הזדמנות של פעם ב-100 שנה: תל אביב יכולה ליהפך לבורסת הקריפטו הגדולה בעולם - יניב חברון - הבלוג של יניב חברון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הזדמנות של פעם ב-100 שנה: תל אביב יכולה ליהפך לבורסת הקריפטו הגדולה בעולם

יש לנו את כל שלושת המרכיבים החיוניים כדי לייצר את אחת הבורסות החשובות והמשפיעות בתחום הפיננסי הלוהט של העתיד

28תגובות
מטבע וירטואלי ביטקוין
Getty Images IL

הבורסה בתל אביב כבולה לכישלונות העבר ולא רואה את הזדמנויות העתיד. במקום להפוך לאחת הבורסות החשובות בעולם של היום, והמשפיעות ביותר בעולם של מחר, מוסיפים בבורסה להתעסק באכזבות העבר. אתמול התבשרנו שאופקו החליטה למחוק את מניותיה בבורסה בתל אביב וכעת תיסחר בנסד"ק בלבד. בעיתונות הכלכלית הוצגה המחיקה כאכזבה וככישלון - אבל אני רואה בעצם הרישום של החברה בתל אביב כישלון. בסך הכל איבדה החברה יותר מ-65% מערכה מאז הרישום בישראל, וההישג העיקרי שהיא יכולה לרשום לזכותה הוא מחיקת כספם של המשקיעים. דוגמא כואבת עוד יותר היא זו של מנקיינד, שהשמידה כ-3 מיליארד שקל מכספי המשקיעים מיום הרישום בתל אביב ועד למחיקתה מהמסחר.

זה שני עשורים שבבורסה עובדים על שיתופי פעולה שונים ומגוונים עם בורסות ברחבי העולם ועם עושי שוק זרים, שאמורים היו לשים את "אחד העם" דאז או "אחוזת בית" כיום על המפה הפיננסית הגלובלית - אך עד כה נחלו המאמצים הללו כישלון חרוץ.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

הסברים לכישלון - בקרב אנשי הבורסה ומחוצה לה - טענו לרגולציה נוקשה מדי, מצב ביטחוני בלתי יציב או למחסור בפעילות אנליזה - וגם לניהול כושל. נשמעו בעיקר תירוצים - והרבה מהם. אך האמת היא שבעולם הפיננסים המסורתי לבורסה בתל אביב אין באמת מה להציע. חברות כמו חגג, חנן מור מלמ תים, מזור, שופרסל ועוד - הן אכן מעניינות מאוד, ואף השיאו רווח של מאות אחוזים למשקיעים בשלוש השנים האחרונות. עם זאת, כשמדובר בתיקים גלובליים של טריליוני דולרים אין להן משמעות, ולכן אינן רלוונטיות במיוחד עבור משקעים זרים - והן גם לא יהיו כאלו בעתיד. ישנן גם חברות מפתיעות יותר, כמו פרוטרום - שהשיגה תשואה פנומלית למשקיעים ב-5 השנים האחרונות ונסחרת כיום בשווי של 5.5 מיליארד דולר, אבל בהחלט מהווה הפתעה, נעימה אמנם - אך גם נדירה.

חלק מהטענות מופנות לחברות הענק הישראליות, שמעדיפות להירשם למסחר בחו"ל. אך האמת היא ששוק היעד שלהן נמצא שם, ועם כל הכבוד תל אביב כבר לא תהיה נסד"ק, וגם לא צריכה לנסות להתחרות בה, ובגופי ענק דומים לה כמו דויטשה בורסה או הבורסה בטוקיו, שפועלים בשווקים המסורתיים. מתווי המדיניות שלה צריכים לחשוב כמו מנהלים של סטארט-אפ - וכאלה דווקא יש לנו הרבה בישראל. היא צריכה לחשוב כמו סטארט-אפ שרוצה לצמוח במהירות, להבין את היתרונותן היחסיים שלה, את השינויים הגלובליים שחלים בסביבה הכלכלית ואת ההזדמנויות שהם מייצרים, ולנצל את כל אלה לצמיחה פנומנלית, כדי שתוכל להפוך לחברה גדולה ומשפיעה.

הזדמנות של פעם ב-100 שנה

באחרונה החליטו בבורסה בתל אביב שכדי "להוציא את העגלה מהבוץ" ולהפוך אותה לרלוונטית, ינסו למכור את השליטה בה לגוף זר או לבורסה זרה אחרת לפי תג מחיר של כ-150 מיליון דולר - לא הרבה יותר מסטארט-אפ קטן. ייתכן שקיימים רוכשים שיסכימו לרכוש חברה ללא צמיחה מטאורית במכפיל רווח של 50 - אבל אני סקפטי בקשר לכך ולגבי כדאיות העסקה בכלל.

ב-2017 הבורסה בתל אביב דיווחה בגאווה רבה על רווח של 10 מיליון שקל, שיפור משמעותי בהשוואה לרווח צנוע של 2 מיליון שקל ב-2016. לעומת זאת, הרווח הממוצע ב-20 בורסות המטבעות הדיגיטליים הגדולות בעולם היו כמה מאות מיליוני דולרים - ובחלקן הגיע הרווח למיליארד דולר ויותר. הבורסות הללו פעילות 24/7 ללא הפסקה, חלקן פתוחות בפני משקיעים גלובליים שונים, ומרבית הנכסים הנסחרים בהן רשומים למסחר בכמה בורסות במקביל. בנוסף, למיקום הגיאוגרפי שלהן יש הרבה פחות משמעות מאשר לרגולציה שהן מאמצות ולמותג שהן מטפחות. בורסה כזו שמצויה בגיברלטר, אנגליה או שווייץ יכולה לשרת לקוחות מאסיה, אירופה או אמריקה - ללא הבחנה.

כמה גדולה יכולה הבורסה בתל אביב להיות? -  CoinBase האמריקאית - הבעלים של GDAX - שווה היום כ-10 מיליארד דולר על פי ההערכות, ומייצרת רווחים של לפחות מיליארד דולר בשנה (זה היה הנתון ב-2017). Binance, עם מסחר ממוצע של מעל למיליארד דולר ביום ועמלה של 0.1% על כניסה ויציאה מפוזיציה, מייצרת הכנסות של קצת יותר מ-700 מיליון דולר בשנה. בורסת הקריפטו העשירית בגודלה בעולם מייצרת הכנסות של יותר מ-150 מיליון דולר בשנה, וזאת לאחר ששווי השוק שלה נחתך ביותר מ-65% מתחילת השנה. כשהשוק יתאושש מהשפל הנוכחי, ויחזור לצמיחה בשנים הקרובות, הגופים הללו יהפכו למפלצות של כסף.

יכולת לייצר בורסת קריפטו מובילה

יש לנו, כאן בישראל, את שלושת המרכיבים החיוניים כדי לייצר את אחת הבורסות החשובות והמשפיעות בעולם:

הבעיה המרכזית של בורסות למטבעות קריפטוגרפיים בעולם (יש מעל ל-1,000 כאלו אבל כמה עשרות מהן מובילות את השוק) היא אבטחה מפני פריצות וגניבת המטבעות. אחת הסיבות לדה-לגיטימציה של רגולטורים ולהתנגדות של משקיעים מוסדיים להשקעה במטבעות קריפטוגרפיים - היא החשש מפני פריצה לבורסה. מתקפות של האקרים על הבורסות השונות מתרחשות מדי יום, כאשר מאז הקריסה המפורסמת של Mt.Gox היפנית - שאיבדה 700 אלף ביטקוין בשלהי 2014 כשהאקרים פרצו, לטענתה, למערכת שלה ועד למקרה של CoinCheck, היפנית אף היא, שאיבדה חצי מיליארד דולר במטבעות Nem בסוף ינואר 2018 - החשש העיקרי היה ונותר גניבה של מטבעות.

כבר כיום חלק מהבורסות בעולם מנסות לייצר לעצמן מותג עולמי המבוסס בעיקר על  יכולות סייבר ופתרונות קסטודייאן עבור המטבעות הדיגיטליים, וביניהן בולטת בורסת הקריפטו GEMINI מניו יורק - בבעלות התאומים וינקלווס (כן, אלה מפייסבוק, המיליארדרים מהבלוקצ‘יין).

מלבד ניתחון במירוץ למציאת פתרונות אבטחה, גם רגולציה לגיטימית וחדשנות טכנולוגית מהווים פקטורים חשובים בהצלחה. אומנם הכותרות בעולם הקריפטו מצביעות בעיקר על מהלכים רגולטוריים מצד מדינות העולם כדי לסגור את הבורסות, אבל האמת היא שהרגולציה רק מתחילה להיבנות - במטרה לייצר עבור הבורסות הללו סביבת עבודה לגיטימית. תאמינו או לא, רוב המשקיעים במטבעות קריפטוגרפיים מעדיפים בורסה הנתונה תחת רגולציה לגיטימית - שתוכל לספק וודאות שהכספים בה בטוחים יותר מאשר בבורסה פחות לגיטימית - כזו שעשויה להיסגר בכל רגע נתון. וכאמור, גם לחדשנות הטכנולוגית יש מרכיב חשוב בהצלחת הבורסה. תשתיות מתקדמות, תהליכים מקלים ומהירים להזדהות לקוחות, נוחות ויציבות המערכת - כל אלה הם ערכים חשובים מאוד עבור משקיעי הקריפטו. אז מה הן החדשות הטובות אתם שואלים? התשובה היא שאת כל הרכיבים הללו יש לנו בשפע.

ישראל נחשבת למעצמת סייבר בעולם, 8200 הינה יחידה צבאית שכל משקיע היי-טק זר מכיר, ומרכזי הפיתוח המובילים בעולם לסייבר מצויים ממש כאן. במציאות שבה שתי ענקיות סייבר כמו צ'יק פוינט הישראלית ופאולו אלטו האמריקאית נוסדו בידי ישראלים, לא פלא שיותר מ-16% מהשקעות ההון סיכון הגלובליות בסייבר נעשות בישראל, וכנראה שאף הרבה יותר מזה - אם ניקח בחשבון חברות זרות שישראלים מעורבים בהן.

בתקופה שביליתי בסיליקון ואלי, נאמר לי בכל מפגש משקיעים אפשרי: "אתם בישראל אלופי העולם באבטחה, לכן אל תספרו לנו כמה אתם טובים בעיצוב, בשפה או אפילו בכלכלה. ספרו לנו כמה אתם טובים באבטחה ואנחנו נאמין לכם - כי כולם פה יודעים שבפתרונות סייבר אתם הכי טובים".

הגיע הזמן להסתכל לעתיד בעיניים - אומנם שוק המטבעות מצוי בשפל אחרי קריסה השנה של יותר מ-65% בשווי המטבעות הנסחרים בו (שווי המטבעות הכולל צנח משיא של כ-800 מיליון דולר לשווי של כ-250), אבל הוא פה כדי להישאר. ההנפקות בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים נמשכות, היזמים הופכים בוגרים יותר וחברות מגובשות יותר - עם מוצרים קיימים, מכירות וצמיחה אדירה - פונות לתחום.

המערכת הפיננסית והמודליים הכלכליים כפי שאנחנו מכירים אותם היום ישתנו ללא היכר בעידן של טוקנים, אחזקות דיגיטליות ואפשרות למסחר גלובלי בטכנולוגיית בלוקצ'יין. ספק עם הבורסה בתל אביב שווה כיום חצי מיליארד שקל. לעומת זאת, בורסות הקריפטו המובילות בעולם שוות, על הנייר לפחות, כמה מיליארדי דולרים. חלקן מייצרות רווחים של כמה מאות מיליוני דולרים בשנה, וזה בשוק שכיום רק ניצני פוטנציאל ההתפתחות שלו קיימים.

הרגולטור בישראל היה שמח לשים את אחוזת בית על המפה - טוב, אני לא באמת יכול להתחייב בשמם של הרגולטורים השונים לגבי דעתם על בורסה למטבעות קריפטוגרפיים בתל אביב. אבל למרות השמרנות שמאפיינת את הרגולציה המקומית, היא הרבה יותר מתקדמת, הרבה יותר משתפת והרבה יותר מתעדכנת מכפי שנדמה לכם. בשנה האחרונה יצא לי לפגוש מקרוב לא מעט מהרגולטורים בישראל שעוסקים בנושאי בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים, והם עובדים במרץ, מוכנים לשמוע, ללמוד, ליישם וגם לקחת סיכונים מחושבים שכוללים שיתוף פעולה ושיח חוצה תחומים. הכל כדי לתמוך ולקדם את החדשנות בישראל ולהקים פה את החברות של מחר.

אחרים יגידו כי המערכת הבנקאית המקומית חוסמת מהלכים חדשניים שעלולים לאיים עליה, ולא באמת תאפשר מהלך כזה. אבל האמת היא שבישראל קיימות שתי פלטפורמות מסחר שעובדות עם שניים מהבנקים הגדולים בישראל, אחת להחלפת כסף למטבעות וירטואליים וחזרה למטבעות מסורתיים, והשניה היא מעין בורסה קטנה למסחר במטבעות דיגיטליים, שגם היא מספקת שירותי חלפנות. אם הפלטפורמות הללו יכולות, כנראה שהבורסה "הלגיטימית", והיחידה בישראל, יכולה גם היא. אה שכחתי - הבנקים בישראל בסך הכל עשויים להרוויח לא מעט כסף במקרה שבו הבורסה המקומית תהיה שווה מיליארדי דולרים לעומת כמה מאות מיליוני שקלים כיום, שלא לדבר על התפתחויות עסקיות אפשריות ברמת שעבודי נכסים דיגיטליים, שירותי ניהול הקסטודיאן ועוד.

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#