק עוד בר או עוד מסעדה. זהו מקום מפגש עבור אמנים שבו הם יכולים לארגן הופעות ותערוכות. רבבות של מאמינים במוצר האמנותי הפרוגרוסיבי נמשכים אליו, המונים שזהותם האישית מצטלבת עם התנופה שפתוש מנסה לקדם כבר שנים