בקיץ הזה תלבשי ירוק: חברות האופנה שמראות שאפשר גם אחרת

תעשיית האופנה היא התעשייה השנייה המזהמת בעולם. זיהום מים, ניצול משאבי טבע וניצול עובדים. אבל חלק מהחברות לא מחכות לרגולטור שידרוש מהן לשמור על הסביבה ולמחזר, והן מתחילות ליישם את הכלכלה המעגלית כבר עכשיו

ימית נפתלי
ימית נפתלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
חנות זארה בברצלונה ספרד
חנות זארה בברצלונהצילום: Bloomberg

בשנים האחרונות המודל הרווח בתעשיית האופנה הוא ייצור המוני במחירים נמוכים. מספר הקולקציות שחברות משיקות בשנה אינו 4 כמו מספר העונות, אלא גדול הרבה יותר.  הייצור ההמוני הזה מאפשר נגישות של בגדים זולים לכל, כך שכל אחד יכול ליישר קו עם הטרנדים האחרונים ולהישאר בקו האופנה.

ואולם, לתעשייה הזאת יש מחירים גבוהים שאותם כולנו בסוף נשלם. תעשיית האופנה היא התעשייה השנייה המזהמת בעולם. זיהום מים, ניצול משאבי טבע וניצול עובדים.

אבל אפשר אחרת. במסגרת פרויקט R2Pi, בחנו מודלים עסקיים מעגליים בסקטור האופנה ואת המניעים של חברות ליישם מודלים מעגליים. כלכלה מעגלית שואפת לסגור את מעגל הייצור, לא להכניס משאבים חדשים ולא לייצר פסולת על ידי שימוש מחדש בחומרים שנמצאים כבר במעגל הייצור.  ניכר כי יותר ויותר חברות אופנה מיישמות מודלים עסקיים מעגליים, רובן עושות זאת באופן חלקי ויש כאלו שמצליחות לסגור את המעגל.

המניעים של חברות כמו Inditex (חברת האם של זארה, מנגו, פולאנדבר ועוד) וחברות אחרות גדולות כמוH&M הם מניע חברתי - מודעות גוברת של קהל הצרכנים לנזקים שתעשיית האופנה מייצרת; מניע רגולטורי - מדיניות משתנה באירופה עם דרישה גוברת מחברות להיות אחראיות לפסולת שהן מייצרות; וכמובן מניע כלכלי - ייצור המוני הביא לביקוש גדול של חומרי גלם חדשים כמו כותנה. לכן, מציאת חלופות אחרות לחומרי גלם מבדים ממוחזרים עשויה להיות בעתיד פתרון רווחי לחברות אופנה ענקיות.

בזארה בספרד יש קו מוצרים שנקרא JOINLIFE, בגדים הנמכרים בחנות ועשויים מבדים ממוחזרים. כיום, קו המוצרים הזה של זארה לא רווחי לחברה, אבל כאמור, החברה מבינה שהמציאות בסקטור האופנה משתנה ולכן היא תהיה חייבת למצוא חלופות, גם אם רק בעתיד הן ייהפכו לרווחיות.

המודל של זארה מבוסס על שיתופי פעולה וכך הוא עובד: בחנויות של זארה מונגשות תיבות ענקיות שבהן לקוחות החנות יכולות להשאיר בגדים ישנים שהן רוצות להיפטר מהם, זארה משתמשת במערך המשאיות המביאות סחורה חדשה לחנות כדי לפנות את הבגדים המשומשים ולהוביל אותן לעמותות וארגוני צדקה. אלו ממיינים את הבגדים: בגדים לבישים נמכרים בחנויות יד שנייה של ארגונים אלו וההכנסות נשארות בידיהם, ובגדים שאינם לבישים מועברים למפעלי זארה, שם הם עוברים עיבוד מחדש לבדים ממוחזרים, שבהם משתמשים לייצור בגדי קו ה-JOINLIFE.

זארה לא מפרסמת בחנות את המותג כממוחזר, כיוון שזהו לא הערך שהיא מייצרת ללקוחות - היא לא פונה ללקוחות סביבתיים אלא מייצרת אופנה עכשווית במחירים זולים.

לעומת זאת, ישנן חברות כמו Mud Jeans שהצליחו לסגור את מעגל הייצור ומיישמות מודל מלא של כלכלה מעגלית, שגם מייצר רווחיות לחברה. החברה הוקמה מלכתחילה עם החזון לסגור את הלופ, וקהל היעד שלה היה בתחילת הדרך טבעונים, שכן אוכלוסייה זאת נוטה לשנות הרגלי צריכה על מנת להפחית את טביעת הרגל שלה על הסביבה.

המודל של Mud Jeans הוא מודל שמעניק גישה ללקוח מבלי להיות הבעלים של המוצר, והוא מתמרץ את החברה לייצר מוצרים עמידים ואיכותיים. המודל העסקי מבוסס על תשלום של כ-80 יורו במועד רכישת הג'ינס, ותשלום חודשי קטן של כ-5 יורו. בסוף השנה הלקוח יכול לבחור אם  להשאיר את הג'ינס או להחליף  לחדש, ובמהלך השנה הוא מקבל שירותי תיקונים ללא עלות. ג'ינס שהוחזר על ידי לקוח ממוחזר ונמכר מחדש.

בנוסף, החברה ממחזרת 100% מהמים שבהם היא עושה שימוש בייצור הג'ינס, ומשתפת פעולה עם חברת RePack, המאפשרת משלוחים באריזות שבהן נעשה שימוש מחדש. הלקוח מקבל את הג'ינס ושולח בחזרה את האריזה.

שתי החברות האלו, זארה ו-Mud Jeans הן שתיהן חברות אופנה, אך כל אחת מהן מיישמת מודל עסקי אחר לגמרי. נראה שבעתיד יותר ויותר חברות אופנה ייאלצו לקחת אחריות על הפסולת שהן מייצרות, ולכן הן מיישמות מודלים עסקיים מעגליים. עד שהרגולציה תגיע ותחייב את שאר החברות לעשות כך, אנחנו כצרכניות יכולות להפחית רכישת בגדים חדשים, ולבחור לרכוש באופן אחראי מחברות מעגליות, ובכך להשפיע ולדחוף יותר חברות לכיוון כבר עכשיו. 

ימית נפתלי

ימית נפתלי | |לא סופרת

כלכלנית, חוקרת מדיניות ויועצת אסטרטגית, וראש תחום כלכלה ומחקר בינלאומי במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

בעברה אנליסטית וכלכלנית בשוק הפרטי ובמשרדי ממשלה, יועצת אסטרטגית למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים ויועצת חדשנות למפעלים וחברות בתעשייה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker