ימית נפתלי
ימית נפתלי

לנגיף הקורונה השלכות כלכליות הרסניות על עסקים קטנים ובינוניים. סגירה של מסעדות, בתי קפה ועסקים אחרים שאינם חיוניים עשויה להביא לקריסה של אותם עסקים, גם לאחר שהמשבר יחלוף, והתערבות וסיוע של המדינה לעסקים אלו תהיה בלתי נמנעת. 

גם התעשייה היצרנית המקומית סובלת מהשפעות המשבר, ונאלצת להתמודד עם השפעות הנזקים הכלכליים. כבר בשבועות האחרונים התעשייה המקומית הרגישה מחסור בחומרים ומוצרים כתוצאה מקושי של סחורות להגיע לארץ. השפעת המגבלות כתוצאה מהנגיף מתבטאת בשיבושים בהגעה של סחורות, בקושי בפריקת סחורה ואף במחסור במוצרים וסחורות  לתעשייה, שמקורם בעיקר באיטליה וסין. 

אתגר זה מייצר הזדמנות לתעשייה באימוץ מודלים ופתרונות מעגליים - סימביוזה תעשייתית. במשבר שנוצר, מפעלים מחפשים פתרונות וחלופות לחומרי גלם שבשגרה מגיעים מחו"ל. אילוצים אלו הם מנוע לחדשנות שעשויה להקנות יתרון יחסי עתידי לתעשייה, כמו גם השפעות חיוביות על הסביבה. 

כלכלה מעגלית מייצרת מגוון פתרונות העשויים לתת מענה לתעשייה, אם המפעלים ישתפו פעולה: שימוש בחומרי גלם מקומיים, שימוש בתוצרי לוואי - פסולת של מפעל אחד היא חומר גלם למפעל אחר, וכמובן, גם מיחזור. כלומר, יצירת שיתופי פעולה בין מפעלים ברמה האזורית באמצעות חשיפת מידע על חומרי גלם, מוצרים ופסולת, היא המפתח לניצול משאבים באופן יעיל. 

בשנה שעברה החל פיילוט של פרויקט הסימביוזה התעשייתית של משרד הכלכלה. כיום, בחלוף כמעט שנה, פועלים ארבעה מפעילים ברחבי הארץ,  שמטרתם לייצר חיבורים בין יצרני פסולות לבין צרכנים פוטנציאלים בתעשייה. לצורך כך נעשה שימוש במערכות מידע ומיפוי פעילות של מפעלים הכולל מיפוי של צריכת חומרי גלם וייצור פסולת. התוצאה שאליה שואפים להגיע היא יצירת מאגר מידע איכותי שישמש לזיהוי פוטנציאל לסימביוזות, ובכך להביא להפחתת הטמנת פסולת מפעלים, ואף לייצר הכנסות חדשות למפעלים, כתוצאה ממכירת הפסולת שלהם כחומר גלם.

אחת ההצלחות המוצהרות של הפרויקט מדווחת באתר של משרד הכלכלה כ"עסקה שהתבצעה בין יצרן של פסולת קלקר (שעד עכשיו עברה להטמנה), לבין מפעל שייצר ממנה אנרגיה. העסקה חוסכת כ-4.5 טונות של פסולת מוטמנת בכל שנה".

בשיחה עם בן יבניאלי, מנהל פעילות שטח של Israel Material Market Place, זכיין הפועל במסגרת הפרויקט באזור חיפה והשרון, הוא מספר כי "התעשייה בעיצומו של משבר מורלי, כלכלי ותפעולי - אנחנו תחת אש, מורידים ראש ותופסים מחסה". יבניאלי מציין כי האתגר בישראל הוא שהתעשייה הראשית שמייצרת את רוב הסחורה של ישראל, תעשיית ברזלים וחומרים, לא נמצאת בתקשורת בינה לבין עצמה וגם לא עם גורמי הפסולת.

אחת הדוגמאות להצלחה של סימביוזה תעשייתית היא תוצאת הפעילות של כתר פלסטיק, שזיהתה הזדמנות כלכלית בשילוב פלסטיק ממוחזר במוצרי החברה, וביניהם כסאות, מחסנים, ריהוט גן ועוד. 

בזמן רגיל, ללא מגבלות הקורונה, למפעלים יש נכונות נמוכה לשתף במידע על שימוש בחומרי גלם ועל תזרימי פסולת שהם מייצרים. מידע זה נתפש כרגיש עבור חלק מהמפעלים. כעת, בזכות הנגיף, נוצרת הזדמנות למפעלים ליישם פתרונות חדשניים המתבססים על עקרונות הכלכלה המעגלית. נראה כי במצב החדש שנוצר יש נכונות גדולה יותר של המפעלים לחשוף מידע ולשתף פעולה, והכלכלה המעגלית יכולה לספק חלופה כלכלית כדאית, שתסייע בשרידות המפעלים בישראל. 

ימית נפתלי

ימית נפתלי | לא סופרת

כלכלנית, חוקרת מדיניות ויועצת אסטרטגית, וראש תחום כלכלה ומחקר בינלאומי במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

בעברה אנליסטית וכלכלנית בשוק הפרטי ובמשרדי ממשלה, יועצת אסטרטגית למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים ויועצת חדשנות למפעלים וחברות בתעשייה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker