בניגוד לנטען: הקורונה לא פוגע באופן שווה באנשים

מאז תחילת התפרצות נגיף הקורונה, מזהירים אותנו שהקורונה לא מבדיל בין קבוצות אוכלוסייה ■ אך אם נסתכל מקרוב נראה שמי שהכי נפגעו הן האוכלוסיות החלשות

ימית נפתלי
ימית נפתלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הראל ויזל
הראל ויזלצילום: שוקה כהן

האמירה שהקורונה פוגעת בכולנו באופן שווה, ללא הבדל בקבוצת האוכלוסייה ובמעמד הכלכלי היא ניסיון לייצר מציאות מדומה ולהשקיט את האמת מהציבור הכללי. 

הסברה כי, לכאורה, כולם בחברה נפגעים והנגיף לא מבחין במעמדות כלכליים היא שגויה. כמובן שאוכלוסיית המבוגרים יותר רגישה להשפעות ולחומרת הפגיעה מהנגיף אבל, כשמתעוררים ומסתכלים מחץ לבועה, נראה כי מי שנפגעו יותר, כמו ברוב המקרים, הם המעמדות הכלכליים הנמוכים. גם כשמתסכלים על תקופת "הפוגת הקורונה", שיש הטוענים שעומדת להסתיים בקרוב, נראה שוב שמי שחשוף יותר לקורונה הם האוכלוסיות העניות יותר בחברה. אלו שתלויות בנסיעה בתחבורה ציבורית, שתפקודה ירד משמעותית מבחינת זמני הפעילות וגם הפסקת פעילות הרכבת. אלו מצטופפים באוטובוס אחד, ללא הגבלה על מספר הנוסעים עם מסכות בחום היום.    

המצב מאוד מדכא עבור המשתייכים למעמד כלכלי נמוך, אלו גם היו הראשונים להיפגע תעסוקתית. עובדים המועסקים במשרות שאינן מאפשרות עבודה מרחוק, בעיקר משרות המאופיינות ברמות שכר נמוכות, מועסקים בשכר שעתי ואלו שנמצאים מחוץ לשוק העבודה וביניהם, מובטלים טרם תקופת נגיף הקורונה. האחרונה היא הקבוצה הרגישה ביותר שהכי נפגעה ממציאות הקורונה שכן, אינם זכאים לדמי אבטלה כי לא פוטרו בגלל הקורונה ויחד עם זאת, בעת הזאת הסיכוי למצוא עבודה נמוך ביותר בגלל הקורונה. 

מעבר לזה, לאחרונה נשמעות זעקות של מי שזכאי לדמי אבטלה וניגש למיצוי זכויותיו, אבל לא זוכה למענה ראוי. חל עיכוב משמעותי בטיפול בפניות ובפועל הכסף לא הועבר לחשבונות מובטלים, אם עקב פספוס בקבלת כלל המסמכים הנדרשים או אם עקב חוסר היענות לערעורים וכנראה יותר מכל, גם בעקבות העומס שנוצר על המערכת בעקבות מספר גדול של פונים בפרק זמן קצר מאוד -  מעבר ליכולת ההתמודדות של המערכת והתוצאה, אנשים ללא הכנסה.

כאשר מתייחסים לתעסוקה בקביעת מדיניות, אחת המטרות היא כמעט תמיד לייצר משרות חדשות במשק עם תעדוף למשרות איכותיות המאופיינות בשכר גבוה. זהו המניע לכמעט רוב תכניות המענקים והתמריצים שהמדינה מגבשת בין אם בחוק לעידוד השקעות הון ובין אם במענקים לחברות ולעסקים קטנים ובינוניים. כך, גם בתקופת הקורונה רוויות אי הוודאות, המדינה נאלצה להתערב ולתמוך כלכלית בעסקים על מנת לעודד חזרה לשגרה כלכלית. שוב, לתמוך בצד שמייצר משרות לעובדים. גם ההיגיון מאחורי המענק לחברות גדולות כמו "פוקס", שבשליטת הראל ויזל, הוא לכאורה לשמור על המשרות על מנת להחזיר עובדים לתעסוקה ולשמור על הכנסתם העתידית. החדשות על ההצהרה של "פוקס" לגבי חלוקת דיווידנד בגובה 49 מיליון שקל ולאחר הביקורת הציבורית - ההצהרה של ויזל לוותר על המענק של המדינה, שיקפו תמונה של התערבות מעוותת. אך, אין זה אומר שאין המדינה צריכה לתמוך בעסקים, רק רצוי שהמענק יהיה מותנה בהגבלות שמבטיחות שהמענק ישמש כמענה לפגיעה הכללית וייסע לפעילות הכלכלית השוטפת, להעסיק עובדים ולחזור לשגרה. 

מעבר לדיון בשאלה האם המדינה צריכה לתמוך ולתת כסף לחברות גדולות כמו "פוקס", ולדיון במניעים שהביאו לקבלת ההחלטה כגון ההשפעה מלחצים פוליטיים, לובינג וקשרים של בעלי הון ופוליטיקאים, ראוי להסתכל על הצעד הזה ולהבין את העיוות שהוא יוצר. כשהמדינה רואה לנגד עיניה רק שימור של משרות, היא תעשה הכל כדי לא לתת את הכסף ישירות למי שצריך אותו. במקום להאריך את תקופת האבטלה, ובכך לתמוך כלכלית בעובדים שנפלטו מחוץ לשוק העבודה בתקופה המוזרה שאנו נמצאים בה, המדינה בחרה בדרך מעוותת להעביר את הכסף לחברה על מנת שזאת תשמור על המשרות ולא לקחה בחשבון את העיוות שייווצר כשהחברה תמשיך לחלק רווחים לבעליה. למשל, חלופה חכמה יותר במיוחד בתקופה בה אנו חווים שינוי בכללי החברה ובשוק העבודה וביחד עם השינויים הצפויים בעולם התעסוקה המתקדם כתוצאה משינויים טכנולוגיים, תהיה להשקיע בהכשרות מקצועיות של המובטלים במשרות מתקדמות יותר שגם ישפרו את כושר השתכרותם וגם יבטיחו להם עבודה בעתיד.

אז נכון, התערבות של המדינה זה לא קפיטליזם אבל חוסר הראייה של החלש וצרכיו, הכניעה ללחצים של בעלי הון ושחקנים חזקים במשק הכלכלי, היא כן.

ימית נפתלי

ימית נפתלי | לא סופרת

כלכלנית, חוקרת מדיניות ויועצת אסטרטגית, וראש תחום כלכלה ומחקר בינלאומי במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

בעברה אנליסטית וכלכלנית בשוק הפרטי ובמשרדי ממשלה, יועצת אסטרטגית למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים ויועצת חדשנות למפעלים וחברות בתעשייה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker