שילוב ערבים באקדמיה וצמצום ההגירה השלילית: מצבה של ירושלים טוב יותר ממה שחשבתם

יום ירושלים הוא זמן טוב לדון במצבה של עיר הבירה ולנפץ מיתוסים הקשורים בעיר. ההשקעה של ראש העיר היוצא ניר ברקת באירועי תרבות וחברה בירושלים הובילה למגמה שחשוב לשמור עליה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צנחנים בכותל, מלחמת ששת הימים
צנחנים בכותל, מלחמת ששת הימיםצילום: דו רובינגר

השיח סביב ירושלים כולל בדרך כלל התייחסות לחרדים, ערבים ועוני. לרוב, דנים במחלוקות שיש סביב העיר ובעבודה שהרבה צעירים שגדלו בה עוזבים לתל אביב. הכרות אמיתית עם הבירה הישראלית היא חשובה, במיוחד לאור העובדה שלא מעט טוענים כי היא מראה לישראל של עוד שניים-שלושה עשורים. יום ירושלים, שחל היום, הוא הזדמנות טובה לספק פרטים על העיר.

בירושלים חיים 919,400 תושבים והיא העיר הגדולה בישראל. היא המרכז הכלכלי השני בגודלו במדינה, כאשר בעיר מועסקים 9% מכלל המועסקים בישראל – לעומת 11% בתל אביב ו-5% בחיפה. מבחינת אוכלוסייה, ירושלים היא העיר המגוונת ביותר. 25% מאוכלוסיית העיר הם חרדים, 38% הם ערבים ו-37% הם יהודים לא חרדים ואחרים. כלומר, בעיר חיים 349,600 תושבים ערבים, יותר מבכל עיר אחרת בישראל.

ההנחה הרווחת אצל לא מעט אנשים היתה כי התמונה הדמוגרפית של ישראל תשתנה מכיוון שהאוכלוסייה הערבית גדלה והולכת, אבל המצב מורכב יותר. לפי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, הגידול השנתי של האוכלוסייה הערבית נמצא במגמת ירידה, והפער בין הגידול באוכלוסייה היהודית לערבית מצטמצם בהתאם. לפני עשור, הפער היה 1.9% (שיעור הגידול של היהודים היה אחוז ושל הערבים 2.9%) וכיום הוא 0.6% (גידול של 1.8% בקרב האוכלוסייה היהודית ו-2.4% באוכלוסייה הערבית.

מגמה חיובית ששווה התייחסות היא ההשתלבות הגדלה והולכת של האוכלוסייה הערבית במוסדות אקדמיים בירושלים. בחמש השנים האחרונות חל גידול של 33% במספר הסטודנטים ערבים במוסדות אלה. בנוגע לאוכלוסייה החרדית ניתן לראות כי המצב התעסוקתי של גברים חרדים בירושלים דומה למצב בשאר ישראל. לעומת זאת, מצבן של נשים חרדיות בירושלים טוב יותר מבחינה תעסוקתית. 10% מהמועסקים בהיי-טק בירושלים הם חרדים, ובהם 80% נשים.

בנוגע להגירה שלילית, הרי שמדובר במאפיין של ערים גדולות בכל העולם. במקרה של ירושלים, הנתונים מצביעים כי הפער בין העוברים לעיר ליוצאים ממנה קטן. מאזן ההגירה ב-2018 הסתכם ב-6,000-. הנתון הטוב ביותר מזה עשור. בנוסף, כמחצית מהאנשים שעזבו את העיר עברו ליישובים שנמצאים במטרופולין ירושלים.

ירושלים בימי קורונה
ירושלים בימי קורונהצילום: אוהד צויגנברג

חלק מייחסים את המגמה החיובית לפועלו של ניר ברקת, ראש העיר היוצא של העיר, שהשקיע באירועי תרבות וחברה בירושלים. ברקת התבסס על ההנחה כי על מנת לעודד אוכלוסייה חזקה להישאר בעיר יש להציע איכות חיים גבוהה יותר. אז לכבוד יום ירושלים אני מאחלת שהמדיניות הזאת תימשך ותצא לפועל גם בשאר ישראל.

ניר ברקת
ניר ברקתצילום: עופר וקנין
ימית נפתלי

ימית נפתלי | לא סופרת

כלכלנית, חוקרת מדיניות ויועצת אסטרטגית, וראש תחום כלכלה ומחקר בינלאומי במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

בעברה אנליסטית וכלכלנית בשוק הפרטי ובמשרדי ממשלה, יועצת אסטרטגית למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים ויועצת חדשנות למפעלים וחברות בתעשייה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker