קצת ודאות לא תזיק: חוסר היכולת של הממשלה לקבל החלטות פוגע במשק

המציאות הנוכחית מייצרת תסכול רב, ומשאירה את כל הצדדים בחוסר ודאות וחוסר יכולת להתמודד כראוי עם ההשפעות הכלכליות ואחרות של נגיף הקורונה

ימית נפתלי
ימית נפתלי
עסקים סגורים בתקופת הקורונה בירושלים
עסקים סגורים בתקופת הקורונה בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אייל טואג

תקופת הקורונה כבר נמשכת יותר מחצי שנה ונראה שתישאר אתנו בתקופה הקרובה. לאורך כל התקופה הזאת, השוק הכלכלי חווה אי ודאות. מצבי אי ודאות אינם פשוטים ומייצרים מורכבות, וככל שחוסר הוודאות גדל, יש נטייה לדחות קבלת החלטות שונות. אבל הימנעות מקבלת החלטות בתנאי אי ודאות עלולה להוביל לתוצאות הרסניות.

מדינת ישראל מפגרת אחרי מדינות העולם לא רק בתקנות ההתמודדות עם נגיף הקורונה ובאכיפת הדרישות שהיא כן מציבה, אלא גם בתנאי התמיכה לעסקים, בתנאי החל"ת והאבטלה, ובכך נכשלת לייצר ודאות לשוק התעסוקה. מעבר לזה, משרדי הממשלה והרשויות מגלים אוזלת יד בהוצאה לפועל של ההחלטות שכבר התקבלו. 

כדי להמשיך ולהבטיח את תפקודה של המדינה וכלכלת ישראל, על מקבלי ההחלטות לייצר תנאי ודאות שיאפשרו הבנה של המציאות החדשה, ובהתאם יבוצעו התאמות - הן מצד עסקים והן מצד מועסקים. במקום זאת, אנו מתעוררים כל בוקר לדיונים אינסופיים ומבלבלים, המגבירים את אי הוודאות. חדשות לבקרים מודלים שונים מוצעים ליישום - בין אם מדובר בצעדים להפחתת עלויות המעסיק, או ביישום מודל חל"ת גמיש - נראה כי מרבית העסקים והמועסקים, כמו גם המובטלים, נופלים בין הכיסאות.

הצורך במנגנון גמיש לקבלת החלטות שייתן מענה לתנאים המשתנים ראוי ונכון, אבל כשהגמישות הזאת באה לידי ביטוי בחוסר החלטיות ואוזלת יד בכל הקשור ליישום של התנאים האלה באופן יעיל ומהיר, נראה שכלכלת ישראל תתקע מאחור לעוד הרבה זמן, ותשאר מאחור ביחס למדינות רבות אחרות.  

בפועל, הזמן חולף והחלטות אינן מתקבלות, וגם כשכן, הן נאכפות בקושי רב. כך לדוגמה, מודל החל"ת הגמיש. בעוד מדינות שונות כבר מיישמות אותו, בישראל עדיין עסוקים בדיונים על חסרונות ויתרונות המודל. המתנגדים ליישום של מנגנון חל"ת גמיש משערים כי הדבר ייצור תלות של מעסיקים במדינה ויאפשר הוצאה של עובדים לחל"ת בקלות, ובכך עשוי להגדיל את הנטל על המדינה. מנגד, תומכי מודל זה יציינו כי המודל יאפשר גמישות לעסקים להגיב להגבלות המשתנות חדשות לבקרים, ולשמור על חסינות כלכלית וגם מהצד של העובדים, ויתמרץ אותם לחזור לעבודה מבלי לחשוש מפיטורים. 

נניח שכל האפשרויות עומדות על הפרק ואיננו יודעים מה יהיו התוצאות של יישום מודל זה בישראל. לו היתה מתקבלת ההחלטה, עם מנגנון אחראי מפקח, היינו יכולים ליישם ולעקוב אחר התוצאות של מודל זה, למדוד את ההשפעה על השוק ובהתאם להחליט כיצד להתקדם. האם להמשיך את יישום המודל המביא לתוצאות מוצלחות - או לשנות אותו ולהתאים אותו למתרחש בשוק הישראלי? כל זה תוך הגדרת תנאים ברורים, אכיפה של תנאים אלו וקביעת תקופת זמן מוגדרת, המייצרת בהירות. 

המציאות שבה אנו נתונים בכל הקשור לקבלת החלטות ויישומן רחוקה מכך מאוד. המציאות הזאת כוללת עיכוב מתמשך בקבלת החלטות וחוסר מסוגלות ליישם החלטות שכבר התקבלו באופן יעיל ומהיר. מציאות זאת מייצרת תסכול רב, ומשאירה את כל הצדדים בחוסר ודאות וחוסר יכולת להתמודד כראוי עם ההשפעות הכלכליות ואחרות של נגיף הקורונה. 

במצב כזה, חשוב להזכיר למקבלי ההחלטות כי במצבי חוסר ודאות יש לקבל החלטות במהירות, תוך כדי חשיבה ביחס למידע הזמין ולשיטות הפעולה שיש לנקוט, ותוך כדי בחינת התוצאות וההשפעות של ההחלטות שהתקבלו ולהמשיך להגיב בהתאם. כלומר, הנהגת מנגנון החלטות מתפקד וגמיש להגדלת הוודאות לכל השחקנים במשק.

ימית נפתלי

ימית נפתלי | לא סופרת

כלכלנית, חוקרת מדיניות ויועצת אסטרטגית, וראש תחום כלכלה ומחקר בינלאומי במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

בעברה אנליסטית וכלכלנית בשוק הפרטי ובמשרדי ממשלה, יועצת אסטרטגית למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים ויועצת חדשנות למפעלים וחברות בתעשייה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker