על אנשים ופרפרים - יניב חברון - הבלוג של יניב חברון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

על אנשים ופרפרים

על פי "תיאוריית הכאוס", במערכות שאינן לינאריות, אפילו שינוי קל שבקלים עשוי להיות בעל השלכות אדירות על מאורעות אחרים, מאוחרים יותר.

3תגובות

אהלן חברים,

את השיחה של היום אני רוצה לפתוח בסיפור קצר, שמעלה לדעתי נקודה חשובה מאוד הנוגעת להתנהגות השווקים הפיננסיים לאורך השנים, ובמיוחד בתקופה של משברים. אבל בואו לא נקדים את המאוחר...

היה היה פעם בארץ רחוקה, אדם צעיר שמדי יום היה דוחף את עגלת העץ שברשותו, עמוסת הפירות והירקות, בדרך עפר רעועה בדרכו אל השוק, ששכן בעיירה סידי בוזיד. אביו של הצעיר נפטר בהיותו בן 3 בלבד. מאז, פרנס אותו אדם את משפחתו באמצעות מימון הוצאותיו למילוי עגלתו על ידי הלוואות שלווה, תוך שהוא מקווה שיצליח למכור מספיק ממרכולתו בכדי שיוכל גם לעמוד בתשלומים וגם לתמוך במשפחתו. מדובר היה ב"מלחמת הישרדות" יומיומית. באחד הבקרים, ניגשו מספר שוטרים אל הצעיר והודיעו לו כי הם צפויים להחרים את תכולת עגלתו משום שלטענתם הפר מספר תקנות וחוקים. הצעיר ידע שהם משקרים! השוטרים לא הסתפקו בכך, ובצורה אלימה "ניערו" אותו מתוך רצון לקחת ממנו כסף, שכמובן לא היה ברשותו. שוטרת שהייתה ב"חבורה" אף סתרה לצעיר וקיללה את אביו המנוח. לבסוף לקחו השוטרים את מרכולתו ואת עגלתו. בתגובה החליט האיש לפנות אל תחנת המשטרה הקרובה ולהגיש תלונה. נאמר לו כי הקצין האחראי עסוק ולכן אינו יכול להתפנות אליו. מושפל, זועם ומתוסכל עזב הצעיר את המקום. לאחר זמן מה חזר כאשר פח דלק בידיו. הוא שפך את פח הדלק על עצמו ובאמצעות גפרור הדליקו.

נשים לב שבסיפור המתואר רק הסוף אינו "רגיל" (בלשון המעטה). בתוניסיה, שם התרחש המקרה המתואר, כמו גם בעולם הערבי כולו, חיים המוני עניים. שחיתות משטרתית הנה דבר שבשגרה 
והשפלות כגון זו שתוארה מתרחשת על בסיס יומיומי. אף אחד לא באמת מתרגש מהן (מלבד הקורבנות כמובן...). 

אך ההשפלה הספציפית שתוארה, והתרחשה ב-17 לדצמבר 2010, גרמה למוחמד אבו- עזיזי להצית את עצמו, מעשה שעורר מחאה גדולה, אשר הפכה לגדולה בהרבה, עם מותו של אבו- עזיזי ב-4 לינואר 2011 וגררה ב-14 לינואר את בריחתו מהמדינה של הנשיא התוניסאי המכהן, מאורע שהביא את העולם כולו ואת העולם הערבי בפרט לעמוד בהשתהות לנוכח ההתפתחויות. מעט מאוחר יותר החלו להתפשט מחאות ענק גם אל מצרים, לוב, סוריה, ירדן, כווית ובחריין. חשוב לשים לב שאותו מאורע אדיר, שלימים כונה "האביב הערבי", החל מאדם עני אחד, לא שונה מאין ספור אנשים אחרים, שהוטרד על ידי שוטרים, בדומה לרבים אחרים לפניו. כלומר מאורע אדיר אחד נוצר מהתרחשות שלא נראה היה שתיצור גלי הדף כה אדירים.

דבר אחד הוא ליצור תיאור סכמתי ומקושר היטב של שרשרת מאורעות לאחר התרחשותם. אך השאלה הנשאלת היא: אם היינו חוזרים לאותו בוקר בו הוטרד אותו אבו- עזיזי על ידי השוטרים, האם היינו מצליחים לחזות מראש את ההקרבה העצמית שיבצע אשר תוביל לבסוף להפלת שלטונו של הרודן הטוניסאי?? כמובן שלא.  אין מישהו שיכול היה לחזות זאת. כמובן ש"המומחים" בעלי ההיכרות המעמיקה עם המרקם החברתי במקום, העוני המחפיר וזעם התושבים על השלטון, יכלו היו להעריך "שחבית הנפץ" תתפוצץ מתישהו. מצד שני, ההערכה הזו הייתה מתאימה לשנה הקודמת וזו שלפניה וזו שלפני עשורים רבים לפניהן. עם זאת, אותה חבית לא התפוצצה- עד שמספר שוטרים התעמרו בצעיר עני אחד בצורה קיצונית מדי.

על פי "תיאוריית הכאוס", במערכות שאינן לינאריות, אפילו שינוי קל שבקלים עשוי להיות בעל השלכות אדירות על מאורעות אחרים, מאוחרים יותר. בדיוק כפי שייתכן שבמידה וב-17 לדצמבר 2010 לא היו השוטרים נטפלים אל אותו מוחמד אבו- עזיזי ייתכן ו"האביב הערבי" כלל לא היה מתרחש (לפחות לא בזמן בו התרחש). 


לאור התהפוכות האחרונות בשווקים, לא הייתי יכול שלא לשאול את עצמי האם ייתכן שגם במשבר הנוכחי הצטברות של ארבעה מאורעות שוליים יחסית, ש"בימים כתיקונם" כנראה שלא היו מושכים כל כך הרבה אש, הם  "המוחמד אבו עזיז" של המערכת הפיננסית העולמית? האם יכול להיות שהתנקזותן של "ארבע רוחות" שאינן מאוד עוצמתיות לכשעצמן, יצרו את "הסערה המושלמת"??

"הרוח המערבית"- עשויה ליצור ים גלי ונוח, אך אם היא חזקה מדי היא עלולה להפוך לסערה גדולה. הכוונה כמובן לקריסה במחירי הנפט, שבסך הכל החלה כסוג של מרד של חברות אופ"ק שהחליטו כי אינן מוכנות לקצץ עוד כדי לתמוך במחירי הנפט. בתחילה עוד חשבו על ירידת מחירי הנפט כהשפעה חיובית על הצמיחה, אך המשך הקריסה הובילה לחשש מגל פשיטות רגל בסקטור האנרגיה. חשש מסוג זה אינו נעים כמובן, אך בהינתן שכל הגורמים קבועים- היה אפשר לחשוב שניתן להתמודדות.

"הרוח המזרחית"- "ים שטוח", אך אם חזקה מדי עשויה להביא להיסחפות ללא יכולת שליטה. מבחינתי מתאימה בהחלט לתיאור הריבית ברמה השלילית- הפחתות הריבית בעשור האחרון תרמו להתנעת הפעילות הכלכלית ולליבוי העליות בשוקי המניות. עם זאת, בשנה האחרונה, הייאוש מהאינפלציה הנמוכה והמשך הפחתות הריבית הובילו את התשואות הממשלתיות לטריטוריה שלילית, מה שלפתע, החל להכביד על רווחי הבנקים וגרר אותם להפסדים וחששות להמשך ירידה ברווחיהם.

"הרוח הצפונית"- מצוינת לשייט, אך לעתים עשויה להיות מלווה גם בים גלי ולא נוח. מינוי מנכ"לים חדשים במספר בנקים מסחריים גדולים- מהלך שבדרך כלל גורר "ניכוי אורוות" עשוי דווקא להטיב עם הבנקים (דגש על התייעלות). הפעם אותו "ניקוי אורוות" פגש סביבה עסקית מאתגרת (עקום הפוך), חשש מגל פשיטות רגל בסקטור האנרגיה שיפגע במערכת הבנקאית ויצר פחד אמתי וחשש ליציבותה של המערכת הבנקאית והאם היא תוכל לעמוד בתקופה המאתגרת ובזעזועים הבאים.

"הרוח הדרומית"- "רוח סערה" מובהקת. ים מסוכן
חולשה בשווקים המתעוררים. התרחשה כבר בעבר ולא גררה זעזועים כה אדירים בכלכלה העולמית, אך הפעם נראה שהיא פוגשת מערכת בנקאית במצב בעייתי.

כמו שכבר ציינתי, השילוב בין ארבעת הרוחות הוביל לסערה מושלמת ולחשש אמתי מפני קריסה מחודשת של המערכת הפיננסית, פחות מעשור בלבד לאחר הקריסה הקודמת!!! אז הבטיחו לנו שקריסה שכזו מתרחשת אחת ל- 100 שנה! אני לא באמת חושב שאנו עומדים בפני משבר כה חמור. הבעיה המרכזית היא כיום שהבנקים המרכזיים מתנהגים כ"אחוזי דיבוק" בכל הנוגע להשגת יעד האינפלציה, כל זאת על רקע ההתרסקות במחירי הנפט והסחורות. להערכתי, בתקופות שכאלה הפעולה המתבקשת היא לשנות ואף לבטל לחלוטין יעד זה (לעשור הקרוב לפחות) ובמקומו לקבוע יעד צמיחה, שכן, יעד שכזה, הוא הגורם שלבסוף מנווט את הציפיות וזורע ביטחון אצל המשקיעים והצרכנים. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

דונלד טראמפ

האם 6 ביולי 2018 ייכנס לספרי ההיסטוריה?

כפי שזה נראה כעת, כנראה שכן: ממשל טראמפ החליט להפסיק עיוות ארוך שנים, שבו הציפה סין את העולם המערבי בשפע של מוצרים זולים, ופתח במלחמת סחר. הכלכלנים מתנגדים, המשקיעים חוששים, אך ייתכן שהמהלך יסייע לארה"ב לפתור את אחת הבעיות שפוגעת בשכבות החלשות

כתבות שאולי פיספסתם

*#